פרק ט
[א] וילך אבימלך בן־ירבעל שכמה אל־אחי אמו וידבר אליהם ואל־כל־משפחת בית־אבי אמו לאמר:
[ב] דברו־נא באזני כל־בעלי שכם מה־טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם־משל בכם איש אחד וזכרתם כי־עצמכם ובשרכם אני:
[ג] וידברו אחי־אמו עליו באזני כל־בעלי שכם את כל־הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא:
[ד] ויתנו־לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו:
[ה] ויבא בית־אביו עפרתה ויהרג את־אחיו בני־ירבעל שבעים איש על־אבן אחת ויותר יותם בן־ירבעל הקטן כי נחבא: ס
[ו] ויאספו כל־בעלי שכם וכל־בית מלוא וילכו וימליכו את־אבימלך למלך עם־אלון מצב אשר בשכם:
[ז] ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר־גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים:
[ח] הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה מלכה עלינו:
[ט] ויאמר להם הזית החדלתי את־דשני אשר־בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים:
[י] ויאמרו העצים לתאנה לכי־את מלכי עלינו:
[יא] ותאמר להם התאנה החדלתי את־מתקי ואת־תנובתי הטובה והלכתי לנוע על־העצים:
[יב] ויאמרו העצים לגפן לכי־את מלוכי מלכי עלינו:
[יג] ותאמר להם הגפן החדלתי את־תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים:
[יד] ויאמרו כל־העצים אל־האטד לך אתה מלך־עלינו:
[טו] ויאמר האטד אל־העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם־אין תצא אש מן־האטד ותאכל את־ארזי הלבנון:
[טז] ועתה אם־באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את־אבימלך ואם־טובה עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו ואם־כגמול ידיו עשיתם לו:
[יז] אשר־נלחם אבי עליכם וישלך את־נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין:
[יח] ואתם קמתם על־בית אבי היום ותהרגו את־בניו שבעים איש על־אבן אחת ותמליכו את־אבימלך בן־אמתו על־בעלי שכם כי אחיכם הוא:
[יט] ואם־באמת ובתמים עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם־הוא בכם:
[כ] ואם־אין תצא אש מאבימלך ותאכל את־בעלי שכם ואת־בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את־אבימלך:
[כא] וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו: פ
[כב] וישר אבימלך על־ישראל שלש שנים:
[כג] וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי־שכם באבימלך:
[כד] לבוא חמס שבעים בני־ירבעל ודמם לשום על־אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר־חזקו את־ידיו להרג את־אחיו:
[כה] וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל־אשר־יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך: פ
[כו] ויבא געל בן־עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו־בו בעלי שכם:
[כז] ויצאו השדה ויבצרו את־כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את־אבימלך:
[כח] ויאמר׀ געל בן־עבד מי־אבימלך ומי־שכם כי נעבדנו הלא בן־ירבעל וזבל פקידו עבדו את־אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו:
[כט] ומי יתן את־העם הזה בידי ואסירה את־אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה:
[ל] וישמע זבל שר־העיר את־דברי געל בן־עבד ויחר אפו:
[לא] וישלח מלאכים אל־אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן־עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את־העיר עליך:
[לב] ועתה קום לילה אתה והעם אשר־אתך וארב בשדה:
[לג] והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על־העיר והנה־הוא והעם אשר־אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך:
[לד] ויקם אבימלך וכל־העם אשר־עמו לילה ויארבו על־שכם ארבעה ראשים:
[לה] ויצא געל בן־עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר־אתו מן־המארב:
[לו] וירא־געל את־העם ויאמר אל־זבל הנה־עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים:
[לז] ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה־עם יורדים מעם טבור הארץ וראש־אחד בא מדרך אלון מעוננים:
[לח] ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא־נא עתה והלחם בו:
[לט] ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך:
[מ] וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד־פתח השער:
[מא] וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את־געל ואת־אחיו משבת בשכם: ס
[מב] ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך:
[מג] ויקח את־העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן־העיר ויקם עליהם ויכם:
[מד] ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על־כל־אשר בשדה ויכום:
[מה] ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את־העיר ואת־העם אשר־בה הרג ויתץ את־העיר ויזרעה מלח: פ
[מו] וישמעו כל־בעלי מגדל־שכם ויבאו אל־צריח בית אל ברית:
[מז] ויגד לאבימלך כי התקבצו כל־בעלי מגדל־שכם:
[מח] ויעל אבימלך הר־צלמון הוא וכל־העם אשר־אתו ויקח אבימלך את־הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על־שכמו ויאמר אל־העם אשר־עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני:
[מט] ויכרתו גם־כל־העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על־הצריח ויציתו עליהם את־הצריח באש וימתו גם כל־אנשי מגדל־שכם כאלף איש ואשה: פ
[נ] וילך אבימלך אל־תבץ ויחן בתבץ וילכדה:
[נא] ומגדל־עז היה בתוך־העיר וינסו שמה כל־האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על־גג המגדל:
[נב] ויבא אבימלך עד־המגדל וילחם בו ויגש עד־פתח המגדל לשרפו באש:
[נג] ותשלך אשה אחת פלח רכב על־ראש אבימלך ותרץ את־גלגלתו:
[נד] ויקרא מהרה אל־הנער׀ נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן־יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת:
[נה] ויראו איש־ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו:
[נו] וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את־שבעים אחיו:
[נז] ואת כל־רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן־ירבעל: פ