פרק יג
[א] בן־שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על־ישראל:
[ב] ויבחר־לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם־שאול אלפים במכמש ובהר בית־אל ואלף היו עם־יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו:
[ג] ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל־הארץ לאמר ישמעו העברים:
[ד] וכל־ישראל שמעו לאמר הכה שאול את־נציב פלשתים וגם־נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל:
[ה] ופלשתים נאספו׀ להלחם עם־ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על־שפת־הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און:
[ו] ואיש ישראל ראו כי צר־לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות:
[ז] ועברים עברו את־הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל־העם חרדו אחריו:
[ח] וייחל׀ ויוחל׀ שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא־בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו:
[ט] ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה:
[י] ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו:
[יא] ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי־ראיתי כי־נפץ העם מעלי ואתה לא־באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש:
[יב] ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה: ס
[יג] ויאמר שמואל אל־שאול נסכלת לא שמרת את־מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את־ממלכתך אל־ישראל עד־עולם:
[יד] ועתה ממלכתך לא־תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על־עמו כי לא שמרת את אשר־צוך יהוה: ס
[טו] ויקם שמואל ויעל מן־הגלגל גבעת בנימן ויפקד שאול את־העם הנמצאים עמו כשש מאות איש:
[טז] ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש:
[יז] ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל־דרך עפרה אל־ארץ שועל:
[יח] והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על־גי הצבעים המדברה: ס
[יט] וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי־אמר אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית:
[כ] וירדו כל־ישראל הפלשתים ללטוש איש את־מחרשתו ואת־אתו ואת־קרדמו ואת מחרשתו:
[כא] והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן:
[כב] והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל־העם אשר את־שאול ואת־יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו:
[כג] ויצא מצב פלשתים אל־מעבר מכמש: ס