פרק כו
[א] ויבאו הזפים אל־שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן:
[ב] ויקם שאול וירד אל־מדבר־זיף ואתו שלשת־אלפים איש בחורי ישראל לבקש את־דוד במדבר־זיף:
[ג] ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על־פני הישימן על־הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה:
[ד] וישלח דוד מרגלים וידע כי־בא שאול אל־נכון:
[ה] ויקם דוד ויבא אל־המקום אשר חנה־שם שאול וירא דוד את־המקום אשר שכב־שם שאול ואבנר בן־נר שר־צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו סביבתיו:
[ו] ויען דוד ויאמר׀ אל־אחימלך החתי ואל־אבישי בן־צרויה אחי יואב לאמר מי־ירד אתי אל־שאול אל־המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך:
[ז] ויבא דוד ואבישי ׀ אל־העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה־בארץ מראשתו מראשתיו ואבנר והעם שכבים סביבתו סביבתיו: ס
[ח] ויאמר אבישי אל־דוד סגר אלהים היום את־אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו:
[ט] ויאמר דוד אל־אבישי אל־תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה: פ
[י] ויאמר דוד חי־יהוה כי אם־יהוה יגפנו או־יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה:
[יא] חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח־נא את־החנית אשר מראשתו מראשתיו ואת־צפחת המים ונלכה־לנו:
[יב] ויקח דוד את־החנית ואת־צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם:
[יג] ויעבר דוד העבר ויעמד על־ראש־ההר מרחק רב המקום ביניהם:
[יד] ויקרא דוד אל־העם ואל־אבנר בן־נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל־המלך: פ
[טו] ויאמר דוד אל־אבנר הלוא־איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל־אדניך המלך כי־בא אחד העם להשחית את־המלך אדניך:
[טז] לא־טוב הדבר הזה אשר עשית חי־יהוה כי בני־מות אתם אשר לא־שמרתם על־אדניכם על־משיח יהוה ועתה ׀ ראה אי־חנית המלך ואת־צפחת המים אשר מראשתו מראשתיו:
[יז] ויכר שאול את־קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך:
[יח] ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה־בידי רעה:
[יט] ועתה ישמע־נא אדני המלך את דברי עבדו אם־יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם׀ בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי־גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים:
[כ] ועתה אל־יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי־יצא מלך ישראל לבקש את־פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים:
[כא] ויאמר שאול חטאתי שוב בני־דוד כי לא־ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד:
[כב] ויען דוד ויאמר הנה החנית חנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה:
[כג] ויהוה ישיב לאיש את־צדקתו ואת־אמנתו אשר נתנך יהוה ׀ היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה:
[כד] והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל־צרה: פ
[כה] ויאמר שאול אל־דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו: פ