פרק ג
[א] והנער שמואל משרת את־יהוה לפני עלי ודבר־יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ: ס
[ב] ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות:
[ג] ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר־שם ארון אלהים: פ
[ד] ויקרא יהוה אל־שמואל ויאמר הנני:
[ה] וירץ אל־עלי ויאמר הנני כי־קראת לי ויאמר לא־קראתי שוב שכב וילך וישכב: ס
[ו] ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא־קראתי בני שוב שכב:
[ז] ושמואל טרם ידע את־יהוה וטרם יגלה אליו דבר־יהוה:
[ח] ויסף יהוה קרא־שמואל בשלישת ויקם וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער:
[ט] ויאמר עלי לשמואל לך ׀ שכב והיה אם־יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו:
[י] ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם־בפעם שמואל ׀ שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך: פ
[יא] ויאמר יהוה אל־שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל־שמעו תצלינה שתי אזניו:
[יב] ביום ההוא אקים אל־עלי את כל־אשר דברתי אל־ביתו החל וכלה:
[יג] והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם:
[יד] ולכן נשבעתי לבית עלי אם־יתכפר עון בית־עלי בזבח ובמנחה עד־עולם:
[טו] וישכב שמואל עד־הבקר ויפתח את־דלתות בית־יהוה ושמואל ירא מהגיד את־המראה אל־עלי:
[טז] ויקרא עלי את־שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני:
[יז] ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל־נא תכחד ממני כה יעשה־לך אלהים וכה יוסיף אם־תכחד ממני דבר מכל־הדבר אשר־דבר אליך:
[יח] ויגד־לו שמואל את־כל־הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו בעיניו יעשה: פ
[יט] ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא־הפיל מכל־דבריו ארצה:
[כ] וידע כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה: ס
[כא] ויסף יהוה להראה בשלה כי־נגלה יהוה אל־שמואל בשלו בדבר יהוה: פ