פרק י
[א] ויהי אחרי־כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו:
[ב] ויאמר דוד אעשה־חסד׀ עם־חנון בן־נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד־עבדיו אל־אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון:
[ג] ויאמרו שרי בני־עמון אל־חנון אדניהם המכבד דוד את־אביך בעיניך כי־שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקר את־העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את־עבדיו אליך:
[ד] ויקח חנון את־עבדי דוד ויגלח את־חצי זקנם ויכרת את־מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם:
[ה] ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי־היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד־יצמח זקנכם ושבתם:
[ו] ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני־עמון וישכרו את־ארם בית־רחוב ואת־ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת־מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים־עשר אלף איש:
[ז] וישמע דוד וישלח את־יואב ואת כל־הצבא הגברים:
[ח] ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש־טוב ומעכה לבדם בשדה:
[ט] וירא יואב כי־היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל ישראל ויערך לקראת ארם:
[י] ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון:
[יא] ויאמר אם־תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם־בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך:
[יב] חזק ונתחזק בעד־עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו:
[יג] ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו:
[יד] ובני עמון ראו כי־נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם:
[טו] וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד:
[טז] וישלח הדדעזר ויצא את־ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר־צבא הדדעזר לפניהם: ס
[יז] ויגד לדוד ויאסף את־כל־ישראל ויעבר את־הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו:
[יח] וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר־צבאו הכה וימת שם:
[יט] ויראו כל־המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את־ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את־בני עמון: פ