פרק יא
[א] ויהי לתשובת השנה לעת׀ צאת המלאכים וישלח דוד את־יואב ואת־עבדיו עמו ואת־כל־ישראל וישחתו את־בני עמון ויצרו על־רבה ודוד יושב בירושלם: ס
[ב] ויהי׀ לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על־גג בית־המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד:
[ג] וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא־זאת בת־שבע בת־אליעם אשת אוריה החתי:
[ד] וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל־ביתה:
[ה] ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי:
[ו] וישלח דוד אל־יואב שלח אלי את־אוריה החתי וישלח יואב את־אוריה אל־דוד:
[ז] ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה:
[ח] ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך:
[ט] וישכב אוריה פתח בית המלך את כל־עבדי אדניו ולא ירד אל־ביתו:
[י] ויגדו לדוד לאמר לא־ירד אוריה אל־ביתו ויאמר דוד אל־אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא־ירדת אל־ביתך:
[יא] ויאמר אוריה אל־דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על־פני השדה חנים ואני אבוא אל־ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם־אשתי חיך וחי נפשך אם־אעשה את־הדבר הזה:
[יב] ויאמר דוד אל־אוריה שב בזה גם־היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת:
[יג] ויקרא־לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם־עבדי אדניו ואל־ביתו לא ירד:
[יד] ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל־יואב וישלח ביד אוריה:
[טו] ויכתב בספר לאמר הבו את־אוריה אל־מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת: ס
[טז] ויהי בשמור יואב אל־העיר ויתן את־אוריה אל־המקום אשר ידע כי אנשי־חיל שם:
[יז] ויצאו אנשי העיר וילחמו את־יואב ויפל מן־העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי:
[יח] וישלח יואב ויגד לדוד את־כל־דברי המלחמה:
[יט] ויצו את־המלאך לאמר ככלותך את כל־דברי המלחמה לדבר אל־המלך:
[כ] והיה אם־תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל־העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר־ירו מעל החומה:
[כא] מי־הכה את־אבימלך בן־ירבשת הלוא־אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל־החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת:
[כב] וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל־אשר שלחו יואב:
[כג] ויאמר המלאך אל־דוד כי־גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד־פתח השער:
[כד] ויראו המוראים אל־עבדיך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת: ס
[כה] ויאמר דוד אל־המלאך כה־תאמר אל־יואב אל־ירע בעיניך את־הדבר הזה כי־כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל־העיר והרסה וחזקהו:
[כו] ותשמע אשת אוריה כי־מת אוריה אישה ותספד על־בעלה:
[כז] ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל־ביתו ותהי־לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר־עשה דוד בעיני יהוה: פ