פרק יז
[א] ויאמר אחיתפל אל־אבשלום אבחרה נא שנים־עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי־דוד הלילה:
[ב] ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל־העם אשר־אתו והכיתי את־המלך לבדו:
[ג] ואשיבה כל־העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל־העם יהיה שלום:
[ד] ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל־זקני ישראל: ס
[ה] ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה־בפיו גם־הוא:
[ו] ויבא חושי אל־אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את־דברו אם־אין אתה דבר: ס
[ז] ויאמר חושי אל־אבשלום לא־טובה העצה אשר־יעץ אחיתפל בפעם הזאת:
[ח] ויאמר חושי אתה ידעת את־אביך ואת־אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את־העם:
[ט] הנה עתה הוא־נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם:
[י] והוא גם־בן־חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי־ידע כל־ישראל כי־גבור אביך ובני־חיל אשר אתו:
[יא] כי יעצתי האסף יאסף עליך כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כחול אשר־על־הים לרב ופניך הלכים בקרב:
[יב] ובאנו אליו באחת באחד המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על־האדמה ולא־נותר בו ובכל־האנשים אשר־אתו גם־אחד:
[יג] ואם־אל־עיר יאסף והשיאו כל־ישראל אל־העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד־הנחל עד אשר־לא־נמצא שם גם־צרור: פ
[יד] ויאמר אבשלום וכל־איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ס ויהוה צוה להפר את־עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל־אבשלום את־הרעה: ס

[טו] ויאמר חושי אל־צדוק ואל־אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את־אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני:
[טז] ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל־תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל־העם אשר אתו:
[יז] ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין־רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה:
[יח] וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו׀ אל־בית־איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם:
[יט] ותקח האשה ותפרש את־המסך על־פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר:
[כ] ויבאו עבדי אבשלום אל־האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם: ס
[כא] ויהי׀ אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל־דוד קומו ועברו מהרה את־המים כי־ככה יעץ עליכם אחיתפל:
[כב] ויקם דוד וכל־העם אשר אתו ויעברו את־הירדן עד־אור הבקר עד־אחד לא נעדר אשר לא־עבר את־הירדן:
[כג] ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את־החמור ויקם וילך אל־ביתו אל־עירו ויצו אל־ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו: ס
[כד] ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את־הירדן הוא וכל־איש ישראל עמו:
[כה] ואת־עמשא שם אבשלם תחת יואב על־הצבא ועמשא בן־איש ושמו יתרא הישראלי אשר־בא אל־אביגל בת־נחש אחות צרויה אם יואב:
[כו] ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד: ס
[כז] ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן־נחש מרבת בני־עמון ומכיר בן־עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים:
[כח] משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי:
[כט] ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר־אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר: ס