פרק כא
[א] ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את־פני יהוה ס ויאמר יהוה אל־שאול ואל־בית הדמים על אשר־המית את־הגבענים:

[ב] ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם־מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני־ישראל ויהודה:
[ג] ויאמר דוד אל־הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את־נחלת יהוה:
[ד] ויאמרו לו הגבענים אין־לי לנו כסף וזהב עם־שאול ועם־ביתו ואין־לנו איש להמית בישראל ויאמר מה־אתם אמרים אעשה לכם:
[ה] ויאמרו אל־המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה־לנו נשמדנו מהתיצב בכל־גבל ישראל:
[ו] ינתן־יתן־לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה פ
ויאמר המלך אני אתן:

[ז] ויחמל המלך על־מפיבשת בן־יהונתן בן־שאול על־שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן־שאול:
[ח] ויקח המלך את־שני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי:
[ט] ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים שבעתם יחד והם והמה המתו בימי קציר בראשנים תחלת בתחלת קציר שערים:
[י] ותקח רצפה בת־איה את־השק ותטהו לה אל־הצור מתחלת קציר עד נתך־מים עליהם מן־השמים ולא־נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת־חית השדה לילה:
[יא] ויגד לדוד את אשר־עשתה רצפה בת־איה פלגש שאול:
[יב] וילך דוד ויקח את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית־שן אשר תלום תלאום שם שמה הפלשתים פלשתים ביום הכות פלשתים את־שאול בגלבע:
[יג] ויעל משם את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו ויאספו את־עצמות המוקעים:
[יד] ויקברו את־עצמות־שאול ויהונתן־בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר־צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי־כן: פ
[טו] ותהי־עוד מלחמה לפלשתים את־ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את־פלשתים ויעף דוד:
[טז] וישבו וישבי בנב אשר׀ בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את־דוד:
[יז] ויעזר־לו אבישי בן־צרויה ויך את־הפלשתי וימתהו אז נשבעו אנשי־דוד לו לאמר לא־תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את־נר ישראל: פ
[יח] ויהי אחרי־כן ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים אז הכה סבכי החשתי את־סף אשר בילדי הרפה: ס
[יט] ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים ויך אלחנן בן־יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים: ס
[כ] ותהי־עוד מלחמה בגת ויהי׀ איש מדין מדון ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם־הוא ילד להרפה:
[כא] ויחרף את־ישראל ויכהו יהונתן בן־שמעי שמעה אחי דוד:
[כב] את־ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד־דוד וביד עבדיו: פ