תנ"ך - ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי: פ (בראשית פרק א פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי: פ (בראשית פרק א פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי: פ (בראשית פרק א פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי: פ (בראשית פרק א פסוק יג)
וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תְּלִיתָי :

ויהי - ערב - ג' ראשי פסוקים: בר' א , יג , יט , כג.

ויהי - ערב - ג' ראש' פסוק'.

ואחר זה אמר השם יתעלה שתוציא הארץ צְמָחֶיהָ ההֹוִים ממינם. וזכר תחלה הצמח החסר , והוא העשב המזריע , ואחרי כן זכר הצמח השלם , והוא האילן העושה פרי , אשר בפרי ההוא זֶרַע יתהוה ממנו מינו , לפי שזהו הסדור הנאות לפי הטבע. וכבר יתבאר לך , שהעשב הוא חסר בהיקש אל האילן , לפי שבו יִמָּצְאוּ רבים הוים מהעיפוש , מה שאין כן באילן; ועוד , כי פעולות האילן הטבעיות הם יותר שלמות. והנה , בעת שאמר השם שיהיו אלו הצמחים מן הארץ , היו כמו שרצה; רוצה לומר , שכבר הוציאה הארץ דשא עשב מזריע זרע , יתהוה מהזרע ההוא מינו , ועץ עושה פרי , אשר בפרי ההוא זרע , יתהוה ממנו מינו. וידע השם יתעלה כי מה שהמציאוֹ מזה הוא טוב; ונתיחסה זאת ההויה ליום השלישי. ואפשר שנאמר שהרצון בזה הוא , שהשם אמר שיהיה אז כח לארץ להוציא אלו הצמחים , ויהי כן; רוצה לומר , שנתן לארץ זה הכח וההכנה אז על דרך פלא , והוציאה אלו הצמחים בשצמחו ממנה , כאלו היו נזרעים הזרעים בארץ , ולא היו הצמחים האלו נמצאים בעת הבריאה יחד כשאר הנבראים. ולזה אמר אחר זה "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר" וגו' (בר' ב , ה) - כבר התבאר , כי אחר זאת הבריאה הנזכרת כאן היתה הצמיחה; וזהו אמרם בבראשית רבה (יב , ד): 'ותוצא הארץ - דבר שהוא פָּקוּד בידה'; רוצה לומר , שהוא כמו פקדון בידה. ועוד אמרו שם (יב , ה): תולדות הארץ בראשון , כדברי בית הלל , ושהתה שלשה ימים: ראשון ושני ושלישי , והוציאה שלוש ולדות: אילנות ודשאים וגן עדן. כבר ביארו לך , שהִצְמִיחה אחר ששם השם יתעלה כח ההולדה בארץ זמן מה. והנה ידע השם יתעלה באלו הצמחים שהמציא שהם טובים. ולזאת הסבה לא אמר 'ויברא אלהים דשא עשב' וגו' ― כמו שאמר בשאר הבריאות: "ויעש אלהים את הרקיע" (לעיל , ז); "ויעש אלהים את שני המאורות" (להלן , טז); "ויברא אלהים את התנינים" (להלן , כא); "ויעש אלהים את חית הארץ" (להלן , כה); "ויברא אלהים את האדם" (להלן , כז) ― אבל אמר ותוצא הארץ , להורות שמה שבראו השם יתעלה מהצמח , לא היה נשלם - הצמיחה כמו הענין בשאר הדברים שברא , כי שאר הדברים בראם שְלֵמֵי הבריאה ביום הבראם. ואפשר עוד שנאמר , כי הסבה באומרו ותוצא הארץ , ולא אמר 'ויעש אלהים דשא עשב' , לפי שזה המין הוא מהבעלי נפש , לא ילבש צורה אחרת בתכלית שלמוּת הויתו , כמו העניין בבעלי חיים. וזה , שכבר יִמָּצֵא בבעלי חיים תחלה הכח הצומח , עד שתשלם הויתו שלמוּת מה , ותגיע בו הנפש החיונית; ולזה יצטרך התחלה אחרת זולת ההתחלה אשר שם אותה אז השם יתעלה במים והארץ , ולזה ייחס זאת הבריאה לשם יתעלה; אבל הצמח לא יצטרך אל התחלה אחרת , זולת ההתחלה אשר שם אז השם יתעלה בארץ להצמיח אלו הצמחים , כי אין להם צורה נוספת על הצמיחה. (חלק רביעי: "ויאמר אלהים יהי מארות" וגו'; א , יד - יט).
ריכוז קישורים