תנ"ך - והיו
למאורת
ברקיע
השמים
להאיר
על־הארץ
ויהי־כן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָי֤וּ
לִמְאוֹרֹת֙
בִּרְקִ֣יעַ
הַשָּׁמַ֔יִם
לְהָאִ֖יר
עַל־הָאָ֑רֶץ
וַֽיְהִי־כֵֽן:
(בראשית פרק א פסוק טו)
וְהָיוּ
לִמְאוֹרֹת
בִּרְקִיעַ
הַשָּׁמַיִם
לְהָאִיר
עַל־הָאָרֶץ
וַיְהִי־כֵן:
(בראשית פרק א פסוק טו)
והיו
למאורת
ברקיע
השמים
להאיר
על־הארץ
ויהי־כן:
(בראשית פרק א פסוק טו)
והיו
למאורת
ברקיע
השמים
להאיר
על־הארץ
ויהי־כן:
(בראשית פרק א פסוק טו)
וִיהוֹן
לִנהוֹרִין
בִּרקִיעָא
דִשׁמַיָא
לְאַנהָרָא
עַל
אַרעָא
וַהֲוָה
כֵין
:
ויהי
-
כן
-
ו'
בעינינא:
ראה
לעיל
,
ז.
והיו
למאורות
-
עוד
זאת
ישמשו
,
שיאירו
לעולם.
והיו
למאורות
וגו'
-
להאיר
לעולם
יהיו.
ועוד
נבראו
לדבר
אחר:
למאורות
ברקיע
השמים.
ופירש
זה:
להאיר
על
הארץ.
והיו
למאורות
ברקיע
השמים
להאיר
על
הארץ
-
הוסיף
שיהיה
אורם
מגיע
לארץ
,
כי
אפשר
שיראה
להם
אור
בשמים
ויעשה
כל
המעשים
הנזכרים
מבלי
שיאירו
בארץ
,
ולכך
אמר
שיהיו
למאורות
ברקיע
השמים
המביט
בארץ
,
ויאירו
עליה.
והיו
-
ויהיו
גם
כן
למאורות
,
ופירושו
-
להאיר
על
הארץ.
כי
טרם
זה
היו
גם
כן
מאורות
,
לא
נוסף
באורם
ביום
הרביעי
,
אלא
שנתלו
ברביעי
ברקיע
השמים
לתת
אור
לבעלי
הראוּת.
ואורם
גם
כן
יעשה
פעלה
בכל
הנמצאים
השפלים
,
כל
אחד
כפי
הנאות
לו.
וזכר
עוד
שכבר
רצה
השם
יתעלה
במציאוּתם
לתועלת
שלישית
,
והוא
שיהיו
מאירים
על
הארץ
,
כי
בזה
יִשְלַם
מציאוּת
האדם
ושאר
הבעלי
חיים.
וזה
מבואר
מאד
,
כי
בזולת
האור
לא
ישיג
דָבָר
הכלי
אשר
בו
יראה
הבעל
חיים
מוחשיו.
והנה
,
ראוֹתוֹ
המוחשים
הוא
הכרחי
לו
מאד
,
כי
הוא
מהסבות
היותר
גדולות
אל
שיברח
מהמזיק
ויכוין
אל
הנאות;
והוא
באדם
,
עם
זה
,
מבוא
אל
השלמוּת
במושכלות
,
לפי
שהתחלות
המושכלות
אשר
נקנם
,
אמנם
נקנה
אותם
מן
החוש
,
כמו
שהתבאר
במקומותיו.
ולפי
שכבר
רצה
במציאוּת
הכוכבים
,
כדי
שיגיעו
מהם
התועלות
הנזכרות
,
המציאם
באופן
שיגיעו
מהם.
ולזה
המציאם
בשיעור
אשר
הם
בו
מהגודל
,
ובמרחק
אשר
הם
בו
מהארץ
,
ובשיעור
מהתנועה
מהמהירות
והאיחור
שהם
בו;
כי
אם
היה
מתחלף
עניינם
באחד
מאלו
העניינים
ממה
שהם
בו
מהם
,
היה
בלתי
מגיע
מהם
זה
התועלת.
והמשל
,
שאם
היה
השמש
יותר
גדול
ממה
שהוא
,
היה
נפסד
זה
המציאוּת
השפל
בקיץ
מחוזק
החום
,
וכן
אם
היה
יותר
קרוב
אל
הארץ
ממה
שהוא.
ואם
היה
יותר
קטן
או
יותר
רחוק
מהארץ
,
היה
נפסד
זה
המציאוּת
השפל
בסתיו
מחוזק
הקור.
ואם
היתה
תנועתו
יותר
מאוחרת
ממה
שהיא
,
היה
נפסד
זה
המציאוּת
השפל
בקיץ
לחוזק
החום
,
לאורך
התמדת
השמש
בפאה
הצפונית
,
ובסתיו
לחוזק
הקור
,
לאורך
התמדת
השמש
בפאה
הדרומית.
ואם
היתה
תנועתו
יותר
מהירה
,
היה
החום
חלוש
בקיץ
יותר
מן
הראוי
,
והקור
בסתיו.
וכן
ראוי
שנבין
העניין
בכוכב
כוכב.
ובהיות
העניין
כן
,
הנה
מבואר
כי
הוא
יתעלה
,
מפני
שרצה
באלו
הכוכבים
כדי
שיגיעו
מהם
אלו
התועלות
,
הנה
המציאם
השם
באופן
היותר
שלם
שאפשר
שיגיעו
מהם
אלו
התועלות.
ואמר
שתכף
שרצה
השם
זה
,
נהיה
כן.