תנ"ך - ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים: (בראשית פרק א פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: (בראשית פרק א פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים: (בראשית פרק א פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים: (בראשית פרק א פסוק טז)
וַעֲבַד יְיָ יָת תְּרֵין נְהוֹרַיָא רַברְבַיָא יָת נְהוֹרָא רַבָּא לְמִשׁלַט בִּימָמָא וְיָת נְהוֹרָא זְעֵירָא לְמִשׁלַט בְּלֵיליָא וְיָת כּוֹכְבַיָא :

ויעש אלהים - ד': בר' א , ז , טז , כה; שו' ו , מ. את - י"ח פסוקים 'את את ואת ואת': בר' א , טז; שמ' לה , יז; לט , לז; מ , ט; וי' ח , ל; יד , מה; במ' יט , ה; לג , נב; דב' יד , ז; כו , ז; יהו' טו , יד; שו' א , כה; ש"ב ד , יב; כא , ח; מ"א ז , נא; יר' לב , יד; נא , כח; נחמ' ט , כד. המארת - ב' חסר (בלישנא): בר' א , יד , טז. לממשלת - ג': בר' א , טז (פעמיים); תה' קלו , ח.

ויעש אלהים - ד'; המארת - ב' חס'; את - המאור - ל'; לממשלת - ג'; ואת - המאור - ל'; לממשלת - ג'.

המאורות הגדולים - שווים נבראו , ונתמעטה הלבנה על שם שקטרגה ואמרה: אי איפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד. ואת הכוכבים - על ידי שמיעט את הלבנה הרבה צבאה להפיס דעתה.

הקטן - משני המאורות הגדולים.

ויעש. נקראו השנים הגדולים - כנגד הכוכבים. וכן נקראו שלשה בני ישי "הגדולים" , כנגד האחרים (ש"א יז , יג) , ואליאב היה הבכור , גדול מכולם (ראה שם , כח). ו'לא זה גדול מזה' (פר"א ו) - יש לו סוד. ממשלת השמש - ביום ולא בלילה , כי אין לה אור; גם ללבנה והכוכבים , לא יראה אורם ביום. ואם ישאל שואל: הלא אמרו חכמי הספירות , שכוכב צדק , וכל הכוכבים חוץ מכוכב ונוגה , גדול מהלבנה , ואיך כתוב הגדולים? התשובה: אין פירוש גדולים על מדתם בגופם , רק על אורם; ואור הלבנה כפלי כפלים , בעבור היותה קרובה מהארץ; וכן כתוב: מאור.

ואחר שאמר על המאורות הגדולים כנגד הכוכבים , אמר את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן; וכמוהו "והקרנים גבוהות" (דנ' ח , ג) - כנגד קרני כל איל , "והאחת גבוהה מן השנית" (דנ' ח , ג). וחכמי המדות מודים כי השמש היא הבריאה הגדולה , רק הלבנה קטנה מכל הככבים , שהם צבא השמים והמשרתים , חוץ מככב חמה ונוגה; אם כן איך יקרא הכתוב הירח המאור הגדול!? והתשובה: כי הכתוב לא דבר , רק כנגד האור ההוה בארץ , על כן לא הזכיר שם 'ירח' , רק מאור , והיה אורה גדול בעבור היותה קרובה אל הארץ. וטעם לממשלת היום - כי התבואה והדשאים תלויים בשמש , וככה הבּדיל והנחושת , גם החיים גם הנולדים , ובלילה הלבנה מושלת; ואלה הדברים ידועים לחכמי הנסיון.

שני המאורות הגדולים - שמש וירח , שהם גדולים מן האחרים והאחד גדול מחבירו; ולגביה דידיה קורא לו קטון , כשהוא אומר את המאור הגדול ואת המאור הקטון.

ויעש אלהים. ויתן אותם אלהים - כמלמד שלא נהיו אלה המאורות מגוף הרקיע , אבל גופים נקבעים בו. להאיר על הארץ ולמשל ביום ובלילה - ענין ה'ממשלה' - דבר אחר מלבד ה'אורה' שהזכיר: יכלול מה שאמר תחלה "והיו לאותות ולמועדים" (לעיל , יד) , כי יש להם ממשלה בארץ בשנויים אשר יולידו בה , וממשלה בהויה ובהפסד בכל השפלים , כי השמש בממשלתו ביום יצמיח ויוליד וִיגַדֵּל בכל החמים והיבשים , והירח בממשלתו יפרה במעינות ובימים ובכל הלחים והקרים , ועל כן אמר סתם: ולמשל ביום ובלילה , כי ממשלת השפלים להם. ויתכן שה'ממשלה' עוד: כח אצילותם , שהם מנהיגי התחתונים ובכחם ימשול כל מושל , והמזל הצומח ביום ימשול בו , והמזל הצומח בלילה ימשול בה , כענין שכתוב "אשר חלק יי' אלהיך אותם לכל העמים" (דב' ד , יט) , והוא מה שאמר הכתוב "מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא" (תה' קמז , ד) , וכן "לכלם בשם יקרא" (יש' מ , כו); כי קריאת השמות היא ההבדלה בכחותם , לזה כח הצדק והיושר , ולזה כח הדם והחרב , וכן בכל הכחות , כידוע באיצטגנינות. והכל בכח עליון ולרצונו , ולכך אמר "גדול אדננו ורב כח" (תה' קמז , ה) , כי הוא גדול על כולם ורב כח עליהם , וכן אמר "מרב אונים ואמיץ כח" (יש' מ , כו). ועל דרך הסוד שרמזתי לך , תהיה ממשלה גמורה באמת. ולהבדיל בין האור ובין החשך - אמר רבי אברהם , כי בצאת השמש ביום ואור הלבנה בלילה יבדילו בין האור ובין החשך; ולפי דעתי , כי האור הנזכר בכאן הוא היום , והחשך הוא הלילה , כי כן שמם , כמו שאמר "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה" (לעיל , ה). והנה בכל מעשה בראשית יזכיר הכתוב הצוָאה ויספר המעשה , ובכאן צוה "והיו למאורות" וגו' (לעיל , טו) , וספר "ויתן אותם אלהים" וגו' (לעיל , יז) , ואמר: ולמשל ביום ובלילה - שיהיה זה מושל ביום וזה בלילה; והממשלה הוא מה שצוה "והיו לאותות ולמועדים" וגו' (לעיל , יד). וספר שאין ממשלת שניהם שוה , אבל להבדיל בין האור ובין החשך , כי הגדול ימשול ביום , ויהיה כולו אור גם במקום שאין השמש מגיע , והקטן ימשל בלילה ויהיה חשך , זולתי הירח שיגיה חשכו , והיא הצוָאה שאמר "להבדיל בין היום ובין הלילה" (שם) , כמו "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" (לעיל , ד).

ויעש - עתה פירש איך עשה אותם להאיר כל אחד בזמנו שקבע לו. הגדולים - לא אמר: גדולים בגופן , כי כל הכוכבים , חוץ מכוכב ונוגה , גדולים מהלבנה , כמו שחקרו בעלי התכונה. אבל רצה לומר: גדולים באורם. והלבנה גדולה באורה משאר הכוכבים חוץ מהשמש , מפני שהיא קרובה לארץ. וקרא שניהם גדולים - כנגד שאר הכוכבים , אבל משניהם - השמש הגדול , כמו שאמר: המאור הגדול; וכן הוא למראית העין. וחקרו בעלי המחקר , כי השמש גדול מהלבנה מאה ושבעים פעמים. והלבנה אין לה אור כי אם מהשמש , כי גופה שחור; לפיכך אורה נוסף וחסר כפי התקרבה אל השמש וכפי התרחקה ממנו , והוא המאור הקטן. ואת הכוכבים - כי גם הם משמשים בלילה , ומאירים על הארץ עם אור הלבנה וזולתה. אבל השמש לא יאיר בלילה , מפני שהיא תחת הארץ; והלבנה והכוכבים לא יאירו ביום , כי אור השמש שהוא גדול ימנע אורם. והממשלת - היא האורה והפעֻלה.

לממשלת היום - הוא השולטנוּת על הפעולות על שאר הכוכבים , וזה שמן המפורסם הוא , שפעולות השמש והירח יותר נראות ונגלות בזה העולם השפל מפעולות שאר הכוכבים. וכבר נזכר ב'חכמת משפטי הכוכבים' אופן מה מהממשלה לשמש ביום ולירח בלילה במשפטי מולדות בני האדם. אלא שעם כל זה הוא מבואר שיש לשאר הכוכבים ממשלה מה ושולטנוּת מה ביום ובלילה; כבר נתפרסם זה למי שעיין עיון מעט ב'חכמת המשפט'. והנה קרא השמש 'מאור גדול' והירח 'מאור קטן' מצד הכמות ומצד האיכות , ואע"פ שהם נראים שוים כשיהיה אור הירח שלם. אם מצד הכמות - כי השמש הוא יותר גדול מהירח , עד שבו משעורי הירח כמו חמשים אלף בקרוב מעט , כמו שביארנו בחלק ראשון מהמאמר החמישי מ'ספר מלחמות יי''; ואם מצד האיכות - לפי שאור השמש יותר חזק מאד מאור הירח , עד שאור הירח הוא נאצל מאור השמש , כמו שהתבאר ב'חכמת הכוכבים'. (חלק חמישי:) "ויאמר אלהים ישרצו המים" (א , כ - כג). (בחלק זה אין ביאור המילות). (חלק שישי:) "ויאמר אלהים תוצא הארץ" (א , כד - לא).

וספר שכבר עשה השמש למשול ביום , והירח למשול בלילה , והכוכבים , אשר להם גם כן ממשלה מה , כמו שקדם (לעיל , יד).
ריכוז קישורים