תנ"ך - וירא
אלהים
את־כל־אשר
עשה
והנה־טוב
מאד
ויהי־ערב
ויהי־בקר
יום
הששי:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֤רְא
אֱלֹהִים֙
אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֔ה
וְהִנֵּה־ט֖וֹב
מְאֹ֑ד
וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב
וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר
י֥וֹם
הַשִּׁשִּֽׁי:
פ
(בראשית פרק א פסוק לא)
וַיַּרְא
אֱלֹהִים
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר
עָשָׂה
וְהִנֵּה־טוֹב
מְאֹד
וַיְהִי־עֶרֶב
וַיְהִי־בֹקֶר
יוֹם
הַשִּׁשִּׁי:
פ
(בראשית פרק א פסוק לא)
וירא
אלהים
את־כל־אשר
עשה
והנה־טוב
מאד
ויהי־ערב
ויהי־בקר
יום
הששי:
פ
(בראשית פרק א פסוק לא)
וירא
אלהים
את־כל־אשר
עשה
והנה־טוב
מאד
ויהי־ערב
ויהי־בקר
יום
הששי:
פ
(בראשית פרק א פסוק לא)
וַחֲזָא
יְיָ
יָת
כָּל
דַּעֲבַד
וְהָא
תָקֵין
לַחדָּא
וַהֲוָה
רְמַשׁ
וַהֲוָה
צְפַר
יוֹם
שְׁתִיתָי
:
והנה
-
טוב
מאד
-
ל';
יום
הששי
-
ל'.
יום
הששי
-
הוסיף
ה"י
בששי
בגמר
מעשה
בראשית
לומר
,
שהתנה
עמהם
על
מנת
שיקבלו
ישראל
חמשה
חומשי
תורה
(ראה
תנח'
בראשית
א).
דבר
אחר:
יום
הששי
-
כולם
תלוים
ועומדים
עד
יום
הששי
,
הוא
ששה
בסיון
המוכן
למתן
תורה
(ראה
רש"י
שם).
ויהי
ערב
ויהי
בקר
-
אז
נגמר
יום
הששי
והתחילה...
.
(מכאן
ועד
סוף
בר'
יז
חסר
בכתה"י.
להלן
עיקר
ההשלמות
שעשה
ראזין
במהדורתו
,
עפ"י
מקומות
אחרים
בפירוש
רשב"ם
לתורה
,
ועפ"י
מקורות
המצטטים
מפירושו.
הפירושים
מסומנים
בסוגריים
מרובעים
כפולים).
[[וירא
אלהים
את
כל
אשר
עשה
והנה
טוב
מאד
נסתכל
והביט
כל
מעשיו
וכל
פעולותיו
שעשה
אם
יש
לתקן
שום
דבר
בהם
,
והנה
כולם
יפים
ומתוקנים.
(פירושו
לשמ'
ב
,
ב).]]
יום
השישי
-
יש
אומרים
,
שיום
-
סמוך
,
והטעם:
לגלגל
הששי
,
וכן
"יום
השביעי"
(בר'
ב
,
ג).
ואין
זה
אמת;
ובעל
יום
הששי
,
על
דעת
אנשי
המזלות
,
יוכיח.
רק
פירושו:
יום
שהוא
ששי
ליום
הראשון;
וכן
"יום
השביעי".
ונמצא
כן:
"ואיש
הישראלי"
(וי'
כד
,
י)
,
ורבים
כמוהם;
גם
כן
"רקיע
השמים"
(לעיל
,
כ)
-
הרקיע
שהוא
שמים.
והנה
יש
לשאול:
למה
אמר
הכתוב
יום
הששי
[בה"א]?
והנגיד
(רבי
שמואל)
זכרו
לברכה
אמר
,
כי
הוא
מלה
זרה
,
כמו
מי
אתה
הר
הגדול"
(זכ'
ד
,
ז);
"לאיש
העשיר"
(ש"ב
יב
,
ד).
ולפי
דעתי
,
כי
"הר"
-
סמוך
,
ונעדר
זכר
הנסמך
אליו;
והטעם:
'מי
אתה'
בהר
פלוני
,
כמו
הר
תבור
הגדול
,
תשוב
"לפני
זרובבל
למישור"
(זכ'
ד
,
ז).
וכמוהו
"כיין
הטוב"
(שה"ש
ז
,
י)
-
'כיין'
מדינת
פלונית
'הטוב';
כי
לא
יתכן
להיות
"יֵין"
,
כי
אם
סמוך
,
כמו
"בית
אבנים"
(איוב
ח
,
יז);
והעד:
כי
ה"א
"הר
הגדול"
-
'פתח'
,
וכמוהו
"ושכורת
ולא
מיין"
(יש'
נא
,
כא)
,
שהטעם:
ושכורת
יגון
,
או
הדומה
לו.
וכמוהו
"כי
בלֵיל
שודד
ער
מואב"
(יש'
טו
,
א)
-
בלֵיל
כך
מהשבוע;
וככה
"שומר
מה
מליל"
(יש'
כא
,
יא).
על
כן
טעה
האומר:
'לך
יום
ולֵיל
,
כל
הנשמה
תהלל'.
גם
כן
"לְאיש
העשיר"
(ש"ב
יב
,
ד)
תחסר
מלת
'הבליעל';
וכמוהו
בספרינו
רבים.
ויפת
(מפרש
קראי)
אמר
,
כי
"את
הכבש
אחד"
(במ'
כח
,
ד)
-
ה"א
"הכבש"
ישמש
תחת
ה"א
"אחד"
,
כי
הוא
כתוב
"הכבש
האחד"
(שמ'
כט
,
לט);
"ראובן
שמעון
לוי
ויהודה"
(שם
א
,
ב)
-
זה
הוי"ו
ישמש
אחורנית
,
כאלו
הוא
כתוב:
'ראובן
ושמעון
ולוי'.
ויש
עליו
לטעון
,
כי
דרך
"את
הכבש
אחד"
נמצא
מאד
בספרים
,
כמו
"מאל
אביך
ויעזרך
ואת
שדי
ויברכך"
(בר'
מט
,
כה)
,
שטעמו:
"ומאת
שדי";
וככה
"וזרועו
כשדים"
(יש'
מח
,
יד);
"ושמי
יי'
לא
נודעתי
להם"
(שמ'
ז
,
ג);
"מישרים
אהבוך"
(שה"ש
א
,
ד).
רק
דרך
'משיכת
אחורנית'
איננה
כי
אם
וי"ו
בשמות
האדם
לבדו.
ויאמר
רבי
יצחק
בן
ישוש
,
כי
תחסר
מלת
'סוף'
,
כאלו
אמר:
יום
הסוף
הששי
לימים;
וכן
"את
יום
השביעי"
(בר'
ב
,
ג)
-
יום
שביתה
שהוא
השביעי.
ורבי
אדונים
בן
תמים
אמר
,
כי
ביום
הראשון
היה
אור
וחשך
כדמות
הלבנה;
וההבדלה
-
ביום
השני
,
כי
כן
דרך
כּכַב
חמה;
והדשאים
-
בשלישי
,
כי
נגה
לאות
על
כל
מאכל;
והחמה
-
ברביעי
,
כי
המשרתים
תלויים
בה
,
וככה
כל
מרוצתם
,
גם
הֵרָאוֹת
כּכבי
המזלות
כפי
מהלך
השמש
לעולם;
ובחמישי
-
כנגד
מאדים;
ובששי
-
כנגד
צדק.
והוא
מודה
לחכם
האומר
(סנה'
צז
,
א)
,
כי
יום
הוא
אלף
שנים
,
על
כן
'שתא
אלפי
שני
הוי
עלמא'.
ואם
ישאל
שואל:
אחר
שהזכיר
בכל
יום
ויום
עם
כל
מעשה
"כי
טוב"
(לעיל
,
ד
,
י
,
יב
,
יח
,
כא
,
כה)
,
מה
צורך
להזכירו
עוד
על
הכלל?
והתשובה:
שיתכן
להיות
כל
פרט
טוב
,
וכלל
התחברם
-
רע
,
על
כן
הוצרך
לאמר
את
כל
אשר
עשה;
ועוד
,
כי
הוסיף
מלת
מאד
על
הכלל
,
ולא
על
הפרט.
יום
הששי
-
בכולן
לא
נאמר
רק
'יום
אחד'
ו'יום
שיני'
,
חוץ
מיום
שישי
ושביעי
,
שנאמר
בהם
הששי
ו"השביעי"
(בר'
ב
,
ב)
,
לפי
שהיו
מבוררים;
שמשה
רבינו
,
כשכתב
את
התורה
לישראל
,
כשהגיע
ליום
שישי
אמר
להם:
זהו
יום
הששי
שהקדוש
ברוך
הוא
נותן
לכם
לחם
משנה;
וכשהגיע
אצל
יום
השבת
אמר
להם:
זהו
יום
השביעי
שצוה
הקדוש
ברוך
הוא
לכבדו
ולשמרו.
וכמו
כן
תוכל
לראות
בנהרות:
בכל
אחד
הוא
אומר
'ההולך
אל
מקום
פלוני'
-
לפי
שלא
ידעו
דרך
משיכתן
,
פירש
להם
באיזה
מקום;
וכשהגיע
אצל
פרת
,
לא
אמר
,
רק
"הוא
פרת"
(בר'
ב
,
יד)
-
שאמרתי
לכם
בתחומיו
של
ארץ
ישראל
,
כמו
שהוא
אומר
"עד
הנהר
הגדול
נהר
פרת...
יהיה
גבולכם"
(יהו'
א
,
ד);
וכן
בכאן
אומר
'הששי'
ו'השביעי'
המבוררים
לכם
במקום
אחר.
והנה
טוב
מאד
-
הוא
הקיום
,
כאשר
פרשתי
(לעיל
,
ד).
וטעם
מאד
-
כטעם
'רבוי'.
והוסיף
ביום
הזה
לאמר
כן
,
בעבור
שידבר
בכלל
וימצא
רע
בקצתו
,
אמר
כי
מאדו
טוב;
וזהו
מאמרם
בבראשית
רבא
(ב"ר
ט
,
ה):
והנה
טוב
מאד
-
והנה
טוב
זה
מות;
וכן
הזכירו
(שם
ז
,
יא):
'זה
יצר
הרע'
ו'זו
מדת
פורענות'.
[ולזה
גם
כן
נתכוין
אונקלוס
שאמר
בכאן
"והא
תקין
לחדא"
(ת"א).
יאמר
שהוא
מתוקן
הסדר
מאד
,
כי
הרע
צריך
בקיום
הטוב
,
כענין
שנאמר
"לכל
זמן
ועת
לכל
חפץ"
(קה'
ג
,
א)].
ויש
שמפרשים
(ראה
ב"ר
ט
,
יב)
,
כי
מפני
מעלת
האדם
,
הוסיף
בשבח
היצירה
בו
כי
הוא
טוב
מאד.
וירא
אלהים
-
כָּלַל
כל
אשר
עשה
עם
בריאת
האדם
,
לאמר
עליהם
בכלל
כי
טוב
,
כי
כלם
,
הנבראים
השפלים
,
נשלמו
עם
בריאת
האדם
,
ובלתו
לא
היה
להם
שלמוּת;
לפיכך
אמר
מאד.
והנה
אחר
שברא
האל
את
האדם
,
היה
כל
אשר
עשה
האל
טוב
-
נבנה
כל
אחד
על
שלמותו
הנאות
לו.
ואע"פ
שנקשר
ההעדר
והאפיסה
עם
מציאות
העולם
הזה
,
השפל
,
הנברא
מארבע
יסודות
,
הכל
טוב
,
כמו
שכתב
החכם
הגדול
רבינו
משה
ז"ל
(מ"נ
ג
,
י):
והנה
טוב
מאד
-
עד
שמציאות
זה
החומר
השפל
,
לפי
מה
שהוא
עליו
מחבור
ההעדר
המחייב
למָּוֶת
וְלָרָעוֹת
כלם
,
כל
זה
גם
כן
להתמדת
ההויה
והמשך
המציאות
בבא
זה
אחר
סור
זה.
ולזה
פירש
רבי
מאיר
(ב"ר
ט
,
ה):
והנה
טוב
מאד
-
והנה
טוב
מות
,
לענין
אחר
העירונו
עליו;
וכן
מצאנו
בבראשית
רבה
(שם):
בתורתו
של
רבי
מאיר
מצאנו
כתוב
והנה
טוב
מאד
(ב"ר
ט
,
ח):
'והנה
טוב
מות'
ואני
מצאתי
כתוב
(בר'
רבתי
ע' 209
)
,
דהוה
כתיב
באוריתא
דאשתביאת
לרומי
,
והיא
גניזא
וסתימא
בכנישתא
דסוירוס:
'והנה
טוב
מות'.
ואמרו
עוד
בבראשית
רבה
(שם
,
ז):
והנה
טוב
-
זה
יצר
טוב;
והנה
טוב
מאד
-
זה
יצר
הרע.
וכי
יצר
הרע
טוב?
אתמהא?!
אלא
שאלולי
יצר
הרע
,
לא
בנה
אדם
בית
,
ולא
נשא
אשה
,
ולא
הוליד
בן
,
ולא
נשא
ולא
נתן.
וכן
שלמה
הוא
אומר
"כי
היא
קנאת
איש
מרעהו"
(קה'
ד
,
ד).
רב
הונא
אמר:
והנה
טוב
מאד
-
זה
מדת
הטוב;
והנה
טוב
מאד
-
זה
מדת
יסורין.
וכי
מדת
יסורין
טובה
היא?
אתמהא?!
אלא
שעל
ידיה
באין
הבריות
לחיי
העולם
הבא.
וכן
שלמה
הוא
אומר
"ודרך
חיים
תוכחות
מוסר"
(מש'
ו
,
כג);
צא
וראה
,
איזו
דרך
מביאה
לחיי
העולם
הבא?
הוי
אומר:
זה
מדת
יסורין.
אמר
רבי
זעירא
(שם
,
ט):
והנה
טוב
-
זה
גן
עדן;
טוב
מאד
-
זה
גהינם.
וכי
גהינם
טוב
מאד?
אלא
למלך
,
שהיה
לו
פרדס
,
והכניס
לתוכו
פועלים
ובנה
אוצר
על
פתחו
,
ואמר:
כל
מי
שהוא
מתכשר
במלאכת
הפרדס
,
יכנס
לאוצר
,
וכל
מי
שאינו
מתכשר
במלאכת
הפרדס
,
אל
יכנס
לאוצר.
כך
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
כל
מי
שמסגל
מצות
ומעשים
טובים
,
יכנס
לגן
עדן
,
וכל
מי
שאינו
מסגל
מצות
ומעשים
טובים
,
אל
יכנס
לגן
עדן;
הרי
גהינם.
פירוש:
הנה
גן
עדן
כל
כך
טוב
,
שלא
יכנס
שם
רע
,
וזהו
גהינם
,
כמו
שאמר
"לא
יגורך
רע"
(תה'
ה
,
ה).
ויש
שם
עוד
דרשות
אחרות.
ויהי
ערב
ויהי
בוקר
יום
הששי
-
לפי
שבו
נגמרה
מלאכת
בראשית
ובו
נברא
האדם
,
אמר
הששי
בה"א
הידיעה
,
כלומר:
היום
הידוע
,
שהיה
בו
העולם
מלא
ושלם
עם
כל
בריותיו.
ובבראשית
רבה
(ט
,
יד)
אמר
רבי
יודן:
הדא
היא
שעה
יתירה
שמוסיפין
מחול
על
הקודש
,
ובה
נגמרה
מלאכת
העולם.
והנה
ידע
השם
יתעלה
כל
אשר
עשה
,
והנה
טוב
מאד
לְמָה
שכוון
בו
,
וכבר
המציאו
באופן
היותר
שלם
שיהיה
אפשר.
וכבר
כלל
בזה
המאמר
כל
אשר
עשה
,
לפי
שמה
שעשהו
מהעולם
השפל
היה
קצתו
בלתי
מכוון
בעצמו
,
ולא
נשלם
הטוב
,
עד
הִשָלֵם
התכלית
אשר
בעבורו
היה
מה
שלפני
התכלית;
וכן
הטוב
השלם
לא
נשלם
לעולם
בכללו
,
עד
שהיה
בשלמוּתו
ותמוּתוֹ.
וכבר
יחס
זאת
ההויה
ליום
הששי.
וכבר
הודיענו
בזה
שרש
אחד
,
נבנית
עליו
כל
החכמה
הטבעית
,
והוא
,
שאין
בנמצאות
הטבעיות
דבר
לבטלה.