תנ"ך - ויאמר
אלהים
יהי
רקיע
בתוך
המים
ויהי
מבדיל
בין
מים
למים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֱלֹהִ֔ים
יְהִ֥י
רָקִ֖יעַ
בְּת֣וֹךְ
הַמָּ֑יִם
וִיהִ֣י
מַבְדִּ֔יל
בֵּ֥ין
מַ֖יִם
לָמָֽיִם:
(בראשית פרק א פסוק ו)
וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים
יְהִי
רָקִיעַ
בְּתוֹךְ
הַמָּיִם
וִיהִי
מַבְדִּיל
בֵּין
מַיִם
לָמָיִם:
(בראשית פרק א פסוק ו)
ויאמר
אלהים
יהי
רקיע
בתוך
המים
ויהי
מבדיל
בין
מים
למים:
(בראשית פרק א פסוק ו)
ויאמר
אלהים
יהי
רקיע
בתוך
המים
ויהי
מבדיל
בין
מים
למים:
(בראשית פרק א פסוק ו)
וַאֲמַר
יְיָ
יְהֵי
רְקִיעָא
בִּמצִיעוּת
מַיָא
וִיהֵי
מַפרֵישׁ
בֵּין
מַיָא
לְמַיָא
:
ויאמר
אלהים
-
כ"ה:
ראה
לעיל
,
ג.
ויאמר
אלהים
-
ג'
בטעמא
(זקף)
בענינא:
*בר'
א
,
ו
,
כ
,
כו.
ויהי
-
ל"ב
(ו"ו
בחיריק):
בר'
א
,
ו;
ט
,
כו
,
כז;
שמ'
ט
,
כב;
י
,
כא;
יח
,
יט;
דב'
לג
,
ו;
ש"א
י
,
ה;
כ
,
יג;
כח
,
כב;
ש"ב
ה
,
כד;
יח
,
כב
,
כג;
מ"א
יג
,
לג;
יד
,
ה;
כא
,
ב;
מ"ב
ב
,
ט;
יר'
יג
,
י;
הו'
יד
,
ז;
עמ'
ה
,
יד;
מי'
א
,
ב;
מל'
ג
,
י;
תה'
ט
,
י;
פא
,
טז;
צ
,
יז;
קד
,
כ;
רות
ג
,
ד;
ד
,
יב;
דה"א
יד
,
טו;
כב
,
טז;
דה"ב
יח
,
יב;
יט
,
יא.
ויאמר
אלהים
ג'
בטע'
בעינ'
יהי
רקיע
ישרצו
נעשה.
ויאמר
אלהים
-
כ"ה
,
ג'
בטע'
בעינ';
ויהי
-
ל"ב;
למים
-
ל'.
יהי
רקיע
-
יחזק
רקיע;
שאע"פ
שנבראו
השמים
ביום
ראשון
,
לחים
היו
,
ובשיני
קרשו
מגערת
הקדוש
ברוך
הוא
באומרו:
יהי
רקיע.
הוא
שכתב:
"עמודי
שמים
ירופפו"
(איוב
כו
,
יא)
-
כל
יום
ראשון
,
ובשני
"יתמהו
מגערתו"
(שם)
,
כאדם
שמשתומם
ועומד
מגערת
המאיים
עליו.
בתוך
המים
-
באמצע
המים;
שיש
הפרש
בין
מים
העליונים
לרקיע
כמו
בין
רקיע
למים
שעל
הארץ
(ראה
ב"ר
ד
,
ב);
הא
למדת
שהם
תלויים
במאמרו
של
מלך.
ויאמר
אלהים
יהי
רקיע
-
לאהר
שנגמר
יום
ראשון
לבוקרו
,
ויאמר
אלהים.
רקיע
-
לשון
פָעוּל
הוא
,
כמו
'עשיר'
,
שפתרונו
'מְעוּשָּׁר'
,
'חסיד'
-
'מְחוּסָּד'.
לפי
שמן
הארץ
עד
המים
העליונים
היו
מים
,
כדכתיב
"מרחפת
על
פני
המים"
(לעיל
,
ב)
,
עתה
חלקן
הקדוש
ברוך
הוא
באמצע
,
ועשה
ריקוע
פָּרוּשׂ
ממזרח
למערב
ומצפון
לדרום
,
להבדיל
בין
המים
העליונים.
ולפי
שלא
עשה
מלאכת
המים
עד
שלישי
שנראית
היבשה
,
לא
נאמר
'כי
טוב'
בשיני
,
אבל
בשלישי
נאמר
שני
פעמים
"כי
טוב"
(להלן
י
,
יב):
אחד
למלאכת
המים
ואחד
ליציאת
האילנות
והדשאים.
בין
מים
למים
-
להיות
חציין
למעלה
וחציין
למטה.
ויאמר
-
אמר
הגאון
(ראה
שיטה
אחרת)
על
הרקיע
דברים
שלא
היו.
רק
פירושו:
דבר
נטוי
,
כמו
"וירקעו"
(שמ'
לט
,
ג);
"ארקעם"
(ש"ב
כב
,
מג);
וכן
כתוב
"וימתחם
כאהל
לשבת"
(יש'
מ
,
כב)
-
תחתיו.
ומה
נכבד
דבר
האומר
(פר"א
ג)
,
שקצוות
השמים
-
עם
קצוות
מימי
אוקיינוס;
וזה
הוא
הרקיע.
והוא
האויר
,
כי
כאשר
התחזק
האור
על
הארץ
,
והרוח
יבש
מהארץ
,
נהפך
הלהט
ונעשה
הרקיע.
וכן
אמר
במזמור
עם
"נוטה
שמים"
(תה'
קד
,
ב)
-
"המקרה
במים"
(שם
,
ג)
,
וה"עבים"
וה"רוח"
(שם)
ו"יסד
ארץ"
(שם
,
ה).
והיא
גבוהה
על
המים
,
וכן
כתוב
"כי
הוא
על
ימים
יסדה"
(תה'
כד
,
ב);
"לרוקע
הארץ
על
המים"
(תה'
קלו
,
ו).
וכן
כל
הולך
אל
הים
-
'יורד'
יקרא
(ראה
תה'
קז
,
כג).
וטעם
"הקורא
למי
הים"
(עמ'
ה
,
ח)
-
שיעלו
,
והם
העננים
,
ואחר
כן
"ישפכם"
(שם).
רקיע
-
תואר
,
ואיננו
פעול.
אמר
הגאון
,
כי
המים
על
הרקיע
כדמות
המים
שימצאו
תחת
קליפת
הביצה.
והאמת
,
כי
פירוש
רקיע
-
כמו
"וירקעו
את
פחי
הזהב"
(שמ'
לט
,
ג)
,
הלא
תראה
כתוב
"הנוטה
כדוק
שמים"
(יש'
מ
,
כב)
,
והוא
הרקיע
,
גם
יקרא
"שחק"
(תה'
פט
,
ז);
והנה
כלם
קרובים
בטעם
,
כמו
"ואשחקם...
כטיט
חוצות
אדקם
ארקעם"
(ש"ב
כב
,
מג)
,
בעבור
היותם
גופות
דקות
וחלקיהם
שוים.
ויאמר
מר
חסאן
(חכם
ספרדי)
,
כי
הרקיע
נחלק
לשמנה
גלגלים
,
והם
השבעה
שיש
שם
המשרתים
,
והשמיני
-
גלגל
המזלות;
ולא
אמר
נכונה
כלל
,
כי
איך
יהיו
מים
על
מקיף
כל
הגופות?
ועוד
שהכתוב
אומר
כי
ה"עוף
יעופף
על
פני
רקיע
השמים"
(להלן
,
כ).
והמפרשים
על
כמו
'עם'
,
כמו
"ויבואו
האנשים
על
הנשים"
(שמ'
לה
,
לב)
-
זה
לא
יתכן
,
להיות
פני
הרקיע
אלינו
ואחוריו
למעלה.
והנכון
בעיני
,
כי
הארץ
היתה
מכוסה
במים
,
והרוח
ייבש
המים
מעל
הארץ
,
כדרך
"ויעבר
אלהים
רוח
על
הארץ
וישוכו
המים"
(בר'
ח
,
א)
-
אז
נִרְאָה.
ובעבור
האור
היה
הרקיע;
והוא
האויר
ההוה
על
הארץ
כמעשה
אור
השמש
,
כאשר
יגיע
אל
הארץ
,
יתהפך
למעלה
בעבור
עובי
הארץ
,
ויתחמם
האויר
הסמוך
אל
הארץ.
ועל
זה
הדרך
אמרו
קדמונינו
ז"ל
(ביצה
לג
,
א):
מוציאים
את
האור
מן
המים;
רק
לעולם
יהיו
קרים
,
שהם
עבים
מהחמים.
והנה
הרקיע
הוא
זה
האויר
,
והעוף
מעופף
עליו
,
ועליו
כתוב
"וימתחם
כאהל
לשבת"
(יש'
מ
,
כב)
-
האדם
תחתיו
,
כמשפט
האהלים.
ונקרא
שמים
,
בעבור
היותו
עליון
על
כל
הארץ.
ויהי
מבדיל
-
כמו
"והבדילה
הפרוכת
לכם"
(שמ'
כז
,
לג).
ולפי
דעתי
,
כי
הרקיע
והארץ
נבראו
ביום
אחד
,
כי
כן
כתוב
"ביום
עשות
יי'
אלהים
ארץ
ושמים"
(בר'
ב
,
ד)
-
והקדים
'ארץ'
על
'שמים'
,
בעבור
שהקדים
בתחילה
(ראה
לעיל
,
א)
שמים
על
ארץ.
יהי
רקיע
בתוך
המים
-
הרקיע
,
שנברא
ביום
ראשון
,
יהי
בתוך
המים
,
שהמים
היו
על
פני
כל
הארץ.
ויהי
מבדיל
-
זהו
שיגביה
עצמו;
שמשעת
שהיה
נתון
בתוך
המים
,
הבדיל
בין
מים
שלמטה
הימנו
ובין
מים
שלמעלה
הימנו
,
אלא
שאֵילו
מחוברים
אליו
מלמעלה
ואֵילו
מחוברים
מלמטה;
כשהוא
אומר
ויהי
מבדיל
,
צוה
שיגביה
עצמו
למעלה
,
ואז
נעשה
אויר
שבין
השמים
והארץ.
יהי
רקיע
-
החומר
ההווה
בתחלה
,
שבראו
מאין
,
אמר
שיהיה
רקיע
-
מתחו
כאהל
בתוך
המים
,
והיה
מבדיל
בין
מים
למים;
ושמא
לזה
כִּוְנוּ
באמרם
(ב"ר
ד
,
ב):
רב
אמר:
לחים
היו
שמים
ביום
ראשון
,
ובשני
קרשו;
רב
אמר:
יהי
רקיע
-
יחזק
הרקיע;
רבי
יהודה
ברבי
סימון
אמר:
יעשה
מטלית
הרקיע
,
כמה
דאת
אמר
"וירקעו
את
פחי
הזהב"
וכו'
(שמ'
לט
,
ג);
בתוך
המים
-
באמצע
המים
,
בין
מים
העליונים
למים
התחתונים;
כמו
שיש
הפרש
בין
הרקיע
למים
שעל
הארץ
,
כך
יש
הפרש
בין
מים
העליונים
לרקיע
,
הא
למדת
שהן
תלויין
במאמר;
בראשית
רבא
(ב"ר
ד
,
ב)
,
וכתבה
רבנו
שלמה.
וזה
מענין
מעשה
בראשית
הוא
,
אל
תקוה
ממני
שאכתב
בו
דבר
,
שהענין
הוא
מסתרי
התורה
,
ואין
הפסוקים
צריכין
לביאור
הזה
כי
לא
יאריך
הכתוב
בענינו
,
והפירוש
אסור
ליודעיו
,
וכל
שכן
אלינו.
ויאמר
אלהים
יהי
רקיע
-
והרקיע
כבר
היה
,
כי
הרקיע
הוא
האויר
,
כמו
שנאמר
"ועוף
יעופף
על
הארץ
על
פני
רקיע
השמים"
(להלן
,
כ)!
אלא
מהו
יהי
רקיע?
-
יחזק
הרקיע
,
כלומר:
יהי
בתכונה
שיקבל
האור.
ופירושו:
הרקיע
שהוא
על
המים
,
שהיה
לח
ורפה
,
ולא
היה
האור
יורד
למטה
,
כמו
שפירשנו
"יהי
אור"
(לעיל
,
ג);
והרקיע
לא
נתחזק
עד
שיבשה
הארץ
,
ומצא
האור
מקום
קשה
ונהפך
,
וחזק
את
הרקיע
והקפיאו.
והֵרָאות
היבשה
והֵעָשות
הרקיע
היה
ביום
שני.
ופרוש
"ויאמר
אלהים
יקוו
המים"
(שם)
-
וכבר
אמר
ביום
שני
קודם
שאמר
יהי
רקיע;
וכמוהו
רבים.
וכן
כתב
החכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
ז"ל
,
וכתב:
וכאשר
נתחזק
האור
על
הארץ
,
והרוח
יבש
מהארץ
,
נהפך
הלהט
ונעשה
הרקיע.
וכן
דעת
כל
חכמי
המחקר
על
הלהט
הנהפך
והִסּוֹגוֹ
לאחור
עד
מקום
המים
העליונים.
וכתב
,
כי
פרשת
"יקוו
המים"
(להלן
,
ט)
דבקה
עם
אשר
עליה
,
כי
הרקיע
לא
נעשה
עד
אשר
יבשה
הארץ;
והעד:
"ביום
עשות
יי'
אלהים
ארץ
ושמים"
(בר'
ב
,
ד).
והֵרָאוֹת
דבר
נסתר
,
והִקָווֹת
מפוזר
איננה
בריאה.
כן
כתב
,
ונכון
הוא
פירושו.
ומה
שאמר
בתוך
המים
-
לפי
שהוא
עצמו
היה
במים.
ויהי
מבדיל
בין
מים
למים
-
כמו
שאמר
"בין
המים
אשר
מתחת
לרקיע
ובין
המים
אשר
מעל
לרקיע"
(להלן
,
ז).
והמים
העליונים
הם
בכח
,
ישובו
מים
בפועל
בהגיע
שם
האיד
הלח
העולה
,
ויהיה
מטר
,
כמו
שכתבו
חכמי
המחקר.
ומפני
זה
היתה
צריכה
ה'הבדלה'
,
כדי
שישאר
אותו
מקום
"אשר
מעל
לרקיע"
(להלן
,
ז)
בתכונה
שנשארה
בו
אחר
העשות
הרקיע
,
כדי
שיעלה
בו
האויר
הלח
להשקות
פני
האדמה
כאחד
,
הרים
ובקעות
,
כמו
שגזר
האל
בחכמתו.
ואני
תמה
במה
שכתב
הרב
רבינו
משה
ז"ל
(מו"נ
ב
,
ל)
,
שדמה
הבדלה
זו
להבדלת
האור
והחשך.
כי
שם
כתב
"ויבדל
אלהים"
(לעיל
,
ד)
,
וכאן
הרקיע
הוא
המבדיל
,
כי
זה
למעלה
ממנו
וזה
למטה
ממנו;
ואיך
אמר
שהוא
הבדיל
ביניהם
בהבדל
טבעי?
והלא
המבדיל
הוא
הרקיע
,
ושם
(לעיל
,
ד)
-
הטבעים
,
הוא
האל
יתברך.
אמנם
אמת
הוא
כמו
שאמר
,
שאין
טבעם
אחד
,
כמו
שלִמְדַנוּ
הוא
,
והאיר
עינינו
בזה
ובכמה
דברים
שהיינו
הולכים
בחשך
עד
בא
דברו.
וראה
מה
שכתבו
רבותינו
ז"ל
בזה
הענין
והבן
,
איך
הסכימה
דעתם
לדעת
חכמי
המחקר.
וכן
אמרו
בבראשית
רבה
(ד
,
ב):
רבנן
אמרין
לה
בשם
רבי
חנינא:
רבי
יעקב
בר
אבין
בשם
רבי
שמואל
בר
נחמן:
בשעה
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
יהי
רקיע
,
גלדה
טפה
האמצעית
,
ונעשו
השמים
התחתונים
ושמי
השמים
העליונים.
רב
אמר:
לחים
היו
שמים
ביום
ראשון
,
ובשני
קרשו.
רב
אמר:
יהי
רקיע
-
יחזק
הרקיע.
רבי
יודה
בר
סימון:
יהי
רקיע
-
יעשה
מטלית
הרקיע
,
כמה
דאת
אמר
"וירקעו
את
פחי
הזהב"
(שמ'
לט
,
ג).
אמר
רבי
חנינא:
יצאה
אש
מלמעלה
ולחכה
את
פני
הרקיע.
רבי
יוחנן
,
כשהיה
פוגע
בפסוק
זה
"ברוחו
שמים
שפרה"
(איוב
כו
,
יג)
,
אמר:
יפה
למדני
רבי
חנינא.
אמר
רבי
יודן
בר
שמעון
(שם):
אש
יצאה
מלמעלה
ולהטה
את
פני
הרקיע.
אמר
רבי
תנחומא:
אלו
נאמר
'ובין
המים
אשר
על
הרקיע'
-
הייתי
אומר:
על
גופו
של
רקיע
המים
נתונים;
כשהוא
אומר
"אשר
מעל
לרקיע"
(להלן
,
ז)
,
הֳוֵי:
המים
העליונים
תלוים
במאמר.
אמר
רב
אחא:
ופירותיהן
אלו
הגשמים.
ועוד
אמרו
(ב"ר
ד
,
ה):
הרקיע
דומה
לברֵכה
,
ולמעלה
מן
הברֵכה
-
כפה;
ומחמת
הבריכה
כפה
מזיעה
,
והיא
מזיעה
טפות
עבות
,
והן
יורדין
לתוך
המים
המלוחין
ואינן
מתערבין.
ומנסתרי
זה
הענין
מה
שאמרו
ז"ל
(פר"א
ד):
אי
זהו
הרקיע
נברא
ביום
שני?
רבי
אליעזר
אומר:
הרקיע
שעל
ראשי
החיות
,
שנאמר
"ודמות
על
ראשי
החיה
רקיע"
(יח'
א
,
כב).
ולפי
זה
הענין
יהיו
"המים
אשר
מעל
לרקיע"
(להלן
,
ז)
-
מה
שאיננו
גוף.
רקיע
-
הוא
הגרם
השמימיי.
המים
-
הוא
הגשם
הבלתי
-
שומר
-
תמונתו
,
אשר
הוא
בין
קצת
הגלגלים
לקצת
,
כמו
שביארנו
חיוב
מציאוּתו
בחלק
הראשון
מהמאמר
החמשי
מ'ספר
מלחמות
יי''.
וכבר
ביאר
הרב
המורה
(מו"נ
ב
,
ל)
רקיע:
המקום
אשר
יתהוה
בו
הענן
,
לפי
שהיה
זר
אצלו
הִמָצֵא
מים
למעלה
מהגרם
השמימיי;
אלא
שכבר
תמצא
שדוד
אמר:
"הללוהו...
השמים
והמים
אשר
מעל
השמים"
(תה'
קמח
,
ד)
,
וזה
בלי
ספק
נאמר
על
הגרם
השמימיי.
וכבר
נבאר
לך
ממאמרם
ז"ל
,
שהם
הבינו
זה
כמו
שהבינוהו
ושבארנוהו;
אמרו
בבראשית
רבה
(יב
,
ז
-
ח)
,
בדרש
"אלה
תולדות
השמים
והארץ"
(בר'
ב
,
ד):
רבי
עזריה
בשם
רבי:
כלפי
למעלן
הדבר
אמור
,
שכל
מה
שאתה
רואה
,
תולדות
שמים
וארץ
הן
,
שנאמר
"בראשית
ברא
אלהים
את
השמים
ואת
הארץ"
(לעיל
,
א);
בשני
בראו
מהעליונים
,
שנאמר
ויאמר
אלהים
יהי
רקיע;
בשלישי
בראו
מן
התחתונים
,
שנאמר
"ויאמר
אלהים
תדשא
הארץ"
(להלן
,
יא);
ברביעי
בראו
מן
העליונים
,
שנאמר
"ויאמר
אלהים
יהי
מאורות
ברקיע
השמים"
וכו'
(להלן
,
יד);
הנה
נתבאר
לך
מזה
המאמר
,
שהרקיע
,
שנברא
ביום
שני
,
הוא
מהגרמים
השמימיים.
וכבר
תמצא
במדרש
נכפל
במקומות
רבים
שהשמים
נעשה
מאש
ומים
,
ורמזו
בזה
אל
שני
מיני
הגרמים
שיש
בו:
האחד
-
'שומר
-
תמונתו'
,
והוא
אשר
ייחסוהו
אל
האש
,
והאחר
-
'בלתי
-
שומר
-
תמונתו'
,
והוא
אשר
ייחסוהו
אל
המים.
והנה
אמרו
בבראשית
רבה
(ד
,
ב)
מה
שיורה
תכלית
ההוראה
על
ביאורנו
זה
,
והוא
אָמְרָם:
בשעה
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא:
יהי
רקיע
בתוך
המים
,
גלדה
טפה
האמצעית
,
ונעשו
שמים
התחתונים
ושמי
השמים
העליונים;
לחים
היו
שמים
ביום
ראשון
,
ובשני
קרשו
-
רוצה
לומר
,
שנתן
להם
עמידה
וקיום.
יהי
רקיע
-
יחזק
הרקיע;
רבי
יודה
ברבי
סימון:
יעשה
מטלית
הרקיע
,
כמה
דאת
אמר
"וירקעו
את
פחי
הזהב"
(שמ'
לט
,
ג).
אמר
רבי
חנינה:
יצתה
אש
של
מעלה
ולחכה
פני
רקיע
וכו'.
רבי
פנחס
בשם
רבי
הושעיא
אמר
(ב"ר
ד
,
ג):
כחלל
שבין
הרקיע
לארץ
,
כך
יש
בין
רקיע
למים
העליונים.
יהי
רקיע
בתוך
המים
-
בינים
ובנתים;
אמר
רבי
תנחומא:
אנא
אמרית
טעם:
אִלו
נאמר
'ויעש
אלהים
את
הרקיע
ויבדל
בין
המים
אשר
על
לרקיע'
,
הייתי
אומר:
על
גופו
של
רקיע
המים
נתונים;
כשהוא
אומר
בין
המים
אשר
מעל
הרקיע
-
הֱוֵי:
המים
העליונים
תלוים
במאמר.
והנה
לך
ראיות
מזה
המאמר
,
שהם
הבינו
,
שזה
הרקיע
הוא
הגרם
השמימיי:
הראשונה
-
אֹמרו:
'ונעשו
שמים
התחתונים
ושמי
השמים
העליונים
'
-
וזה
ממה
שאין
ראוי
שיאמר
על
הענן
,
ולא
על
המקום
שיתהוה
בו;
והשנית
-
מה
שאמרו:
'יצתה
אש
של
מעלה
ולחכה
פני
רקיע'
-
וזה
אין
ראוי
שיֵאָמר
על
הענן
,
כי
התעבותו
הוא
התלחלח
ודריכה
להוית
מים
,
לא
יובש
,
והפוֹעֵל
לו
הוא
הקור
אשר
בחלק
ההוא
מהאויר
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
האותות'
,
לא
האש;
והשלישית
-
מה
שאמרו:
'כחלל
שבין
הרקיע
לארץ
,
כך
יש
בין
הרקיע
למים
העליונים'
-
ואִלו
היה
הרקיע
ענן
או
מקום
הענן
,
היו
שם
גם
כן
מים
העליונים
בכח
,
לא
עליו.
ואולם
כשיובן
זה
לפי
מה
שספרנו
,
יאות
זה
המאמר
,
כי
כבר
תמצאם
אומרים
,
שעביו
של
רקיע
כשיעור
מה
שבין
הארץ
לרקיע
,
וכן
יהיה
השיעור
אצלם
בין
רקיע
לרקיע;
אמרו
בבראשית
רבה
(ו
,
ו):
מהארץ
לרקיע
-
מהלך
חמש
מאות
שנה
,
ועביו
של
רקיע
-
מהלך
חמש
מאות
שנה
,
ומהרקיע
עד
הרקיע
-
מהלך
חמש
מאות
שנה;
ולפי
זה
המאמר
יהיה
שיעור
המים
התחתונים
―
והוא
חלל
שבין
הרקיע
לארץ
,
רוצה
לומר:
בין
השטח
השפל
מהרקיע
לארץ
―
כשיעור
מה
שיש
בין
השטח
השפל
מהרקיע
למים
העליונים.
ולזה
אמרו
(ב"ר
ד
,
ג):
יהי
רקיע
בתוך
המים
-
בינים
ובנתים;
שיהיו
השעורים
שוים
עד
שיהיה
שיעור
עובי
הרקיע
כשיעור
המים
התחתונים
,
ויהיה
שיעור
המים
העליונים
גם
כן
כמו
זה
השיעור.
והנה
שעור
המים
התחתונים
הוא
חלל
שבין
הרקיע
לארץ
,
ושעור
הרקיע
הוא
חלל
שבין
הרקיע
,
שהוא
השטח
השפל
מהגלגל
,
למים
העליונים
,
ובזה
ימשך
השיעור
אצלם
בכל
רקיע
ורקיע.
ומאמר
רבי
תנחומא
(שם)
,
שהמים
העליונים
תלוים
במאמר
-
נפלא
מאד;
וזה
,
שהוא
יאמר
שאין
טבעם
כטבע
אלו
המים
התחתונים
,
שהם
כבדים
,
והארץ
נושאת
אותם
,
אבל
הם
תלוים
במאמר
,
רוצה
לומר
,
שאין
להם
דבר
ישאם
,
כי
אינם
קלים
ולא
כבדים.
ולזה
דקדק
ואמר
,
שאלו
היה
כתוב
'ויבדל
בין
המים
אשר
על
הרקיע'
,
הייתי
אומר:
על
גופו
של
רקיע
המים
נתונים
,
רוצה
לומר
,
שהם
עליו
והוא
ישאם;
אבל
אמר
שהם
'מעל
לרקיע'
,
ולא
תאר
אותם
בשהם
על
הרקיע
,
להיותם
נסמכים
על
עצמם;
וזה
דקדוק
נפלא
מאד.
וכבר
הורו
לנו
,
שמה
שיֵאָמֵר
בשמים
שהם
אש
ומים
,
הוא
על
צד
הדמיון
,
מזולת
שיהיה
כן
,
באמרם
בבראשית
רבה
(ד
,
ז):
שמים
-
שהבריות
משתוממין
עליהם
לומר:
של
מים
הם?
של
אש
הם?
הורו
בזה
,
שזה
נאמר
לבד
על
צד
הדמיון
וההֶמְשֵל
,
מזולת
שיהיה
העניין
בעצמו
כן.
ולזה
אמר
רבי
עקיבא
בפרק
אין
דורשין
(חגיגה
יד
,
ב):
כשאתם
מגיעים
לאבני
שיש
טהור
,
אל
תאמרו:
מים
,
מים
,
שכן
כתוב:
"דובר
שקרים
לא
יכון
לנגד
עיני"
(תה'
קא
,
ז).
הנה
קרא
'אבני
שיש
טהור'
-
הגרמים
השמימיים
,
וקראם
כן
להיותם
ספיריים
ונקיים
מכל
עכירוּת
ועובי;
ואמנם
אמר
זה
,
שכבר
נקרא
הגשם
ההוא
אשר
שם
'מים'
,
על
צד
דמיון
וההמשל
,
לא
שיהיה
טבעו
כטבע
אלו
המים
היסודיים.
וראוי
שתדע
שכבר
יִמָּצְאוּ
גם
כן
מאמרים
לרבותינו
,
מורים
על
מה
שהבינוֹ
הרב
המורה
מעניין
זה
הרקיע
,
והם
מעטים
,
אבל
רובם
יִמָּצאו
מסכימים
למה
שהבננו
,
והוא
יותר
נאות
לפי
הסדור
הטבעי
,
כמו
שתראה
מדברינו.
והנה
שָׂם
בריאת
הגלגלים
מדרגה
שנית
מן
ההויה
,
ולא
כלל
בריאתם
עם
בריאת
המלאכים
,
שהם
צורה
להם
,
להורות
על
שצורותיהם
,
והם
השכלים
הנפרדים
,
אינם
דבקות
בהם
כדבקוּת
הצורות
ההיולאניות
לחומר
,
אבל
צורותיהם
נבדלות;
ולזה
יחס
בריאת
צורותיהם
ליום
אחד
,
ובריאת
הגלגלים
ליום
שני.
וראוי
שתדע
,
שכל
מה
שאפשר
שחדושו
מן
הטבע
,
לפי
מה
שהטביעוֹ
השם
יתעלה
,
לא
יוחסה
בריאתו
לשם
יתעלה
בזה
הספור
,
כי
הוא
יעשהו
באמצעות
הטבע.
ולזה
לא
ייחס
לשם
יתעלה
הֲוָיַת
הצמחים
והבעלי
חיים
המתהוים
מהעיפוש
ומזולת
מינם
,
אבל
יחס
לשם
בריאת
מה
שלא
יתהוה
על
המנהג
הטבעי
,
כי
אם
ממינו
,
כי
בריאתו
לא
ממינו
היתה
על
דרך
פלא;
ולזה
לא
ייחס
הויית
היסודות
לשם
יתעלה
,
כי
די
בהויתם
בתנועת
הגרמים
השמימיים
עם
הכח
אשר
ברא
בחומר
השפל
לקבול
צורותיו
היסודיות
,
כמו
שיתבאר
זה
למי
שעיין
ב'חכמות
הטבעיות'.
(חלק
שלישי:)
"ויאמר
אלהים
יקוו
המים"
וגו'
(א
,
ט
-
יג).
והנה
המלות
הנזכרות
בזאת
הפרשה
הם
מבוארות.
(חלק
רביעי:)
"ויאמר
אלהים
יהי
מארות"
וגו'
(א
,
יד
-
יט).
אמר
השם
יתעלה
,
שיהיה
גרם
שמימיי
מקצת
הגשם
הבלתי
-
שומר
-
תמונתו
,
אשר
נקרא
בזה
המשל
מים;
ושיהיה
עוד
נברא
טבע
מבדיל
בין
החלק
אשר
ממנו
למטה
מהרקיע
ובין
החלק
אשר
ממנו
למעלה
מהרקיע;
וזה
הטבע
הוא
ההכנה
והכח
אשר
נתן
השם
יתעלה
בעת
הבריאה
לַחֵלֶק
השפל
לקִבּוּל
הצורות
היסודיות
אשר
הוא
כֹּחִיִי
עליהם.
ועשה
זה
השם
יתעלה
כשרצהו
,
רוצה
לומר
,
שהוא
עשה
את
הרקיע
,
והבדיל
בין
המים
אשר
מעל
לרקיע
ובין
המים
אשר
מתחת
לרקיע
,
בְּשֶשָׂם
כח
והכנה
במים
אשר
מתחת
לקבל
הצורות
אשר
החומר
הראשון
כֹּחִיִי
עליהם
,
והמים
אשר
מעל
לרקיע
,
לא
נתן
להם
זה
הכח
,
אבל
הם
נשארים
על
עניינם.
ובזה
ההבדל
היה
זה
המציאוּת
בעניין
אשר
הוא
בו
,
רוצה
לומר
,
שקבל
החומר
השפל
צורותיו
היסודיות
,
וצורות
המתדמי
-
החלקים
המורכבים
מהם
,
כי
יספיק
בהוייתם
זה
הכח
וההכנה
עם
תנועת
הגרמים
השמימיים
,
ומפני
זה
לא
יוחסה
הוייתם
לשם
יתעלה
בזה
הספור.