תנ"ך - ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֘ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן: (בראשית פרק א פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן: (בראשית פרק א פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן: (בראשית פרק א פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן: (בראשית פרק א פסוק ז)
וַעֲבַד יְיָ יָת רְקִיעָא וְאַפרֵישׁ בֵּין מַיָא דְּמִלְרַע לִרקִיעָא וּבֵין מַיָא דְּמֵיעַל לִרקִיעָא וַהֲוָה כֵין :

ויעש אלהים - ד': בר' א , ז , טז , כה; שו' ו , מ. ויבדל - ג': בר' א , ד , ז; דה"א כה , א. (ואחד: וַיִבָּדֵל בקמץ - דה"א כג , יג). מעל לרקיע - ב': בר' א , ז; יח' א , כה. ויהי - כן - ו' בעינינא: בר' א , ז , ט , יא , טו , כד , ל.

ויעש אלהים - ד'; ויבדל - ג'; מעל לרקיע - ב'.

ויעש אלהים את הרקיע - תקנו על עומדו , והיא עשייתו , כמו: "ועשתה את צפרניה" (דב' כא , יב). מעל לרקיע - 'על הרקיע' לא נאמר , אלא מעל - לפי שהן תלויין באויר (ראה ב"ר ד , ב). מפני מה לא נאמר "כי טוב" בשני? לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי , והרי התחיל בה בשיני , ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו; ובשלישי גמר מלאכת המים והתחיל וגמר מלאכה אחרת , וכפל בו "כי טוב" (להלן , י , יב) שני פעמים: אחת לגמר מלאכת השני , ואחת למלאכת היום.

ויעש - יש 'הבדלה בין' עם למ"ד , כמו "בין מים למים" (לעיל , ו); "בין קדש לחול" (יח' מד , כג); ויש עם בין... ובין; ויש עם שני הסימנין , כמו "ביניכם לבין אלהיכם" (יש' נט , ב). וטעם ויהי כן דבק עם הבא אחריו: כאשר היה כן , קראו "שמים" (להלן , ח).

ויעש אלהים את הרקיע - 'עשייה' אינו לשון 'בריאה' אלא לשון 'תיקון' , ולפיכך על דבר שנעשה על ידי אדם אומר בו 'ויעש' , כמו "ויעש בצלאל" (שמ' לז , א); שאדם אינו בורא , אלא מתקן דבר הנברא , מוציאו לידי מעשה. ויהי כן - אם תאמר: לאחר עשייה , למה צריך לומר ויהי כן? כל דבר הנעשה ודאי הוא! אלא כאדם שאומר: ויהי כן , כמו שאתה רואה עכשיו. וביום שני לא נאמר בו 'כי טוב' , לפי שלא נגמרה בו מלאכת המים , שאין לומר 'כי טוב' אלא בדבר שהוא מתוקן ונגמר , כי כל זמן שלא נגמר אינו יושב בטוב. ויש לפרש , שלא רצה הקדוש ברוך הוא לגמור בו , שלא יאמר בו כי טוב , לפי שנברא בו תפתה , כמו שאמרו רבותינו (פסחים נד , א); ולפיכך אמרו רבותינו (או"מ ע' 353 ): אין מתחילין בשני , שעולם נוהג מנהגו , שכשם שבמעשה בראשית דבר שהותחל בו נתאחרה גמירתו עד למחרתו , כך כל דבר שמתחילין אותו בשני , מאחרין לגומרו.

ויעש אלהים את הרקיע - לשון 'עשיה' בכל מקום: תקון הדבר על מתכונתו. ויהי כן הכתוב בראשון "ויהי אור" אחר "ויאמר אלהים יהי אור" (לעיל , ג) , אחר האמירה יפרש שיצא אל הפעל והיה כאשר יגזר , אבל בכאן , אחר אמירת "יהי רקיע" (לעיל , ו) כתוב ויעש אלהים את הרקיע ויבדל , ולמה הוסיף ויהי כן? אבל הוא לומר , שהיה כן תמיד כל ימי עולם. ורבי אברהם פירש , כי הוא דבק עם הבא אחריו: כאשר היה כן , קרא "לרקיע שמים" (להלן , ח); ואיננו נכון. ובבראשית רבא אמרו (ב"ר ד , ו): ויעש אלהים את הרקיע - זו אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם; ויעש אלהים!? אתמהא , והלא במאמר , "בדבר יי' שמים נעשו" (תה' לג , ו)!? ואין ההרעשה הזו מלשון ויעש לבדו , שהרי ברביעי ובחמישי ובששי כתוב "ויעש" (להלן , טז , כה) , אבל היה מזה שאמרתי , בעבור כי בשאר הימים כתוב אחר האמירה "ויהי כן" (להלן , יא , טו , כד , ל) , לומר שנהיה כן מיד תכף האמירה , אבל כאן אחר "ויאמר אלהים" (לעיל , ו) כתוב ויעש; זו היא קושיתו. ואולי היה לו פירוש נסתר , לא רצה לגלות סודו , וזה ענין הרעש.

ויעש אלהים את הרקיע - כמו "וימהר לעשות אותו" (בר' יח , ז) - תקן אותו , כמו שפירשנו. ומה שאמר ויהי כן אחר שאמר ויעש אלהים , להודיע , כי כן היה מכאן ואילך , כמו שהיה אותו היום; שלא חזר עוד למה שהיה. וכן יהיה כל ימי עד.

רקיע - הוא הגרם השמימיי. המים - הוא הגשם הבלתי - שומר - תמונתו , אשר הוא בין קצת הגלגלים לקצת , כמו שביארנו חיוב מציאוּתו בחלק הראשון מהמאמר החמשי מ'ספר מלחמות יי''. וכבר ביאר הרב המורה (מו"נ ב , ל) רקיע: המקום אשר יתהוה בו הענן , לפי שהיה זר אצלו הִמָצֵא מים למעלה מהגרם השמימיי; אלא שכבר תמצא שדוד אמר: "הללוהו... השמים והמים אשר מעל השמים" (תה' קמח , ד) , וזה בלי ספק נאמר על הגרם השמימיי. וכבר נבאר לך ממאמרם ז"ל , שהם הבינו זה כמו שהבינוהו ושבארנוהו; אמרו בבראשית רבה (יב , ז - ח) , בדרש "אלה תולדות השמים והארץ" (בר' ב , ד): רבי עזריה בשם רבי: כלפי למעלן הדבר אמור , שכל מה שאתה רואה , תולדות שמים וארץ הן , שנאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (לעיל , א); בשני בראו מהעליונים , שנאמר ויאמר אלהים יהי רקיע; בשלישי בראו מן התחתונים , שנאמר "ויאמר אלהים תדשא הארץ" (להלן , יא); ברביעי בראו מן העליונים , שנאמר "ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים" וכו' (להלן , יד); הנה נתבאר לך מזה המאמר , שהרקיע , שנברא ביום שני , הוא מהגרמים השמימיים. וכבר תמצא במדרש נכפל במקומות רבים שהשמים נעשה מאש ומים , ורמזו בזה אל שני מיני הגרמים שיש בו: האחד - 'שומר - תמונתו' , והוא אשר ייחסוהו אל האש , והאחר - 'בלתי - שומר - תמונתו' , והוא אשר ייחסוהו אל המים. והנה אמרו בבראשית רבה (ד , ב) מה שיורה תכלית ההוראה על ביאורנו זה , והוא אָמְרָם: בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: יהי רקיע בתוך המים , גלדה טפה האמצעית , ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים; לחים היו שמים ביום ראשון , ובשני קרשו - רוצה לומר , שנתן להם עמידה וקיום. יהי רקיע - יחזק הרקיע; רבי יודה ברבי סימון: יעשה מטלית הרקיע , כמה דאת אמר "וירקעו את פחי הזהב" (שמ' לט , ג). אמר רבי חנינה: יצתה אש של מעלה ולחכה פני רקיע וכו'. רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר (ב"ר ד , ג): כחלל שבין הרקיע לארץ , כך יש בין רקיע למים העליונים. יהי רקיע בתוך המים - בינים ובנתים; אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעם: אִלו נאמר 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על לרקיע' , הייתי אומר: על גופו של רקיע המים נתונים; כשהוא אומר בין המים אשר מעל הרקיע - הֱוֵי: המים העליונים תלוים במאמר. והנה לך ראיות מזה המאמר , שהם הבינו , שזה הרקיע הוא הגרם השמימיי: הראשונה - אֹמרו: 'ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים ' - וזה ממה שאין ראוי שיאמר על הענן , ולא על המקום שיתהוה בו; והשנית - מה שאמרו: 'יצתה אש של מעלה ולחכה פני רקיע' - וזה אין ראוי שיֵאָמר על הענן , כי התעבותו הוא התלחלח ודריכה להוית מים , לא יובש , והפוֹעֵל לו הוא הקור אשר בחלק ההוא מהאויר , כמו שהתבאר ב'ספר האותות' , לא האש; והשלישית - מה שאמרו: 'כחלל שבין הרקיע לארץ , כך יש בין הרקיע למים העליונים' - ואִלו היה הרקיע ענן או מקום הענן , היו שם גם כן מים העליונים בכח , לא עליו. ואולם כשיובן זה לפי מה שספרנו , יאות זה המאמר , כי כבר תמצאם אומרים , שעביו של רקיע כשיעור מה שבין הארץ לרקיע , וכן יהיה השיעור אצלם בין רקיע לרקיע; אמרו בבראשית רבה (ו , ו): מהארץ לרקיע - מהלך חמש מאות שנה , ועביו של רקיע - מהלך חמש מאות שנה , ומהרקיע עד הרקיע - מהלך חמש מאות שנה; ולפי זה המאמר יהיה שיעור המים התחתונים ― והוא חלל שבין הרקיע לארץ , רוצה לומר: בין השטח השפל מהרקיע לארץ ― כשיעור מה שיש בין השטח השפל מהרקיע למים העליונים. ולזה אמרו (ב"ר ד , ג): יהי רקיע בתוך המים - בינים ובנתים; שיהיו השעורים שוים עד שיהיה שיעור עובי הרקיע כשיעור המים התחתונים , ויהיה שיעור המים העליונים גם כן כמו זה השיעור. והנה שעור המים התחתונים הוא חלל שבין הרקיע לארץ , ושעור הרקיע הוא חלל שבין הרקיע , שהוא השטח השפל מהגלגל , למים העליונים , ובזה ימשך השיעור אצלם בכל רקיע ורקיע. ומאמר רבי תנחומא (שם) , שהמים העליונים תלוים במאמר - נפלא מאד; וזה , שהוא יאמר שאין טבעם כטבע אלו המים התחתונים , שהם כבדים , והארץ נושאת אותם , אבל הם תלוים במאמר , רוצה לומר , שאין להם דבר ישאם , כי אינם קלים ולא כבדים. ולזה דקדק ואמר , שאלו היה כתוב 'ויבדל בין המים אשר על הרקיע' , הייתי אומר: על גופו של רקיע המים נתונים , רוצה לומר , שהם עליו והוא ישאם; אבל אמר שהם 'מעל לרקיע' , ולא תאר אותם בשהם על הרקיע , להיותם נסמכים על עצמם; וזה דקדוק נפלא מאד. וכבר הורו לנו , שמה שיֵאָמֵר בשמים שהם אש ומים , הוא על צד הדמיון , מזולת שיהיה כן , באמרם בבראשית רבה (ד , ז): שמים - שהבריות משתוממין עליהם לומר: של מים הם? של אש הם? הורו בזה , שזה נאמר לבד על צד הדמיון וההֶמְשֵל , מזולת שיהיה העניין בעצמו כן. ולזה אמר רבי עקיבא בפרק אין דורשין (חגיגה יד , ב): כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור , אל תאמרו: מים , מים , שכן כתוב: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תה' קא , ז). הנה קרא 'אבני שיש טהור' - הגרמים השמימיים , וקראם כן להיותם ספיריים ונקיים מכל עכירוּת ועובי; ואמנם אמר זה , שכבר נקרא הגשם ההוא אשר שם 'מים' , על צד דמיון וההמשל , לא שיהיה טבעו כטבע אלו המים היסודיים. וראוי שתדע שכבר יִמָּצְאוּ גם כן מאמרים לרבותינו , מורים על מה שהבינוֹ הרב המורה מעניין זה הרקיע , והם מעטים , אבל רובם יִמָּצאו מסכימים למה שהבננו , והוא יותר נאות לפי הסדור הטבעי , כמו שתראה מדברינו. והנה שָׂם בריאת הגלגלים מדרגה שנית מן ההויה , ולא כלל בריאתם עם בריאת המלאכים , שהם צורה להם , להורות על שצורותיהם , והם השכלים הנפרדים , אינם דבקות בהם כדבקוּת הצורות ההיולאניות לחומר , אבל צורותיהם נבדלות; ולזה יחס בריאת צורותיהם ליום אחד , ובריאת הגלגלים ליום שני. וראוי שתדע , שכל מה שאפשר שחדושו מן הטבע , לפי מה שהטביעוֹ השם יתעלה , לא יוחסה בריאתו לשם יתעלה בזה הספור , כי הוא יעשהו באמצעות הטבע. ולזה לא ייחס לשם יתעלה הֲוָיַת הצמחים והבעלי חיים המתהוים מהעיפוש ומזולת מינם , אבל יחס לשם בריאת מה שלא יתהוה על המנהג הטבעי , כי אם ממינו , כי בריאתו לא ממינו היתה על דרך פלא; ולזה לא ייחס הויית היסודות לשם יתעלה , כי די בהויתם בתנועת הגרמים השמימיים עם הכח אשר ברא בחומר השפל לקבול צורותיו היסודיות , כמו שיתבאר זה למי שעיין ב'חכמות הטבעיות'. (חלק שלישי:) "ויאמר אלהים יקוו המים" וגו' (א , ט - יג). והנה המלות הנזכרות בזאת הפרשה הם מבוארות. (חלק רביעי:) "ויאמר אלהים יהי מארות" וגו' (א , יד - יט).

אמר השם יתעלה , שיהיה גרם שמימיי מקצת הגשם הבלתי - שומר - תמונתו , אשר נקרא בזה המשל מים; ושיהיה עוד נברא טבע מבדיל בין החלק אשר ממנו למטה מהרקיע ובין החלק אשר ממנו למעלה מהרקיע; וזה הטבע הוא ההכנה והכח אשר נתן השם יתעלה בעת הבריאה לַחֵלֶק השפל לקִבּוּל הצורות היסודיות אשר הוא כֹּחִיִי עליהם. ועשה זה השם יתעלה כשרצהו , רוצה לומר , שהוא עשה את הרקיע , והבדיל בין המים אשר מעל לרקיע ובין המים אשר מתחת לרקיע , בְּשֶשָׂם כח והכנה במים אשר מתחת לקבל הצורות אשר החומר הראשון כֹּחִיִי עליהם , והמים אשר מעל לרקיע , לא נתן להם זה הכח , אבל הם נשארים על עניינם. ובזה ההבדל היה זה המציאוּת בעניין אשר הוא בו , רוצה לומר , שקבל החומר השפל צורותיו היסודיות , וצורות המתדמי - החלקים המורכבים מהם , כי יספיק בהוייתם זה הכח וההכנה עם תנועת הגרמים השמימיים , ומפני זה לא יוחסה הוייתם לשם יתעלה בזה הספור.
ריכוז קישורים