תנ"ך - ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי: פ (בראשית פרק א פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: פ (בראשית פרק א פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני: פ (בראשית פרק א פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני: פ (בראשית פרק א פסוק ח)
וּקרָא יְיָ לִרקִיעָא שְׁמַיָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּניָן :

יום שני - ל'.

ויקרא אלהים לרקיע שמים - שא מים (ראה ב"ר ד , ט); שם מים; אש ומים , שערבן זה בזה ועשה מהן שמים (ראה חגיגה יב , א).

ויקרא אלהים לרקיע שמים - כמו שפירשתי למעלה (פס' א): כלומר: הוא נקרא 'שמים' בכל מקום בתורה. ושמים העליונים היו בכלל: "שמי השמים וכל צבאם" (נח' ט , ו) , וכן "ליי' אלהיך השמים ושמי השמים" וגו' (דב' י , יד). ויהי ערב ויהי בקר יום שני - שנטה היום לערוב , ואחר כך ויהי בקר של יום שני. הרי נגמר יום שני מששת הימים שאמר הקדוש ברוך הוא בעשרת הדברות , והתחיל עתה יום שלישי בבקר.

ויקרא - חמשה דברים קראם השם , כי אין אדם; והם: "אור" ו"חושך" (ראה לעיל , ה) , ו'שמים' ו'ארץ' (להלן , י) , ו'ימים' (שם). ו'אדם' כן (בר' ה , ב).

ויקרא אלהים לרקיע שמים - ביום השני קראם בשם הזה כאשר הלביש אותם צורת רקיע , כי בראשון היו שמים בבריאה , אבל אין השם נתפש בהם עד שלבשו הצורה הזו. ופירוש השם הזה הוא כאלו נקוד בסגול תחת השי"ן , כמלת "שלמה אהיה כעוטיה" (שה"ש א , ז) , כאלו אמר , שֶמַים הם שנרקעו ונמתחו כאהל בתוך מים העליונים והתחתונים; הודיע בשם הזה סוד יצירתם. ובגמרא חגיגה (יב , א) אמרו: מאי שמים? שם מים. ואם כן יחסר מ"ם אחד להתחברות שתי אותיות שוות , כמלת "ירבעל" (שו' ו , לב); ויאמר 'שֵם מים' , כלומר: שֵם שקרא למים בלבשם צורה אחרת. וזה פשט הכתובים על הדרך הזה שכתב רבנו שלמה , והוא דעת רב שהזכרנו (ראה לעיל , ו). ויהיה שם השמים והארץ בפסוק הראשון על העתיד לקרא להם , כי לא יתכן להודיעם רק בלשון הזה; אבל יותר נכון לפי פשט הכתובים שנאמר , כי השמים המוזכרים בפסוק הראשון הם השמים העליונים , אינם מכלל הגלגלים , אבל הם למעלה מן המרכבה , כענין "ודמות על ראשי החיות (בנוסחנו: החיה) רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה" (יח' א , כב) , ומהם נקרא הקדוש ברוך הוא "רוכב שמים" (דב' לג , כו) , ולא ספר הכתוב בבריאתם דבר , כאשר לא הזכיר המלאכים וחיות המרכבה וכל דבר נפרד שאינו בעל גוף , רק הזכיר בשמים שהם נבראים , כלומר , שקדמותם אפס. ואמר בשני , שיהיה "רקיע בתוך המים" (לעיל , ו) , כלומר , שיתהוה מן המים הנזכרים , שהזכיר בריאתם , דבר מרוקע מבדיל ביניהם; וקרא גם לאלה הכדורים שמים כשם השמים הראשונים , ולכן יקראם בפרשה 'רקיע השמים': "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים" (להלן , יז) , לבאר שאינם הנזכרים בשם "השמים" (בר' א , א) , רק הרקיעים שקראם שמים. וגם זה דעת קצת רבותינו , הזכירוהו בבראשית רבא (ב"ר ד , ב); אמרו: כל רבנין אמרין לה בשם רבי חנניה , רבי פינחס , רבי יעקב ברבי אבון בשם רבי שמואל ברבי נחמן; בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא "יהי רקיע בתוך המים" (לעיל , ו) , גלדה טיפה האמצעית , ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים. ומאמרם זה יתפשט לכדורי הגלגלים שבהם תחתונים ועליונים , נקראים 'שמי השמים' , כדכתיב "הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור. הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים" (תה' קמח , ג - ד) , אבל "השמים" הנזכרים בראשון (לעיל , א) , ששם כסאו של הקדוש ברוך הוא , דכתיב "השמים כסאי" (יש' סו , א) , הם הנזכרים בתחלת זה המזמור: "הללו את יי' מן השמים הללוהו במרומים. הללוהו כל מלאכיו" (תה' קמח , א - ב). וזה הלשון נכון בפשט הכתוב , עם מה שיש עוד בשם השמים ובשם הכסא סוד נשגב ונעלם , כי יש שמים לשמים , וכסא - לכסא , ומזה אומרים החכמים (ברכות יג , א): כדי לקבל עליו עול מלכות שמים , ואומרים (שם ו , ב): יראת שמים , והכתוב אמר "די שליטין שמיא" (דנ' ד , כג) , ויש להם מדרש נפלא (הבהיר , ק) במה שכתוב "ואתה תשמע השמים" (מ"א ח , לב). וכל זה יִרְאֶנו נרמז בפסוק הראשון הזוכה לו. והנה בארו הכתובים כי הנבראים הראשונים הם מאין , והשאר מוצָאִים מן החומר הראשון הנברא. ואל יקשה עליך מאמר רבי אליעזר הגדול (פר"א ג): שמים מהיכן נבראו? מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא - וכן הוא בבראשית רבא (ראה ב"ר יב , יא) עוד - כי בעבור שירצו החכמים לְעַלּוֹת החמר הראשון עד תכלית ולעשותו דק מן הדקים , לא יראו שהשמים , שהם גוף מתנועע בעל חמר וצורה , הם הנבראים מן האין , אבל אור הלבוש הוא הנברא הראשון , וממנו יצא חומר הממש בשמים. ונתן (ראה פר"א ג) לארץ חומר אחר , ואיננו בדקוּת הראשון , והוא שלג שתחת כסא הכבוד; כי כסא הכבוד נברא , וממנו היה השלג שתחתיו , וממנו נעשה חומר הארץ; והנה הוא שלישי בבריאה.

ויקרא אלהים לרקיע שמים - אחר שחזק הרקיע והיה ראוי לקבל המאורות , קראו שמים , לפי שהיה ראוי לקבל המאורות כמו בשמים , שמקבלים התחתונים שבהם מאורות העליונים; וכן הרקיע מקבל המאורות ובו יֵרָאוּ; לפיכך קראו שמים , לפי שהמאורות נראות בו כאלו הם תקועות בו , כמו גשמים שהם בו. ובדברי רבותינו ז"ל (ב"ר ד , ז): ויקרא אלהים לרקיע שמים. רב אמר: אש ומים. רב אבא בר כהנא בשם רב: נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה , ומהן נעשו שמים. והוא מה שכתבנו למעלה. ובזה לא נאמר 'כי טוב'. ואמרו רבותינו ז"ל (שם ו): לפי שלא נגמרה מלאכת המים; לפיכך כתוב בשלישי שני פעמים "כי טוב" (להלן י , יב): אחד למלאכת המים (להלן , י) ואחד למלאכת היום (להלן , יב). וכבר כתבנו , (לעיל , ו) , כי מלאכת המים נגמרה בשני , ופירשנו (שם , ט) "ויאמר אלהים יקוו המים" וכבר אמר. ומלאכת יום השלישי לא היה אלא "תדשא הארץ" (להלן , יא) , כמו שפירש החכם רבי אברהם בן עזרא. והרב רבינו משה כתב (מו"נ ב , ל) , כי לא נאמר 'כי טוב' בפרשת "יהי רקיע" (לעיל , ו) , לפי שהרקיע ומה שעליו , הנקרא בשם מים הוא דבר נסתר מרוב בני אדם , ואיך יאמר 'כי טוב' על דבר שלא נגלה טובו? ולפי שהִקָוות המים והֵרָאות היבשה היה כדבר אחד עם דשיאת הארץ , כי זה תלוי בזה , לפיכך ערבן בפרשה אחת. ואע"פ שהֵעָשות הרקיע , הוא סבה לדשיאת הארץ , הוא דבר נסתר , אבל הֵרָאוֹת היבשה ודשיאת הארץ הוא דבר נגלה.

רקיע - הוא הגרם השמימיי. המים - הוא הגשם הבלתי - שומר - תמונתו , אשר הוא בין קצת הגלגלים לקצת , כמו שביארנו חיוב מציאוּתו בחלק הראשון מהמאמר החמשי מ'ספר מלחמות יי''. וכבר ביאר הרב המורה (מו"נ ב , ל) רקיע: המקום אשר יתהוה בו הענן , לפי שהיה זר אצלו הִמָצֵא מים למעלה מהגרם השמימיי; אלא שכבר תמצא שדוד אמר: "הללוהו... השמים והמים אשר מעל השמים" (תה' קמח , ד) , וזה בלי ספק נאמר על הגרם השמימיי. וכבר נבאר לך ממאמרם ז"ל , שהם הבינו זה כמו שהבינוהו ושבארנוהו; אמרו בבראשית רבה (יב , ז - ח) , בדרש "אלה תולדות השמים והארץ" (בר' ב , ד): רבי עזריה בשם רבי: כלפי למעלן הדבר אמור , שכל מה שאתה רואה , תולדות שמים וארץ הן , שנאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (לעיל , א); בשני בראו מהעליונים , שנאמר ויאמר אלהים יהי רקיע; בשלישי בראו מן התחתונים , שנאמר "ויאמר אלהים תדשא הארץ" (להלן , יא); ברביעי בראו מן העליונים , שנאמר "ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים" וכו' (להלן , יד); הנה נתבאר לך מזה המאמר , שהרקיע , שנברא ביום שני , הוא מהגרמים השמימיים. וכבר תמצא במדרש נכפל במקומות רבים שהשמים נעשה מאש ומים , ורמזו בזה אל שני מיני הגרמים שיש בו: האחד - 'שומר - תמונתו' , והוא אשר ייחסוהו אל האש , והאחר - 'בלתי - שומר - תמונתו' , והוא אשר ייחסוהו אל המים. והנה אמרו בבראשית רבה (ד , ב) מה שיורה תכלית ההוראה על ביאורנו זה , והוא אָמְרָם: בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: יהי רקיע בתוך המים , גלדה טפה האמצעית , ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים; לחים היו שמים ביום ראשון , ובשני קרשו - רוצה לומר , שנתן להם עמידה וקיום. יהי רקיע - יחזק הרקיע; רבי יודה ברבי סימון: יעשה מטלית הרקיע , כמה דאת אמר "וירקעו את פחי הזהב" (שמ' לט , ג). אמר רבי חנינה: יצתה אש של מעלה ולחכה פני רקיע וכו'. רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר (ב"ר ד , ג): כחלל שבין הרקיע לארץ , כך יש בין רקיע למים העליונים. יהי רקיע בתוך המים - בינים ובנתים; אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעם: אִלו נאמר 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על לרקיע' , הייתי אומר: על גופו של רקיע המים נתונים; כשהוא אומר בין המים אשר מעל הרקיע - הֱוֵי: המים העליונים תלוים במאמר. והנה לך ראיות מזה המאמר , שהם הבינו , שזה הרקיע הוא הגרם השמימיי: הראשונה - אֹמרו: 'ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים ' - וזה ממה שאין ראוי שיאמר על הענן , ולא על המקום שיתהוה בו; והשנית - מה שאמרו: 'יצתה אש של מעלה ולחכה פני רקיע' - וזה אין ראוי שיֵאָמר על הענן , כי התעבותו הוא התלחלח ודריכה להוית מים , לא יובש , והפוֹעֵל לו הוא הקור אשר בחלק ההוא מהאויר , כמו שהתבאר ב'ספר האותות' , לא האש; והשלישית - מה שאמרו: 'כחלל שבין הרקיע לארץ , כך יש בין הרקיע למים העליונים' - ואִלו היה הרקיע ענן או מקום הענן , היו שם גם כן מים העליונים בכח , לא עליו. ואולם כשיובן זה לפי מה שספרנו , יאות זה המאמר , כי כבר תמצאם אומרים , שעביו של רקיע כשיעור מה שבין הארץ לרקיע , וכן יהיה השיעור אצלם בין רקיע לרקיע; אמרו בבראשית רבה (ו , ו): מהארץ לרקיע - מהלך חמש מאות שנה , ועביו של רקיע - מהלך חמש מאות שנה , ומהרקיע עד הרקיע - מהלך חמש מאות שנה; ולפי זה המאמר יהיה שיעור המים התחתונים ― והוא חלל שבין הרקיע לארץ , רוצה לומר: בין השטח השפל מהרקיע לארץ ― כשיעור מה שיש בין השטח השפל מהרקיע למים העליונים. ולזה אמרו (ב"ר ד , ג): יהי רקיע בתוך המים - בינים ובנתים; שיהיו השעורים שוים עד שיהיה שיעור עובי הרקיע כשיעור המים התחתונים , ויהיה שיעור המים העליונים גם כן כמו זה השיעור. והנה שעור המים התחתונים הוא חלל שבין הרקיע לארץ , ושעור הרקיע הוא חלל שבין הרקיע , שהוא השטח השפל מהגלגל , למים העליונים , ובזה ימשך השיעור אצלם בכל רקיע ורקיע. ומאמר רבי תנחומא (שם) , שהמים העליונים תלוים במאמר - נפלא מאד; וזה , שהוא יאמר שאין טבעם כטבע אלו המים התחתונים , שהם כבדים , והארץ נושאת אותם , אבל הם תלוים במאמר , רוצה לומר , שאין להם דבר ישאם , כי אינם קלים ולא כבדים. ולזה דקדק ואמר , שאלו היה כתוב 'ויבדל בין המים אשר על הרקיע' , הייתי אומר: על גופו של רקיע המים נתונים , רוצה לומר , שהם עליו והוא ישאם; אבל אמר שהם 'מעל לרקיע' , ולא תאר אותם בשהם על הרקיע , להיותם נסמכים על עצמם; וזה דקדוק נפלא מאד. וכבר הורו לנו , שמה שיֵאָמֵר בשמים שהם אש ומים , הוא על צד הדמיון , מזולת שיהיה כן , באמרם בבראשית רבה (ד , ז): שמים - שהבריות משתוממין עליהם לומר: של מים הם? של אש הם? הורו בזה , שזה נאמר לבד על צד הדמיון וההֶמְשֵל , מזולת שיהיה העניין בעצמו כן. ולזה אמר רבי עקיבא בפרק אין דורשין (חגיגה יד , ב): כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור , אל תאמרו: מים , מים , שכן כתוב: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תה' קא , ז). הנה קרא 'אבני שיש טהור' - הגרמים השמימיים , וקראם כן להיותם ספיריים ונקיים מכל עכירוּת ועובי; ואמנם אמר זה , שכבר נקרא הגשם ההוא אשר שם 'מים' , על צד דמיון וההמשל , לא שיהיה טבעו כטבע אלו המים היסודיים. וראוי שתדע שכבר יִמָּצְאוּ גם כן מאמרים לרבותינו , מורים על מה שהבינוֹ הרב המורה מעניין זה הרקיע , והם מעטים , אבל רובם יִמָּצאו מסכימים למה שהבננו , והוא יותר נאות לפי הסדור הטבעי , כמו שתראה מדברינו. והנה שָׂם בריאת הגלגלים מדרגה שנית מן ההויה , ולא כלל בריאתם עם בריאת המלאכים , שהם צורה להם , להורות על שצורותיהם , והם השכלים הנפרדים , אינם דבקות בהם כדבקוּת הצורות ההיולאניות לחומר , אבל צורותיהם נבדלות; ולזה יחס בריאת צורותיהם ליום אחד , ובריאת הגלגלים ליום שני. וראוי שתדע , שכל מה שאפשר שחדושו מן הטבע , לפי מה שהטביעוֹ השם יתעלה , לא יוחסה בריאתו לשם יתעלה בזה הספור , כי הוא יעשהו באמצעות הטבע. ולזה לא ייחס לשם יתעלה הֲוָיַת הצמחים והבעלי חיים המתהוים מהעיפוש ומזולת מינם , אבל יחס לשם בריאת מה שלא יתהוה על המנהג הטבעי , כי אם ממינו , כי בריאתו לא ממינו היתה על דרך פלא; ולזה לא ייחס הויית היסודות לשם יתעלה , כי די בהויתם בתנועת הגרמים השמימיים עם הכח אשר ברא בחומר השפל לקבול צורותיו היסודיות , כמו שיתבאר זה למי שעיין ב'חכמות הטבעיות'. (חלק שלישי:) "ויאמר אלהים יקוו המים" וגו' (א , ט - יג). והנה המלות הנזכרות בזאת הפרשה הם מבוארות. (חלק רביעי:) "ויאמר אלהים יהי מארות" וגו' (א , יד - יט).

ולפי שה'רקיע' הוא שם משותף לכל דבר נרקע , קרא השם יתעלה זה הרקיע בשם ייחדהוּ , והוא שמים. והרצון בו , ששָׂם דמיון שני מקומות קיימים בלתי מתנועעים , והם קטבי הגלגל , כי 'שָׁם' - יֵאָמֵר על המקום; וכאלו ביאר בזה שהשם יתעלה שָׂמָם מתנועעים תכף שנבראו , כי מצד התנועה יוכרו שני אלו המקומות; ולפי שהם הושמו בטבע שיהיו מתנועעים תמיד , לא ינוחו , אמר שכבר קרא השם יתעלה לרקיע שמים , כי אין להם כח על המנוחה כלל. וכבר יוחסה זאת הבריאה ליום שני לסבה שזכרנו במה שקדם (בה"מ לעיל , ו - ח). והנה לא נאמר במה שנברא בשני 'כי טוב' , לפי שמה שנברא בו מעניין זה החומר השפל היה בו כח וההכנה לבד , כמו שביארנו (לעיל , ז) , והטבע הוא אשר הוציא זאת ההכנה לפועל; וענין שהוא כזה אין ראוי שיֵאָמֵר בו 'כי טוב' , למעוט חלקו במציאוּת. והגלגלים שנבראו בו היו גם כן בלתי שלמים , לפי שלא נבראו בהם הכוכבים , ולזה לא אמר במציאוּתם 'כי טוב' עד שנשלמו. וזהו אמרם בבראשית רבה (ד , ו): למה אין כתוב בשני 'כי טוב'? ואמרו קצתם: לפי שנברא בו גהינם; ואמנם היה זה כן , לפי שהכח וההכנה אשר לחומר השפל הוא סבה , באופן מה , אל ההפסד וההעדר. וקצתם אמרו: מפני המחלוקת - רוצה לומר , כי בזה הכח אשר נתן לחומר השפל קבל הצורות היסודיות ההפכיות , אשר הם סבות ההפסד , כמו שהתבאר ב'חכמה הטבעית'. וקצתם אמרו: לפי שלא נגמרה מלאכת המים - רוצה לומר , שמה שנברא במים התחתונים אינו פוֹעַל גמור , אבל כח והכנה; ומה שעשאו מהמים , והוא הרקיע , לא נגמר עניינו עד יום רביעי , שנבראו בו הכוכבים , ואז נאמר בגלגלים "כי טוב" (להלן , יח). ולזה כלל זה העניין בשאמר: 'לפי שלא נגמרה מלאכת המים' , כי כבר אמרו (ב"ר ד , ב) , שהרקיע - מהמים נתהוה , וזה כשגלדה הטפה האמצעית , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"מ לעיל , ו - ח). הנה זה הוא מה שנראה לנו בביאור זאת הפרשה השנית , והוא נפלא , כמו שתראה , והוא מסכים לדברי רבותינו ז"ל , ולאמת בעצמו , לפי מה שביארנו מבריאת העולם ב'ספר מלחמות יי'' (ו). וראוי שתדע , שאי אפשר שיובן זה ההבדל אשר בזאת הפרשה הבדל במקום; שאם היה הדבר כן , היה בזה המאמר מוֹתָר; וזה שהגשם אשר הוא באמצע המים , אין ספק שהוא מבדיל בין מה שממעל ממנו ובין מה שמתחת , ולזה יהיה אמרו "ויהי מבדיל בין מים למים" (לעיל , ו) מוֹתָר , אין צורך לו; וכן יהיה מותר אמרו "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" (לעיל , ז); ועוד , שכבר יהיה אומרו "ויהי כן" (שם) בתכלית הזרוּת , כי אחר שעשאו , אין צורך לומר שהיה כן; אמנם יצטרך לזה אלו לא זכר שעשה השם הרקיע , וזה בשיאמר: "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים... ויהי כן"; וזה מבואר מאד. ולזה הוא מבואר שאָמְרוֹ "ויהי כן" (שם) רמז בו אל הויה אחרת , זולתי מה שזכר תחלה , והוא מה שיצא לפועל באמצעות הטבע מפני זאת ההכנה הנבראת בחומר השפל , לפי מה שביארנו. (חלק שלישי: "ויאמר אלהים יקוו המים" וגו'; א , ט - יג). (פתיחה:) בעבור שהיה הגּלוֹת החלק הנגלה מהארץ מפני ההויות אשר יתהוו בו , רוצה לומר: 'הצמח והחי' , והיה הגּלוֹת זה החלק מהארץ דבר אי אפשר שיוחס אל הטבע , זכר בבריאה אשר יחס אותה ליום השלישי - והוא היות הצמח ההוה ממינו - מה שהמציאו יתעלה בעת בריאת העולם מהראות היבשה , לפי שהוא דבר אי אפשר שיוחס אל הטבע.
ריכוז קישורים