תנ"ך - והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ: (בראשית פרק יב פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: (בראשית פרק יב פסוק יב)

טקסט בלבד:

והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו: (בראשית פרק יב פסוק יב)

תיקון קוראים:

והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו: (בראשית פרק יב פסוק יב)
וִיהֵי כַּד יִחזוֹן יָתִיך מִצרָאֵי וְיֵימְרוּן אִתְּתֵיהּ דָּא וְיִקטְלוּן יָתִי וְיָתִיך יְקַיְימוּן :

המצרים - ד' בתורה: בר' יב , יב , יד; מג , לב; דב' כו , ו. המצרים - ה': בר' יב , יב , יד; מג , לב; דב' כו , ו; יהו' כד , ז. יחיו - ב': בר' יב , יב; הו' יד , ח.

המצרים - ד' בתורה; יחיו - ב' ישבו ישבי בצלו.

וטעם ואותך יחיו - שיתנו לך כל צרכך; כי ימי רעבון היו.

הנה נא ידעתי כי אשה וגו' - הנה נא ידעתי על כי אשה יפת מראה את , כי כאשר יראו אותך המצרים וגו'. אמרי נא אחותי את - ותעשי לי שתי טובות: אחת שיטיבו לי מפני שאת קרובתי , ועוד שתחייה נפשי בגללך; אבל אם תאמרי: איני לא אשתו ולא קרובתו , נהי שתחייה נפשי , ולא ייטיבו לי.

הנה נא ידעתי וגו' , אמרי נא אחותי את - לא ידעתי למה פחד ממנה עתה יותר מקודם לכן. ואם נאמר שהיו המצרים שחורים ומכוערים , כדברי רבנו שלמה , הנה גם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן (ראה בר' כ , ב) , גם הוא גם יצחק (ראה בר' כו , ט) , שהיה דר בארץ ההיא במצות השם!? אולי היו בדור ההוא הכנענים שטופים בעבודה זרה וגדורים מן העריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים; ואיננו נכון. ויתכן כי לא היה להם פחד , רק בבואם בעיר מושב המלכים , כי היה דרכם להביא למלך האשה היפה מאד , ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו. והנכון בעיני , כי זה דרכם למו מעת צאתם מחרן , בכל מקום היה אומר 'אחותי היא' , כי כן אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" וגו' (בר' כ , יג) , אבל הכתוב יזכיר זה במקומות אשר יתחדש להם ענין בדבר; והנה זרז אותה עתה באשר צוה לה מתחלה. ויצחק לא פחד בארצו ובעירו , רק בבואו אל ארץ פלשתים אחז דרך אביו. ואמר: למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך - כל ימי היותנו גָרים בארץ הזאת עד עבור הרעב; כי אברהם מפני הרעב בא לגור בארץ , ובַעֲבוֹר הרעב ישוב לארץ אשר נצטוה עליה ונתנה השם לו ולזרעו , והיה חושב שיחיו נפשם ברעב , ויבא להם ריוח והצלה מאת האלהים לשוב , או שיתכן להם לברוח לארץ כנען בהתיאשם ממנה. וכתב רבנו שלמה: הנה נא ידעתי - מדרש אגדה (תנח' לך לך ה): עד עכשו לא הכיר בה , מתוך צניעותם , ועכשו - על ידי מעשה; דבר אחר (ב"ר מ , ד): שעל ידי הדרך אדם מתבזה , וזו עמדה ביפיה; ולפי פשוטו: הנה הגיע השעה שיש לדאג על יופיך , וידעתי זה ימים כי יפת מראה את , ועכשו אנו באין בין בני אדם שחורים , אחיהם של כושיים , ולא הורגלו באשה יפה; ודומה לו "הנה נא אדני סורו נא" (בר' יט , ב). כל זה לשון הרב ז"ל , והמדרש - קַבָּלָה בענוה שבהם ונסמך למקרא , אבל אין צרך לכל הדברים האלה , שאין מלת נא מורה על דבר שיתחדש בעת ההיא בלבד , אבל על כל דבר הווה ועומד יאמרו כן , כי הוא רומז על הענין לומר שהוא עתה ככה: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את - מאז ועד עתה , וכן "הנה נא עצרני יי' מלדת" (בר' טז , ב) - מעודי ועד היום הזה , וכן "הנה נא לי שתי בנות" (בר' יט , ח) - כי לא נולדו עתה , וכולם ככה. ויראה מפשט הכתובים , כי שרה לא קבלה עליה לאמר כן , אבל המצרים היו רעים וחטאים מאד , וכאשר ראו אותה ויהללו אותה אל פרעה , לוקחה אל ביתו (ראה להלן , טו) , ולא שאלו בהם כלל אם היא אשתו או אחותו; והיא שתקה ולא הגידה כי אשתו היא , ואברהם ספר מעצמו כי אחותו היא , ולכך הטיבו לו בעבורה; וזהו שאמר הכתוב "מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא" (להלן , יח) - האשים אותו , כי בראותו שיקחו אותה , היה לו להגיד לפרעה כי אשתו היא , וחזר והאשים אותו על אמרו אחרי כן לשרים ולבית פרעה כי אחותו היא (ראה להלן , יט); ולא האשים את האשה כלל , כי אין ראוי שתכחיש היא את בעלה , והראוי לה שתשתוק.

והיה - בני מצרים אינם יפים כמו בני ארץ כנען , אבל הם כעורים , כי הם דרומיים; והם שטופים בזמה. לפיכך היה ירא אברם כשהיה קרוב למצרים , והיה בגבולה , וראה אנשיה כעורים , היה ירא , כשיראו אשתו שהיא יפת תואר , שיחמדו אותה. כי אם היה יודע זה מתחלה , לא היה בדעתו לבא מצרים , אלא היה סובל הרעב , ולא שיפקיר את אשתו. ולא ירא שיאנסו אותה ממנו וישכבו עמה; כי אם יעשו זה פעם אחת , לא יעשו פעמים רבות שישכבו אותה לעיניו , כי זה יהיה חמס רב וחמס תמידי , לא יסבלו אנשי העולם. אבל להרוג אותו , אינו אלא פעם אחת , ואחר כן תהיה מופקרת להם בלא חמס , כי לא יהיה לה בעל. ומזה פחד אברם , ולא סמך על הבטחת האל שהבטיחהו , כי אמר: שמא יגרום החטא. וכן פחד יעקב אבינו אחר הבטחת האל (ראה בר' לב , יג). וכן ראוי לכל צדיק , שלא יסמוך במקום סכנה על הנס , וישמור עצמו בכל תחבולה אשר יוכל. ועל זה אמר שלמה: "אשרי אדם מפחד תמיד" (מש' כח , יד). וכן אמרו רבותינו ז"ל (פסחים סד , ב) , שאין ראוי לסמוך על הנס; ואמרו (תענית ט , א): מנין שאין סומכין על הנס? שנאמר "לא תנסו את יי' אלהיכם" (דב' ו , טז); וכן ראינו שמואל הנביא , שהיה הולך בשליחות האל ופחד משאול , ואמר "ושמע שאול והרגני" (ש"א טז , ב); וגם האל שִׁבַּח פחדו , ולא אמר לו: אל תפחד כי לא יהרגך! אבל אמר לו "עגלת בקר תקח בידך" (שם) - הודה לו , כי טובה היתה מחשבתו שהיה מפחד. וכן ראוי לכל צדיק שיעשה כן , ולא יבטח על הנס. ואותך יחיו - יעמידוך בחיים , שלא יהרגוך - להנאתם , שאת יפת תואר. וכן "החייתם כל נקבה" (במ' לא , טו); "ואותה החייתי" (במ' כב , לג).

וכאשר היה קרוב למצרים , הסתכל אברהם בענייניו ובאיזה אופן תשלם לו שם ההצלה , ולזה אמר לאשתו: באמת ידעתי כי את אשה יפת מראה מאד , והמצרים הם שטופים בזמה מצד המנהג ומצד הטבע - מצד המנהג: כמו שאמר "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה" וגו' (וי' יח , ג) , ומצד הטבע: להיות הארץ חמה מאד - וזה יהיה סבה שכאשר יראו אותך המצרים , ואמרו אשתו זאת , והרגו אותי ואותך לבד יחיו; כי הם היו נזהרים על אשת איש , כמו שקדם בפרשת נח (בה"פ בר' ט , ז). ובהיות העניין כן , הנני מבקש ממך שתאמרי למי שישאל זה , שאת אחותי , ובזה ייטב לי בעבורך , אם יקרה שיחשקו בך , כי יתכן שיטיבו לי בעבורך להיותי אחיך , או לכל הפחות תחי נפשי בגללך , רוצה לומר , שלא ימיתוני.
ריכוז קישורים