תנ"ך - והיה
כי־יראו
אתך
המצרים
ואמרו
אשתו
זאת
והרגו
אתי
ואתך
יחיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֗ה
כִּֽי־יִרְא֤וּ
אֹתָךְ֙
הַמִּצְרִ֔ים
וְאָמְר֖וּ
אִשְׁתּ֣וֹ
זֹ֑את
וְהָרְג֥וּ
אֹתִ֖י
וְאֹתָ֥ךְ
יְחַיּֽוּ:
(בראשית פרק יב פסוק יב)
וְהָיָה
כִּי־יִרְאוּ
אֹתָךְ
הַמִּצְרִים
וְאָמְרוּ
אִשְׁתּוֹ
זֹאת
וְהָרְגוּ
אֹתִי
וְאֹתָךְ
יְחַיּוּ:
(בראשית פרק יב פסוק יב)
והיה
כי־יראו
אתך
המצרים
ואמרו
אשתו
זאת
והרגו
אתי
ואתך
יחיו:
(בראשית פרק יב פסוק יב)
והיה
כי־יראו
אתך
המצרים
ואמרו
אשתו
זאת
והרגו
אתי
ואתך
יחיו:
(בראשית פרק יב פסוק יב)
וִיהֵי
כַּד
יִחזוֹן
יָתִיך
מִצרָאֵי
וְיֵימְרוּן
אִתְּתֵיהּ
דָּא
וְיִקטְלוּן
יָתִי
וְיָתִיך
יְקַיְימוּן
:
המצרים
-
ד'
בתורה:
בר'
יב
,
יב
,
יד;
מג
,
לב;
דב'
כו
,
ו.
המצרים
-
ה':
בר'
יב
,
יב
,
יד;
מג
,
לב;
דב'
כו
,
ו;
יהו'
כד
,
ז.
יחיו
-
ב':
בר'
יב
,
יב;
הו'
יד
,
ח.
המצרים
-
ד'
בתורה;
יחיו
-
ב'
ישבו
ישבי
בצלו.
וטעם
ואותך
יחיו
-
שיתנו
לך
כל
צרכך;
כי
ימי
רעבון
היו.
הנה
נא
ידעתי
כי
אשה
וגו'
-
הנה
נא
ידעתי
על
כי
אשה
יפת
מראה
את
,
כי
כאשר
יראו
אותך
המצרים
וגו'.
אמרי
נא
אחותי
את
-
ותעשי
לי
שתי
טובות:
אחת
שיטיבו
לי
מפני
שאת
קרובתי
,
ועוד
שתחייה
נפשי
בגללך;
אבל
אם
תאמרי:
איני
לא
אשתו
ולא
קרובתו
,
נהי
שתחייה
נפשי
,
ולא
ייטיבו
לי.
הנה
נא
ידעתי
וגו'
,
אמרי
נא
אחותי
את
-
לא
ידעתי
למה
פחד
ממנה
עתה
יותר
מקודם
לכן.
ואם
נאמר
שהיו
המצרים
שחורים
ומכוערים
,
כדברי
רבנו
שלמה
,
הנה
גם
לאבימלך
מלך
פלשתים
אמר
כן
(ראה
בר'
כ
,
ב)
,
גם
הוא
גם
יצחק
(ראה
בר'
כו
,
ט)
,
שהיה
דר
בארץ
ההיא
במצות
השם!?
אולי
היו
בדור
ההוא
הכנענים
שטופים
בעבודה
זרה
וגדורים
מן
העריות
יותר
מאנשי
מצרים
והפלשתים;
ואיננו
נכון.
ויתכן
כי
לא
היה
להם
פחד
,
רק
בבואם
בעיר
מושב
המלכים
,
כי
היה
דרכם
להביא
למלך
האשה
היפה
מאד
,
ולהרוג
את
בעלה
בעלילה
שישימו
עליו.
והנכון
בעיני
,
כי
זה
דרכם
למו
מעת
צאתם
מחרן
,
בכל
מקום
היה
אומר
'אחותי
היא'
,
כי
כן
אמר
"ויהי
כאשר
התעו
אותי
אלהים
מבית
אבי"
וגו'
(בר'
כ
,
יג)
,
אבל
הכתוב
יזכיר
זה
במקומות
אשר
יתחדש
להם
ענין
בדבר;
והנה
זרז
אותה
עתה
באשר
צוה
לה
מתחלה.
ויצחק
לא
פחד
בארצו
ובעירו
,
רק
בבואו
אל
ארץ
פלשתים
אחז
דרך
אביו.
ואמר:
למען
ייטב
לי
בעבורך
וחיתה
נפשי
בגללך
-
כל
ימי
היותנו
גָרים
בארץ
הזאת
עד
עבור
הרעב;
כי
אברהם
מפני
הרעב
בא
לגור
בארץ
,
ובַעֲבוֹר
הרעב
ישוב
לארץ
אשר
נצטוה
עליה
ונתנה
השם
לו
ולזרעו
,
והיה
חושב
שיחיו
נפשם
ברעב
,
ויבא
להם
ריוח
והצלה
מאת
האלהים
לשוב
,
או
שיתכן
להם
לברוח
לארץ
כנען
בהתיאשם
ממנה.
וכתב
רבנו
שלמה:
הנה
נא
ידעתי
-
מדרש
אגדה
(תנח'
לך
לך
ה):
עד
עכשו
לא
הכיר
בה
,
מתוך
צניעותם
,
ועכשו
-
על
ידי
מעשה;
דבר
אחר
(ב"ר
מ
,
ד):
שעל
ידי
הדרך
אדם
מתבזה
,
וזו
עמדה
ביפיה;
ולפי
פשוטו:
הנה
הגיע
השעה
שיש
לדאג
על
יופיך
,
וידעתי
זה
ימים
כי
יפת
מראה
את
,
ועכשו
אנו
באין
בין
בני
אדם
שחורים
,
אחיהם
של
כושיים
,
ולא
הורגלו
באשה
יפה;
ודומה
לו
"הנה
נא
אדני
סורו
נא"
(בר'
יט
,
ב).
כל
זה
לשון
הרב
ז"ל
,
והמדרש
-
קַבָּלָה
בענוה
שבהם
ונסמך
למקרא
,
אבל
אין
צרך
לכל
הדברים
האלה
,
שאין
מלת
נא
מורה
על
דבר
שיתחדש
בעת
ההיא
בלבד
,
אבל
על
כל
דבר
הווה
ועומד
יאמרו
כן
,
כי
הוא
רומז
על
הענין
לומר
שהוא
עתה
ככה:
הנה
נא
ידעתי
כי
אשה
יפת
מראה
את
-
מאז
ועד
עתה
,
וכן
"הנה
נא
עצרני
יי'
מלדת"
(בר'
טז
,
ב)
-
מעודי
ועד
היום
הזה
,
וכן
"הנה
נא
לי
שתי
בנות"
(בר'
יט
,
ח)
-
כי
לא
נולדו
עתה
,
וכולם
ככה.
ויראה
מפשט
הכתובים
,
כי
שרה
לא
קבלה
עליה
לאמר
כן
,
אבל
המצרים
היו
רעים
וחטאים
מאד
,
וכאשר
ראו
אותה
ויהללו
אותה
אל
פרעה
,
לוקחה
אל
ביתו
(ראה
להלן
,
טו)
,
ולא
שאלו
בהם
כלל
אם
היא
אשתו
או
אחותו;
והיא
שתקה
ולא
הגידה
כי
אשתו
היא
,
ואברהם
ספר
מעצמו
כי
אחותו
היא
,
ולכך
הטיבו
לו
בעבורה;
וזהו
שאמר
הכתוב
"מה
זאת
עשית
לי
למה
לא
הגדת
לי
כי
אשתך
היא"
(להלן
,
יח)
-
האשים
אותו
,
כי
בראותו
שיקחו
אותה
,
היה
לו
להגיד
לפרעה
כי
אשתו
היא
,
וחזר
והאשים
אותו
על
אמרו
אחרי
כן
לשרים
ולבית
פרעה
כי
אחותו
היא
(ראה
להלן
,
יט);
ולא
האשים
את
האשה
כלל
,
כי
אין
ראוי
שתכחיש
היא
את
בעלה
,
והראוי
לה
שתשתוק.
והיה
-
בני
מצרים
אינם
יפים
כמו
בני
ארץ
כנען
,
אבל
הם
כעורים
,
כי
הם
דרומיים;
והם
שטופים
בזמה.
לפיכך
היה
ירא
אברם
כשהיה
קרוב
למצרים
,
והיה
בגבולה
,
וראה
אנשיה
כעורים
,
היה
ירא
,
כשיראו
אשתו
שהיא
יפת
תואר
,
שיחמדו
אותה.
כי
אם
היה
יודע
זה
מתחלה
,
לא
היה
בדעתו
לבא
מצרים
,
אלא
היה
סובל
הרעב
,
ולא
שיפקיר
את
אשתו.
ולא
ירא
שיאנסו
אותה
ממנו
וישכבו
עמה;
כי
אם
יעשו
זה
פעם
אחת
,
לא
יעשו
פעמים
רבות
שישכבו
אותה
לעיניו
,
כי
זה
יהיה
חמס
רב
וחמס
תמידי
,
לא
יסבלו
אנשי
העולם.
אבל
להרוג
אותו
,
אינו
אלא
פעם
אחת
,
ואחר
כן
תהיה
מופקרת
להם
בלא
חמס
,
כי
לא
יהיה
לה
בעל.
ומזה
פחד
אברם
,
ולא
סמך
על
הבטחת
האל
שהבטיחהו
,
כי
אמר:
שמא
יגרום
החטא.
וכן
פחד
יעקב
אבינו
אחר
הבטחת
האל
(ראה
בר'
לב
,
יג).
וכן
ראוי
לכל
צדיק
,
שלא
יסמוך
במקום
סכנה
על
הנס
,
וישמור
עצמו
בכל
תחבולה
אשר
יוכל.
ועל
זה
אמר
שלמה:
"אשרי
אדם
מפחד
תמיד"
(מש'
כח
,
יד).
וכן
אמרו
רבותינו
ז"ל
(פסחים
סד
,
ב)
,
שאין
ראוי
לסמוך
על
הנס;
ואמרו
(תענית
ט
,
א):
מנין
שאין
סומכין
על
הנס?
שנאמר
"לא
תנסו
את
יי'
אלהיכם"
(דב'
ו
,
טז);
וכן
ראינו
שמואל
הנביא
,
שהיה
הולך
בשליחות
האל
ופחד
משאול
,
ואמר
"ושמע
שאול
והרגני"
(ש"א
טז
,
ב);
וגם
האל
שִׁבַּח
פחדו
,
ולא
אמר
לו:
אל
תפחד
כי
לא
יהרגך!
אבל
אמר
לו
"עגלת
בקר
תקח
בידך"
(שם)
-
הודה
לו
,
כי
טובה
היתה
מחשבתו
שהיה
מפחד.
וכן
ראוי
לכל
צדיק
שיעשה
כן
,
ולא
יבטח
על
הנס.
ואותך
יחיו
-
יעמידוך
בחיים
,
שלא
יהרגוך
-
להנאתם
,
שאת
יפת
תואר.
וכן
"החייתם
כל
נקבה"
(במ'
לא
,
טו);
"ואותה
החייתי"
(במ'
כב
,
לג).
וכאשר
היה
קרוב
למצרים
,
הסתכל
אברהם
בענייניו
ובאיזה
אופן
תשלם
לו
שם
ההצלה
,
ולזה
אמר
לאשתו:
באמת
ידעתי
כי
את
אשה
יפת
מראה
מאד
,
והמצרים
הם
שטופים
בזמה
מצד
המנהג
ומצד
הטבע
-
מצד
המנהג:
כמו
שאמר
"כמעשה
ארץ
מצרים
אשר
ישבתם
בה"
וגו'
(וי'
יח
,
ג)
,
ומצד
הטבע:
להיות
הארץ
חמה
מאד
-
וזה
יהיה
סבה
שכאשר
יראו
אותך
המצרים
,
ואמרו
אשתו
זאת
,
והרגו
אותי
ואותך
לבד
יחיו;
כי
הם
היו
נזהרים
על
אשת
איש
,
כמו
שקדם
בפרשת
נח
(בה"פ
בר'
ט
,
ז).
ובהיות
העניין
כן
,
הנני
מבקש
ממך
שתאמרי
למי
שישאל
זה
,
שאת
אחותי
,
ובזה
ייטב
לי
בעבורך
,
אם
יקרה
שיחשקו
בך
,
כי
יתכן
שיטיבו
לי
בעבורך
להיותי
אחיך
,
או
לכל
הפחות
תחי
נפשי
בגללך
,
רוצה
לומר
,
שלא
ימיתוני.