תנ"ך - אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ: (בראשית פרק יב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית פרק יב פסוק יג)

טקסט בלבד:

אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך: (בראשית פרק יב פסוק יג)

תיקון קוראים:

אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך: (בראשית פרק יב פסוק יג)
אֵימַרִי כְעַן דַּאֲחָת אַתּ בְּדִיל דְּיִיטַב לִי בְדִילִיך וְתִתקַיַים נַפשִׁי בְּפִתגָמַכִי :

אמרי - נא - ב': בר' יב , יג; מ"א ב , יז. אחתי את - ב': בר' יב , יג; מש' ז , ד. וחיתה - ב': בר' יב , יג; יר' לח , יז.

למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות.

ובאה מלת אחותי את 'מלעיל' , בעבור היות הטעם במלה שאחריה באות הראשון; וכן "קרא לילה" (בר' א , ה). וזה משפט הלשון. ודגשות ת"ו את - להתבלע הנו"ן; כי את - מגזרת 'אני'. בגללך ובעבורך - לא באו כי אם בבי"ת. והשָּׁר המסיר הבי"ת הוא סר טעם. וטעם ייטב לי - דורון ומנחה , וכן כתוב "ולאברם היטיב בעבורה" (להלן , טז).

בגללך - מגזרת 'גלגל' , כמו "כי היתה סבה" (מ"א יב , טו) - מגזרת 'סבוב הגלגל'; והוא סוד.

הנה נא ידעתי כי אשה וגו' - הנה נא ידעתי על כי אשה יפת מראה את , כי כאשר יראו אותך המצרים וגו'. אמרי נא אחותי את - ותעשי לי שתי טובות: אחת שיטיבו לי מפני שאת קרובתי , ועוד שתחייה נפשי בגללך; אבל אם תאמרי: איני לא אשתו ולא קרובתו , נהי שתחייה נפשי , ולא ייטיבו לי.

הנה נא ידעתי וגו' , אמרי נא אחותי את - לא ידעתי למה פחד ממנה עתה יותר מקודם לכן. ואם נאמר שהיו המצרים שחורים ומכוערים , כדברי רבנו שלמה , הנה גם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן (ראה בר' כ , ב) , גם הוא גם יצחק (ראה בר' כו , ט) , שהיה דר בארץ ההיא במצות השם!? אולי היו בדור ההוא הכנענים שטופים בעבודה זרה וגדורים מן העריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים; ואיננו נכון. ויתכן כי לא היה להם פחד , רק בבואם בעיר מושב המלכים , כי היה דרכם להביא למלך האשה היפה מאד , ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו. והנכון בעיני , כי זה דרכם למו מעת צאתם מחרן , בכל מקום היה אומר 'אחותי היא' , כי כן אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" וגו' (בר' כ , יג) , אבל הכתוב יזכיר זה במקומות אשר יתחדש להם ענין בדבר; והנה זרז אותה עתה באשר צוה לה מתחלה. ויצחק לא פחד בארצו ובעירו , רק בבואו אל ארץ פלשתים אחז דרך אביו. ואמר: למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך - כל ימי היותנו גָרים בארץ הזאת עד עבור הרעב; כי אברהם מפני הרעב בא לגור בארץ , ובַעֲבוֹר הרעב ישוב לארץ אשר נצטוה עליה ונתנה השם לו ולזרעו , והיה חושב שיחיו נפשם ברעב , ויבא להם ריוח והצלה מאת האלהים לשוב , או שיתכן להם לברוח לארץ כנען בהתיאשם ממנה. וכתב רבנו שלמה: הנה נא ידעתי - מדרש אגדה (תנח' לך לך ה): עד עכשו לא הכיר בה , מתוך צניעותם , ועכשו - על ידי מעשה; דבר אחר (ב"ר מ , ד): שעל ידי הדרך אדם מתבזה , וזו עמדה ביפיה; ולפי פשוטו: הנה הגיע השעה שיש לדאג על יופיך , וידעתי זה ימים כי יפת מראה את , ועכשו אנו באין בין בני אדם שחורים , אחיהם של כושיים , ולא הורגלו באשה יפה; ודומה לו "הנה נא אדני סורו נא" (בר' יט , ב). כל זה לשון הרב ז"ל , והמדרש - קַבָּלָה בענוה שבהם ונסמך למקרא , אבל אין צרך לכל הדברים האלה , שאין מלת נא מורה על דבר שיתחדש בעת ההיא בלבד , אבל על כל דבר הווה ועומד יאמרו כן , כי הוא רומז על הענין לומר שהוא עתה ככה: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את - מאז ועד עתה , וכן "הנה נא עצרני יי' מלדת" (בר' טז , ב) - מעודי ועד היום הזה , וכן "הנה נא לי שתי בנות" (בר' יט , ח) - כי לא נולדו עתה , וכולם ככה. ויראה מפשט הכתובים , כי שרה לא קבלה עליה לאמר כן , אבל המצרים היו רעים וחטאים מאד , וכאשר ראו אותה ויהללו אותה אל פרעה , לוקחה אל ביתו (ראה להלן , טו) , ולא שאלו בהם כלל אם היא אשתו או אחותו; והיא שתקה ולא הגידה כי אשתו היא , ואברהם ספר מעצמו כי אחותו היא , ולכך הטיבו לו בעבורה; וזהו שאמר הכתוב "מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא" (להלן , יח) - האשים אותו , כי בראותו שיקחו אותה , היה לו להגיד לפרעה כי אשתו היא , וחזר והאשים אותו על אמרו אחרי כן לשרים ולבית פרעה כי אחותו היא (ראה להלן , יט); ולא האשים את האשה כלל , כי אין ראוי שתכחיש היא את בעלה , והראוי לה שתשתוק.

אמרי נא - לשואלים אותך. למען יטב לי - פירושו: וחייתה נפשי... בעבורך ובגללך; פירוש: בעבור דברך , שתאמרי: אחותי את. וה'טובה' - שלא יהרגו אותי; כי לא נתכון אברם שיעשו עמו טובה אחרת. אעפ"י שאמר "ולאברם הטיב בעבורה" (להלן , טז) , הוא לא נתכון לכך; חלילה לו שיתכבד בקלונה! כי קלונה יהיה קלונו. והטובה ההיא שהטיב לו פרעה , לא ישרה בעיניו , ולא היה מקבלה , לולי שהיה בארצו , והיה מפחד ממנו , אם יעשה דבר שלא ברצונו. שהרי ממלך סדום לא רצה לקבל ממון , אע"פ שהציל את שלו; כי טוב עין היה , ומסתפק במה שנתן לו האל , וממון רב היה לו.

וכאשר היה קרוב למצרים , הסתכל אברהם בענייניו ובאיזה אופן תשלם לו שם ההצלה , ולזה אמר לאשתו: באמת ידעתי כי את אשה יפת מראה מאד , והמצרים הם שטופים בזמה מצד המנהג ומצד הטבע - מצד המנהג: כמו שאמר "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה" וגו' (וי' יח , ג) , ומצד הטבע: להיות הארץ חמה מאד - וזה יהיה סבה שכאשר יראו אותך המצרים , ואמרו אשתו זאת , והרגו אותי ואותך לבד יחיו; כי הם היו נזהרים על אשת איש , כמו שקדם בפרשת נח (בה"פ בר' ט , ז). ובהיות העניין כן , הנני מבקש ממך שתאמרי למי שישאל זה , שאת אחותי , ובזה ייטב לי בעבורך , אם יקרה שיחשקו בך , כי יתכן שיטיבו לי בעבורך להיותי אחיך , או לכל הפחות תחי נפשי בגללך , רוצה לומר , שלא ימיתוני.
ריכוז קישורים