תנ"ך - וירא ה' אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

טקסט בלבד:

וירא ה' אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו: (בראשית פרק יב פסוק ז)

תיקון קוראים:

וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו: (בראשית פרק יב פסוק ז)
וְאִתגְּלִי יְיָ לְאַברָם וַאֲמַר לִבנָך אֶתֵּין יָת אַרעָא הָדָא וּבנָא תַמָן מַדבְּחָא קֳדָם יְיָ דְּאִתגְּלִי לֵיהּ :

וירא - כ': בר' יב , ז; יז , א; יח , א; כו , ב , כד; לה , ט; מו , כט; שמ' ג , ב; וי' ט , כג; במ' טז , יט; יז , ז; כ , ו; דב' לא , טו; שו' ו , יב; יג , ג; ש"ב כב , יא; מ"א ט , ב; יח' י , ח; יט , יא; דה"ב ז , יב. הנראה - ב' בסגול: *בר' יב , ז; לה , א.

הנראה ב' ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו ועשה שם מזבח לאל.

וירא - כ'; הנראה - ב'.

ויעבר אברם בארץ - נכנס לתוכה. עד מקום שכם - להתפלל על בני יעקב כשיבאו לשכם. עד אלון מורה - הוא שכם (ראה סוטה לב , א); הראהו הר גרזים והר עיבל שקבלו עליהם ישראל שם שבועת התורה. והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו , שנאמר: "ומלכי צדק מלך שלם" (בר' יד , יח) , לפיכך: ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת - עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם. ויבן שם מזבח - על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל.

וירא יי' - בדרך נבואה. והמלה מבניין 'נפעל' , והנוח הנעלם בין היו"ד והרי"ש - תחת הדגש הראוי להיותו , להתבלע נו"ן 'נפעל'. הנראה אליו - 'שם התואר' מהבניין הנזכר; וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמ' ה , יח).

והנראה - תואר מבנין 'נפעל'.

ויבן שם מזבח - לעבוד ולהודות למי שנתן לו מתנה טובה כזאת. ומיהו לא אמר הקדוש ברוך הוא: 'לגור בארץ הזאת' , דאם כן לא היה הולך מצרימה; אלא כמי שמראה מקום , לומר: כאן תוכל לדור.

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם - אומר לך כלל , תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב; והוא ענין גדול , הזכירוהו רבותינו בלשון קצרה , אמרו (תנח' לך לך ט): כל מה שאירע לאבות סימן לבנים; ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעים וחפירת הבארות ושאר המקרים , ויחשב בהן כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת - וכלם באים ללמד על העתיד; כי כאשר יבא המקרה לנביא משלשת האבות , יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו. ודע כי כל גְזֵרַת עירין (ע"פ דנ' ד , יד) , כאשר תצא מכח גְזֵרָה אל פועַל דמיון , תהיה הגזרה מתקימת על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות , כמאמר ירמיהו שצוה לברוך "והיה ככלותך לקרא את הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת. ואמרת ככה תשקע בבל" וגו' (יר' נא , סג - סד); וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת: "ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליי' וחץ תשועה בארם" (מ"ב יג , יז) , ונאמר שם "ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם" (שם , יט). ולפיכך החזיק הקדוש ברוך הוא את אברהם בארץ , ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו; והבן זה. ואני מתחיל לפרש הענינים בפרט בפסוקיהם בעזרת השם. ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם - היא עיר שכם , כי זה שם המקום ההוא , ושכם בן חמור על שם עירו נקרא. וכתב רבנו שלמה: נכנס לתוכה עד מקום שכם , להתפלל על בני יעקב כשיבאו מן השדה עצבים (ראה בר' לד , ז); ונכון הוא , ואני מוסיף , כי החזיק אברהם במקום ההוא תחלה , וקודם שנתן לו הארץ , נרמז לו מזה , כי בניו יכבשו המקום ההוא תחלה קודם היותם זוכים בו (ראה בר' לד , כה) , וקודם היות עון יושב הארץ ההיא שלם להגלותם משם , ולכן אמר: והכנעני אז בארץ. וכאשר נתן לו הקדוש ברוך הוא הארץ במאמר , אז נסע משם ונטה אהל בין בית אל ובין העי , כי הוא המקום אשר כבש יהושע בתחלה. ויתכן שהזכיר הכתוב והכנעני אז בארץ , להורות על ענין הפרשה , לומר כי אברהם בא בארץ כנען ולא הראהו השם הארץ אשר יעדו , ועבר עד מקום שכם , והכנעני , הגוי המר והנמהר , אז בארץ , ואברם ירא ממנו , ולכן לא בנה מזבח ליי'; וכבֹאו במקום שכם באילון מורה , נראה אליו השם ונתן לו הארץ , וסרה יראתו , כי כבר הובטח ב"ארץ אשר אראך" (לעיל , א) , ואז בנה מזבח ליי' - לעבדו בפרהסיא. ואילון מורה זה הוא במקום שכם , ונקרא גם כן 'אילוני מורה' , כמו שכתוב "מול הגלגל אצל אילוני מורה" (דב' יא , ל) , ושם הר גרזים והר עיבל בשכם , וקרוב לירדן שבאו שם בתחלת ביאתם לארץ , אבל "אילוני ממרא" (בר' יח , א) הוא מקום אשר הוא בעיר חברון , רחוק מן הירדן. ודע , כי בכל מקום שיאמר הכתוב 'אילוני ממרא' , שֵׁם 'ממרא' הוא על איש אמורי שהמקום ההוא שלו , כמו שנאמר "והוא שוכן באילוני ממרא האמורי אחי אשכל ואחי ענר" (בר' יד , יג); ושם 'אילוני מורה' ו'אילון מורה' נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו 'מורה' , אבל זה כנעני הוא , מארץ הכנעני היושב בערבה. וכשיזכיר הכתוב 'ממרא' סתם , הוא שם העיר , כמו שנאמר "ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון" (בר' לה , כז) , ונאמר אשר "על פני ממרא היא חברון" (בר' כג , יט) , כי האיש אשר לו "אילוני" נקרא על שם העיר; וכן "שכם בן חמור" (בר' לד , ב) - כשם העיר שכם. ובבראשית רבא (ב"ר מב , ח): על דעתיה דרבי יהודה , אתרא הוא דשמיה 'ממרא' , ועל דעתיה דרבי נחמיה , גברא הוא דשמיה 'ממרא'. וטעם ליי' הנראה אליו - כי הודה לשם הנכבד וזבח לו זבח תודה על שנראה אליו , כי עד הנה לא נראה אליו השם ולא נתודע אליו במראה ולא במחזה , אבל נאמר לו "לך לך מארצך" (לעיל , א) בחלום הלילה או ברוח הקדש. ויתכן שירמוז הנראה אליו על סוד הקרבן , והמשכיל יבין.

וירא יי' אל אברם - שם , באלון מורה (ראה לעיל , ו) נראה אליו , להודיע , כי היא הארץ שאמר לו שיראהו: אע"פ שהוצאתיך מארץ מולדתך להושיבך בארץ הזאת , לא אמרתי שאתננה לך מיד ואוריש הגוים מפניך , כי זה לא יתכן; כי אתה יחיד , לא תוכל לישב הארץ עד שיהיו בניך רבים , והם יירשוה. אבל מעתה תהיה לך מתנה , שתעבר ותלך לארכה ולרחבה עם מקנך ורכושך הרב , ואין אומר לך רק טוב; שהרי עתה , שאתה עובר בה , אתה עובר בשלום , ואין מי שיאמר לך דבר. אבל לזרעך , כשיהיו רבים , אתננה ואוריש הגוים מפניהם. ואפלו להם , כשנכנסו לארץ , שהיו "שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים" (במ' כו , נא) , מלבד פקודי בני לוי (ראה שם , נז) , אמר: "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמ' כג , ל). ויבן שם מזבח - כטעם הודאה לאל , שנראה אליו , ובשרו בארץ ההיא , שהיא טובה ורחבה זבת חלב ודבש (ע"פ שמ' ג , ח) , שיתננה לזרעו.

וזכר אחר זה שכבר נראה השם לאברהם , ואמר אליו שלזרעו יתן את הארץ הזאת , אשר הוא רואה שמחזיק בה הכנעני. ולפי שראה אברהם שהמקום ההוא נאות להגיע בו השפע האלהי , בנה שם מזבח להקריב שם לשם יתעלה , להגיע אליו הנבואה , כמו שנתבאר בפרשת נח (ראה לאחר בה"פ בר' ט , יב - יז).
ריכוז קישורים