תנ"ך - ותאמר
שרי
אל־אברם
הנה־נא
עצרני
ה'
מלדת
בא־נא
אל־שפחתי
אולי
אבנה
ממנה
וישמע
אברם
לקול
שרי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֨אמֶר
שָׂרַ֜י
אֶל־אַבְרָ֗ם
הִנֵּה־נָ֞א
עֲצָרַ֤נִי
יְהוָה֙
מִלֶּ֔דֶת
בֹּא־נָא֙
אֶל־שִׁפְחָתִ֔י
אוּלַ֥י
אִבָּנֶ֖ה
מִמֶּ֑נָּה
וַיִּשְׁמַ֥ע
אַבְרָ֖ם
לְק֥וֹל
שָׂרָֽי:
(בראשית פרק טז פסוק ב)
וַתֹּאמֶר
שָׂרַי
אֶל־אַבְרָם
הִנֵּה־נָא
עֲצָרַנִי
יְהוָה
מִלֶּדֶת
בֹּא־נָא
אֶל־שִׁפְחָתִי
אוּלַי
אִבָּנֶה
מִמֶּנָּה
וַיִּשְׁמַע
אַבְרָם
לְקוֹל
שָׂרָי:
(בראשית פרק טז פסוק ב)
ותאמר
שרי
אל־אברם
הנה־נא
עצרני
ה'
מלדת
בא־נא
אל־שפחתי
אולי
אבנה
ממנה
וישמע
אברם
לקול
שרי:
(בראשית פרק טז פסוק ב)
ותאמר
שרי
אל־אברם
הנה־נא
עצרני
יהוה
מלדת
בא־נא
אל־שפחתי
אולי
אבנה
ממנה
וישמע
אברם
לקול
שרי:
(בראשית פרק טז פסוק ב)
וַאֲמַרַת
שָׂרַי
לְאַברָם
הָא
כְעַן
מַנעַנִי
יְיָ
מִלְמֵילַד
עוֹל
כְּעַן
לְוָת
אַמתִּי
מָא
אִם
אֶתבְּנֵי
מִנַהּ
וְקַבֵּיל
אַברָם
לְמֵימַר
שָׂרָי
:
וישמע
אברם
לקול
(שמיעה
לקול)
-
י"ח:
ראה
בר'
ג
,
יז.
עצרני
-
ל';
בא
-
נא
-
ל';
אבנה
-
ל'.
אולי
אבנה
-
לימד
על
מי
שאין
לו
בנים
,
שאינו
בנוי
אלא
הרוס
(ראה
ב"ר
מה
,
ב).
אבנה
ממנה
-
בזכות
שאכניס
צרתי
לתוך
ביתי.
לקול
שרי
-
לרוח
הקודש
שבה
(ב"ר
מה
,
ב).
אולי
אבנה
-
מגזרת
'בן'.
ועוד
יתכן
שהוא
כדמות
'בניין'
,
והאב
-
היסוד.
ו'בן'
חסר
ה"א
,
וכן
כל
'חי'
,
תואר
או
פועל
עבר.
וישמע
אברם
-
אמר
לה:
כן!
אולי
אבנה
-
מגזרת
'בנין'
,
גם
ככה
'בן';
והאב
-
כמו
היסוד.
וישמע
אברם
לקול
שרי
-
לא
אמר
הכתוב
'ויעש
כן'
,
אבל
אמר
כי
שמע
לקול
שרי;
ירמוז
,
כי
אעפ"י
שאברם
מתאוה
מאד
לבנים
,
לא
עשה
כן
בלא
רשות
שרי
,
וגם
עתה
לא
נתכון
שיִבָּנֶה
הוא
מהגר
ויהיה
זרעו
ממנה
,
אבל
כל
כונתו
לעשות
רצון
שרה
,
שתִבָּנֶה
ממנה
-
שיהיה
לה
נחת
רוח
בבני
שפחתה
,
או
זכות
,
שתזכה
היא
לבנים
בעבור
כן
,
כדברי
רבותינו
(ב"ר
עא
,
ז).
ותאמר.
עצרני
יי'
מלדת
-
כיון
שעד
כה
עצרני
מלדת
לך
,
אין
לי
תקוה
עוד
שיהיה
לך
בן
ממני
,
כי
אני
זקנה.
אבנה
-
הבן
נקרא
כן
,
לפי
שהוא
בנין
האב
והאם.
אמרה:
אם
יהיה
לך
משפחתי
בן
,
אחשב
אותו
כאלו
הוא
בני
,
ויהיה
לי
כבן.
וישמע
אברם
-
לומר
שיישר
בעיניו
הדבר
,
ולא
המתין
בזה
לדבר
האל
,
כי
חשב
,
כי
אחר
ששרי
בלתה
מלדת
,
מה
שיעדו
האל
לתת
לו
זרע
,
כי
מהגר
יהיה;
ואחר
שישר
הדבר
בעיני
שרי
,
ישר
בעיניו.
ואברהם
לא
התפלל
על
שרה
כמו
שעשה
יצחק
,
או
התפלל
ולא
נענה
,
כי
רצה
האל
להראות
בה
נפלאותיו
לאהבת
אברהם
,
שתלד
בת
תשעים.
אבנה
-
הוא
מענין
'בן';
רוצה
לומר
,
שכבר
אפשר
שיתהפך
לה
בסבתה
מה
שנגזר
עליה
מצד
המערכת
,
שלא
תוליד
,
כי
היא
היתה
עקרה
,
כמו
שקדם
(בר'
יא
,
ל).
זכר
ששרי
לא
ילדה
לאברם
,
וכבר
היתה
לה
שפחה
מצרית
,
ושמה
הגר
,
ואמרה
שרי
אל
אברם:
כבר
עצרני
השם
מלדת
,
בא
אל
שפחתי
,
אולי
אזכה
שיהיה
לי
זרע
בסבתה;
וכמו
זה
העניין
מצאנו
ברחל
שאמרה
ליעקב
(בר'
ל
,
ג);
ולא
נתבארה
לנו
הסבה
בזה;
וזה
,
שאם
היה
זה
העניין
לבקש
מהשם
יתעלה
שיתן
לה
זרע
על
צד
ההשגחה
הפרטית
,
היה
יותר
ראוי
בזה
התפילה
לשם
יתעלה
,
וההשתדלות
שתדבק
בהם
ההשגחה
האלהית;
ומן
הדומה
,
שהכוונה
היתה
בזה
להפך
מזגה
בדרך
שיתכן
לה
ההריון.
וכבר
ידעת
שהשומן
והדשנות
הוא
סבה
למעוט
הזרע
,
ואם
היה
המנע
ההריון
משרה
ורחל
לזאת
הסבה
,
היה
אפשר
שיקחו
תועלות
בזה;
וזה
,
כי
הנשים
שהם
נשי
איש
אחד
,
הם
צרות
זו
לזו
בהכרח
,
ויקרה
להן
מזה
צער
נפלא
,
באמור
שפחותיהן
דבר
כנגדן
-
עם
שכבר
יצטערו
יותר
ממה
שיאמרו
כנגדן
,
להיותן
שפחותיהן
-
וההפעלות
החזק
המגיע
להן
מזה
אולי
יהיה
סבה
למעט
השומן
והדשנות
,
אשר
היה
סבה
המנע
ההריון
מהם;
עם
שבזה
תועלת
להקים
זרע
לבעליהן
,
אם
היה
שתהיינה
הן
בלתי
ראויות
להריון
,
ולזה
בחרו
להן
זה
העניין
המצער
אותן
על
שאר
הדברים
שאפשר
שיצטערו
בו.
זהו
מה
שנראה
לי
עתה
בזה;
ואם
יספק
עלינו
מספק
ממה
שאמרה
שרה:
"אחרי
בלותי
היתה
לי
עדנה"
(בר'
יח
,
יב)
,
שיורה
שלא
היה
נמצא
בה
השומן
והדשנות
,
אמרנו
לו
שזה
המאמר
היה
חמש
עשרה
שנה
אחר
העניין
הזה
,
כי
אברם
היה
בזה
העת
בן
שמנים
וחמש
שנה
,
ואז
היה
אברם
בן
מאה
שנה.
והנה
שמע
אברם
לקול
שרה
,
להיות
עצתה
טובה
,
ולקחה
שרי
שפחתה
ונתנה
לאברם
לאשה
,
מקץ
עשר
שנים
לשבת
אברם
בארץ
כנען
,
כי
אז
נתבאר
אליה
שכבר
עצרה
השם
מלדת.