תנ"ך - ויאמר
הגר
שפחת
שרי
אי־מזה
באת
ואנה
תלכי
ותאמר
מפני
שרי
גברתי
אנכי
ברחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּאמַ֗ר
הָגָ֞ר
שִׁפְחַ֥ת
שָׂרַ֛י
אֵֽי־מִזֶּ֥ה
בָ֖את
וְאָ֣נָה
תֵלֵ֑כִי
וַתֹּ֕אמֶר
מִפְּנֵי֙
שָׂרַ֣י
גְּבִרְתִּ֔י
אָנֹכִ֖י
בֹּרַֽחַת:
(בראשית פרק טז פסוק ח)
וַיֹּאמַר
הָגָר
שִׁפְחַת
שָׂרַי
אֵי־מִזֶּה
בָאת
וְאָנָה
תֵלֵכִי
וַתֹּאמֶר
מִפְּנֵי
שָׂרַי
גְּבִרְתִּי
אָנֹכִי
בֹּרַחַת:
(בראשית פרק טז פסוק ח)
ויאמר
הגר
שפחת
שרי
אי־מזה
באת
ואנה
תלכי
ותאמר
מפני
שרי
גברתי
אנכי
ברחת:
(בראשית פרק טז פסוק ח)
ויאמר
הגר
שפחת
שרי
אי־מזה
באת
ואנה
תלכי
ותאמר
מפני
שרי
גברתי
אנכי
ברחת:
(בראשית פרק טז פסוק ח)
וַאֲמַר
הָגָר
אַמתַּהּ
דְּשָׂרַי
מְנָן
אַתּ
אָתיָא
וּלאָן
אַתּ
אָזְלָא
וַאֲמַרַת
מִן
קֳדָם
שָׂרַי
רִבּוֹנְתִי
אֲנָא
עָרְקָא
:
ויאמר
-
י'
ראשי
פסוקים
בתורה:
ראה
בר'
טו
,
ח.
ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
ראה
בר'
יד
,
יט.
אי
-
ל"א
(בלישנא):
ראה
בר'
ד
,
ט.
באת
-
ב':
בר'
טז
,
ח;
רות
ב
,
יב.
ברחת
-
ב':
בר'
טז
,
ח;
יר'
ד
,
כט.
ויאמר
-
י'
ראש'
פסוק'
בתור';
באת
-
ב'
לחסות
תחת
כנפיו;
ברחת
-
ב'
כל
העיר.
אי
מזה
באת
-
מהיכן
באת?
ויודע
היה
,
אלא
ליתן
לה
פתח
ליכנס
עמה
בדברים.
ולשון
'אי
מזה':
איה
מקום
שתאמרי
עליו
מזה
אני
באה.
אי
מזה
-
כמו
"איה"
(בר'
יח
,
ט);
מלת
עניין.
ותצטרך
לרבים
וליחיד:
"אַיָּם"
(יש'
יט
,
יב);
"איפה"
(בר'
לז
,
טז);
"אַיֶכָּה"
(בר'
ג
,
ט).
ויוסיפו
עליה
ה"א:
"איה
האנשים"
(בר'
יט
,
ה);
והוא
כמו
"אי
הבל
אחיך"
(בר'
ד
,
ט).
וטעם
מזה
-
מקום
,
כאילו
אמר:
מאי
זה
מקום
באת.
נפתח
רי"ש
בורחת
בעבור
אות
הגרון
שהוא
אחריו;
וכן
"בורחת
כל
העיר"
(יר'
ד
,
כט);
"פורחת"
(וי'
יג
,
מב);
"והיא
כפורחת"
(בר'
מ
,
י);
"בְּרַחַת
ובמזרה"
(יש'
ל
,
כד);
וכן
"יודעת
איש"
(במ'
לא
,
יז).
וכן
משפט
הלשון
,
אין
זר
אתנו
(ע"פ
מ"א
ג
,
יח).
ויאמר
-
בא
בפתח
עם
הרביע
כמו
בהפסק
,
כי
יש
לרביע
במקומות
מנהג
ההפסק;
ולפי
שעניינו
בעצמו
,
בא
כן
,
כי
אינו
דבק
עם
הבא
אחריו
אלא
עם
שזכר;
וכן
כל
וַיֹאמַר.
הגר
-
וקראה
בשמה
ובתארה
,
כלומר:
הרי
את
שפחת
שרי
,
היאך
את
הנה?
אי
מזה
באת
-
כלומר:
המקום
שבאת
ממנו
,
אי
הוא?
ואנה
תרצי
ללכת?
בורחת
-
ואיני
יודעת
אנה
אלך
,
אלא
כבורחת
אני
הולכת.
בורחת
-
בפתח
הרי"ש
בסוף
פסוק
,
שלא
כמנהג.
וכבר
מצאהּ
אחד
מנביאי
הדור
ההוא
על
עין
המים
,
שהיתה
בורחת
,
וכאשר
ידע
שכבר
היתה
בורחת
מפני
שרי
גבירתה
,
אמר
אליה
הנביא
ההוא
,
שתשוב
אל
גבירתה
ותכנע
תחת
ידה
,
ותקבל
המוסר
ממנה
,
כי
כונת
שרי
היתה
לטוב
לה
,
לא
לנקמה
ממנה.