תנ"ך - זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר: (בראשית פרק יז פסוק י)

טקסט וניקוד:

זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר: (בראשית פרק יז פסוק י)

טקסט בלבד:

זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר: (בראשית פרק יז פסוק י)

תיקון קוראים:

זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר: (בראשית פרק יז פסוק י)
דֵּין קְיָמִי דְּתִטְרוּן בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן וּבֵין בְּנָך בָּתְרָך מִגזַר לְכוֹן כָּל דְּכוּרָא :

ביני וביניכם - אותם של עכשיו , ובין זרעך אחריך - העתידים להולד. המול - כמו 'להמול' , כמו שאתה אומר "עשות" (וי' יח , ל) - כמו 'לעשות'.

ומלת המול לכם - להמול. והיא 'שם הפועל' מהפעלים השניים הנראים , כמו "וימל את בשר ערלתם" (להלן , כג); ומשקלו: 'להכון'.

המול לכם - להמול לכם; והוא 'שם הפועל' מבנין 'נפעל'. ויש אומרים (השרשים: 'מול' , 'נמל') , שהוא מגזרת 'נמל' , "ונמלתם" (להלן , יא) , כי שנים שרשים הם: "כאשר הם נמולים" (בר' לד , כב) , "כי מולים היו" (יהו' ה , ה).

זאת בריתי - כמו שאני אקים אותה , כמו שאמר "והקמותי" (לעיל , ז) , כן תשמרו אותה אתם. אמר לשון רבים כנגד אברהם וזרעו , כמו שאומר "אתה וזרעך אחריך" (לעיל , ט); והברית הזאת תהיה ביני וביניכם. ואמר ביני וביניכם , כנגד אברהם , יצחק ויעקב; כי יעקב היה בימיו , כי בן חמש עשרה שנה היה יעקב כשמת אברהם. ובין זרעך אחריך - זרע יעקב. המול לכם כל זכר - אמר לכם - הוא וזרעו. ואחר שאמר כל זכר , הבין על אי זה אבר אמר: מקום שנכר בין זכרות לנקבות. ורבותינו ז"ל פירשו (קידושין כט , א) , כי אמר לכם כנגד בית דין; שאם אין לילוד אב או שאיננו עמו , חייבים בית דין למולו. המול - מקור מבנין 'נפעל' , כלומר: יהיה נמול לכם כל זכר. שרשו 'נמל' , והוא בשקל "כהנדוף עשן" (תה' סח , ג). ולפי דעתי , שמלת 'כהנדוף' - שֵׁם , כמו שכתבתי בספר מכלל (קסז , א) , יהיה גם כן המול שֵׁם בתוספת ה"א; ובתשלומו 'הִנְמוֹל' בשקל 'כהנדוף'. או שרשו 'מול' בשקל "הכון" (עמ' ד , יב).

והנה באר השם לאברהם , שזה הברית אשר צוהו עליו הוא המלה , רוצה לומר , שימול בשר ערלתו , הוא וזרעו אחריו לדורותם , והיא תהיה לאות ברית ביניהם ובין השם יתעלה. וצוהו שימול כל זכר מזרעו בן שמנה ימים , ואפילו ילידי ביתם ומקנת כספם , והם העבדים הקנויים להם שאינם מזרעם , צוהו שימולו בני שמונת ימים. וצוה אברהם שימול ילידי ביתו ומקנת כספו הנמצאים אתו , בדרך שלא ישאר בביתו ערל , אם לא היה פחות משמנה ימים.
ריכוז קישורים