תנ"ך - וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ: (בראשית פרק יז פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (בראשית פרק יז פסוק כה)

טקסט בלבד:

וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו: (בראשית פרק יז פסוק כה)

תיקון קוראים:

וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו: (בראשית פרק יז פסוק כה)
וְיִשׁמָעֵאל בְּרֵיהּ בַּר תְּלָת עֶסרֵי שְׁנִין כַּד גְּזַר יָת בִּסרָא דְעוּרלְתֵיהּ :

ואחר כן נמול אברהם גם ביום בעצמו , וישמעאל בנו וילידי ביתו ומקנת כספו - כולם נמלו אתו ברצונם. והטעם , שלא הכריחם , רק מהרו כולם למלאות רצון שמים. נמלו אתו - מבניין 'נפעל' , מן 'נמל'; כמו "ונשלוח ספרים" (אס' ג , יג).

וישמעאל - כיון שזכר שנותיו של אברהם , זכר גם כן שנותיו של ישמעאל , לכבודו; כי ידוע היה ממה שזכר , שישמעאל היה בן שלוש עשרה , שהרי בן שמנים ושש שנה היה אברהם כשנולד ישמעאל (ראה בר' טז , טז) , וביום המילה היה אברהם בן תשעים ותשע; הנה כי בן שלוש עשרה שנה היה ישמעאל. גם יש בו סמך , כי בן שלוש עשרה שנה נכנס אדם למצוה , ומהיום ההוא ומעלה הוא בן מצוה וחייב בכל המצות; ואם לא מל אותו אביו עד שלוש עשרה שנה , חייב הוא למול את עצמו. בהמולו את בשר ערלתו - זה יותר מבואר מן הראשון (לעיל , כד) , שכתב את , רוצה לומר: נמול מבשר ערלתו , ואת כמו 'מן'; וכן "הם יצאו את העיר" (בר' מד , ד); "חלה את רגליו" (מ"א טו , כג). ויש בו דרש (ב"ר מז , ח) , כי אברהם , שנתמעך בשרו על ידי תשמיש , לא היה צריך פריעה אלא חתוך בשר לבד , והפריעה נעשית מאליה , לפיכך לא נאמר בו את; אבל ישמעאל שהיה ילד , היה צריך לפרוע את המילה , לפיכך נאמר בו את. וזה הדרש חולק על מי שאמר , שלא נתנה מצות פריעה לאברהם אבינו. וכן נראה , שנתנה לו מצות פריעה; וכן אמרו רבותינו ז"ל (שבת קלז , ב): מל ולא פרע כאלו לא מל; כי הוא הראשון שנצטוה במצוה זו באמת , בשלמותה נצטוה בה.

והנה כאשר השלים השם יתעלה לדבר עם אברהם ונסתלקה שכינתו מעליו , קיים אברהם מצות השם להמול בשר ערלתו , ונמול עמו ישמעאל בנו , וילידי ביתו ומקנת כספו; ולא אֵחַר לעשות הדבר , אבל עשה זה ביום עצמו שבאתהו מצות השם יתעלה. (ארבע תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק שישי - בקובץ רלב"ג תועלות) .
ריכוז קישורים