תנ"ך - ויאמר ה' אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי: (בראשית פרק יח פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי: (בראשית פרק יח פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי: (בראשית פרק יח פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי: (בראשית פרק יח פסוק יג)
וַאֲמַר יְיָ לְאַברָהָם לְמָא דְנָן חַיֵיכַת שָׂרָה לְמֵימַר הַבְּקוּשׁטָא אוֹלֵיד וַאֲנָא סֵיבִית :

האף אמנם אלד - הגם אמת אלד? ואני זקנתי - שינה הכתוב בשביל השלום , שהרי אמרה: "ואדני זקן" (לעיל , יב; ראה ב"ר מח , יח).

ויאמר יי' - המלאך , גדול שבהם. ואני זקנתי - שאמרה "אחרי בלותי" וגו' (לעיל , יב).

ואני זקנתי - פירוש "אחרי בלותי" (לעיל , יב). והמלאך אמר אמת (בניגוד לב"מ פז , א ועוד). ומ"ם אמנם - נוסף , כמ"ם "שלשם" (בר' לא , ה). ומפרשים אחרים אמרו , כי אֵילו שלשה אנשים נביאים היו. ואם טען טוען: והלא אברהם נביא היה , ואיך בא נביא אל נביא , רק אם היה גדול ממנו בנבואה כמשה ואהרן? ותשובתם , שלא בא לאברהם אלא לשרה; וכן אמר: "איה שרה אשתך" (לעיל , ט); והשנים הלכו אל סדום. ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בר' יט , יג) , כי כן כתוב "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמ' יא , י) , והשם עשם; וסמכם אליהם , בעבור שנעשו על ידם. והנה יהיה פירוש "ויאכלו" (לעיל , ח) - כמשמעו; ופירוש "ויאמר אדנַי (בנוסחנו: אדנָי) אם נא מצאתי חן בעיניך" (לעיל , ג) - איננו קודש , רק הוא כמו 'רבותיי' , על כן הוא פתוח הנו"ן , ולא נקמץ כמשפט. ובספרים שהוא קמוץ , יהי פירושו: 'נביא השם'. וטעם "בעיניך" (לעיל , ג) - שדבר בתחלה עם הגדול שבהם , ואחר כך עם כולם. ומצאנו שנקרא הנביא 'מלאך' , בחגי (א , יג). ויש אומרים (שבת קכז , א) , כי אברהם בקש רשות מהשכינה. ויש אומרים , כי הוא מוקדם ומאוחר , וכן הוא: "וישא" (לעיל , ב) - וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך , ואחר כך נראה אליו השם , ואמר "המכסה אני" (להלן , יח) , גם "זעקת סדם" (להלן , כ). ואלה ההולכים הגיעו אל סדום , ואברהם עודנו עומד לפני השכינה (ראה להלן , כב). ועל כל פנים "ויי' אמר" (להלן , יז) - עם אברהם ידבר , או עם המלאכים שיאמרו לו. רק "ויאמר יי' זעקת סדם" (להלן , כ) - עם אברהם דבר. ואברהם נגש ואמר "האף תספה" (להלן , כג) , ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (להלן , כב) להודיע , כי בעת שבאו אל סדום , אז אמר השם לאברהם: "זעקת סדם". וכן "אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (ש"א ט , כז). ואין לנו צורך לתיקון סופרים (ראה גינ' מסורה ב ע' תשי; וראה רש"י , להלן , כב); והעד , שאמר באחרונה "אל המקום אשר עמד שם את פני יי'" (בר' יט , כז). והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת 'ואלה שמות' (שמ' ג , טו).

למה זה צחקה וגו' - כבר פירשתי (בר' יז , יז) למה הוכיח שרה יותר מאברהם. ואני זקנתי - לא היה דרך הארץ לגלות לו שקראתו 'זקן' , פן יקפיד.

ואני זקנתי - הוא פירוש "אחרי בלותי" (לעיל , יב); ודבריו אמת , אך מפני השלום לא רצה לגלות מה שאמרה "ואדני זקן" (שם) , כי היה ראוי שיאמר 'ואני ואדני זקנים' , כי שרה בשניהם תצחק.

ויאמר יי' - המלאך נקרא בשם אדניו; וכן בדבר גדעון "ויאמר אליו יי' כי אהיה עמך" (שו' ו , טז). האף אומנם אלד - הגם באמת יהיה זה הפלא , שאלד ואני זקנתי? אע"פ שלא השיב באותן המלות שאמרה היא הענין , השיב שחשבה לאמר; כי הכתב שומר הטעמים ואינו שומר המלים. ולא חשש להשיב "ואדני זקן" (לעיל , יב) , כי הפלא הגדול יהיה בה , כי הזקנה לא תלד אחר שנפסקו דמיה , ויש זקנים מולידים.

ויאמר יי' אל אברהם - הנה , לרב מעלת אברהם בנבואה , וקלות התבודדות שכלו מבין שאר כחות הנפש , הגיעה לו הנבואה בהקיץ; וכבר אמרנו בסבת זה בשני מ'ספר מלחמות יי''. או אמר לו זה הנביא ההוא , כי כבר הודיע לו זה השם יתעלה בהגיע לו הנבואה הזאת; ויהיה אמרו ויאמר יי' אל אברהם כדרך "ויאמר יי' לה" (בר' כה , כג) , שהיה באמצעות נביא , כמו שאמרו ז"ל (ב"ר מה , י).

והנה אמר הנביא ההוא לאברהם: למה זה הלעיגה שרה על הייעוד שיעד לה השם יתעלה , ואמרה בלבה איך יתכן שתלד והיא זקנה? היעלם מהשם יתעלה דבר? הנה הוא בלי ספק יודע הכל! הנה כעת הזאת בשנה האחרת אשוב אליך , ואז יהיה לשרה בן.
ריכוז קישורים