תנ"ך - כי
ידעתיו
למען
אשר
יצוה
את־בניו
ואת־ביתו
אחריו
ושמרו
דרך
ה'
לעשות
צדקה
ומשפט
למען
הביא
ה'
על־אברהם
את
אשר־דבר
עליו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
יְדַעְתִּ֗יו
לְמַעַן֩
אֲשֶׁ֨ר
יְצַוֶּ֜ה
אֶת־בָּנָ֤יו
וְאֶת־בֵּיתוֹ֙
אַחֲרָ֔יו
וְשָֽׁמְרוּ֙
דֶּ֣רֶךְ
יְהוָ֔ה
לַעֲשׂ֥וֹת
צְדָקָ֖ה
וּמִשְׁפָּ֑ט
לְמַ֗עַן
הָבִ֤יא
יְהוָה֙
עַל־אַבְרָהָ֔ם
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר
עָלָֽיו:
(בראשית פרק יח פסוק יט)
כִּי
יְדַעְתִּיו
לְמַעַן
אֲשֶׁר
יְצַוֶּה
אֶת־בָּנָיו
וְאֶת־בֵּיתוֹ
אַחֲרָיו
וְשָׁמְרוּ
דֶּרֶךְ
יְהוָה
לַעֲשׂוֹת
צְדָקָה
וּמִשְׁפָּט
לְמַעַן
הָבִיא
יְהוָה
עַל־אַבְרָהָם
אֵת
אֲשֶׁר־דִּבֶּר
עָלָיו:
(בראשית פרק יח פסוק יט)
כי
ידעתיו
למען
אשר
יצוה
את־בניו
ואת־ביתו
אחריו
ושמרו
דרך
ה'
לעשות
צדקה
ומשפט
למען
הביא
ה'
על־אברהם
את
אשר־דבר
עליו:
(בראשית פרק יח פסוק יט)
כי
ידעתיו
למען
אשר
יצוה
את־בניו
ואת־ביתו
אחריו
ושמרו
דרך
יהוה
לעשות
צדקה
ומשפט
למען
הביא
יהוה
על־אברהם
את
אשר־דבר
עליו:
(בראשית פרק יח פסוק יט)
אֲרֵי
גְלֵי
קֳדָמַי
בְּדִיל
דִּיפַקֵיד
יָת
בְּנוֹהִי
וְיָת
אֱנָשׁ
בֵּיתֵיהּ
בָּתְרוֹהִי
וְיִטְרוּן
אוֹרחָן
דְּתָקְנָן
קֳדָם
יְיָ
לְמֶעֱבַד
צְדַקתָּא
וְדִינָא
בְּדִיל
דְּיַיתֵי
יְיָ
עַל
אַברָהָם
יָת
דְּמַלֵיל
עֲלוֹהִי
:
את
-
בניו
-
ד'
בתורה:
בר'
יח
,
יט;
לא
,
יז;
מט
,
לג;
דב'
כא
,
טז.
ואת
-
ביתו
-
ז':
ראה
בר'
יב
,
יז.
צדקה
ומשפט
-
ג':
בר'
יח
,
יט;
תה'
לג
,
ה;
מש'
כא
,
ג.
הביא
-
ח'
בקמץ:
בר'
יח
,
יט;
*דב'
ו
,
כג;
ש"ב
יז
,
יד;
יש'
א
,
יג;
יר'
יז
,
יח
,
כד;
יח'
כ
,
טו;
רות
ג
,
טו.
ואת
-
ביתו
-
ז';
הביא
-
ח';
על
-
אברהם
-
ל'.
כי
ידעתיו
-
לשון
'חבה'
,
כמו
"מודע
לאישה"
(רות
ב
,
א);
"הלא
בועז
מודעתנו"
(רות
ג
,
ב);
"ואדעך
בשם"
(שמ'
לג
,
יז);
ואמנם
עיקר
לשון
כולם
אינו
אלא
לשון
'ידיעה'
,
שהמחבב
את
האדם
מְקָרְבוֹ
אצלו
ויודעו
ומכירו.
ולמה
ידעתיו?
למען
אשר
יצוה
-
לפי
שהוא
מצוה
את
בניו
עלי
לשמור
דרכי.
ואם
תפרשהו
כתרגומו:
יודע
אני
שיצוה
את
בניו
,
אין
'למען'
נופל
על
הלשון.
יצוה
-
לשון
הווה
,
כמו
"ככה
יעשה
איוב"
(איוב
א
,
ה);
"על
פי
יי'
יחנו"
(במ'
ט
,
כ).
למען
הביא
יי'
על
אברהם
-
כך
הוא
מצוה
לבניו:
שמרו
דרך
יי'
,
כדי
שיביא
על
אברהם
וגו'
-
'על
בית
אברהם'
לא
נאמר
,
אלא
על
אברהם;
למדנו
,
שהמעמיד
בן
צדיק
כאילו
אינו
מת
(ראה
ב"ר
מט
,
ד).
המכסה
אני
מאברהם
מה
שאני
רוצה
להפוך
את
סדום?
ואני
יודע
שבניו
ישמרו
דרך
יי'
,
ויזכו
להביא
עליהם
את
אשר
דיבר
לאברהם
לתת
להם
ארץ
כנען
,
ואילו
העיירות
מנחלת
בניו
הם
,
כדכתיב
בגבול
כנען
ב'פרשת
נח'
"ויהי
גבול
הכנעני
מצידון
באכה
גררה
עד
עזה
באכה
סדומה...
אדמה
וצבוים
עד
לשע"
(בר'
י
,
יט)
,
ואיך
אחריב
קרקע
שלו
-
ולא
קרקע
שכיניו
-
שלא
מדעתו?
ויאמר
המכסה
-
היינו
"וירא
אליו
יי'"
דקאמר
לעיל
(א).
המכסה
אני
מאברהם
-
כך
דרכו
של
הקדוש
ברוך
הוא:
לגלות
לעבדיו
מה
שהוא
עושה
,
כדכתיב
"כי
לא
יעשה
יי'
אלהים
דבר
כי
אם
גלה
סודו
אל
עבדיו
הנביאים"
(עמ'
ג
,
ז).
ואברהם
,
עבדי
ואוהבי
,
ראוי
שאגלה
לו
סודי
,
כי
ברוב
חסידותיו
יהיה
לגוי
גדול
ועצום
וגו'
,
וכל
זה
בזכותו.
כי
ידעתיו
וגו'
-
כי
יודע
אני
בו
שיצוה
את
בניו
ואת
ביתו
לעשות
צדקה
וגו';
ולכך
יצוה
עליהם
כן:
למען
הביא
יי'
-
כלומר
,
שיביא
יי'
על
אברהם
-
על
זרעו
של
אברהם
,
את
הטוב
שדיבר
עליו
-
כמו
"ועשית
את
מצות
יי'
אלהיך
למען
תחיה
וירשת
את
הארץ"
(צירוף
של
דב'
ח
,
ו
ודב'
טז
,
כ);
וכן
צוה
אברהם
את
בניו
שיעשו
צדקה
ומשפט
כדי
שיבא
עליהם
הטוב
אשר
דיבר
הקדוש
ברוך
הוא;
ובשביל
כך
נאמן
אברהם
לנביא
ליי'
ולגלות
לו
סודי.
גם
נראה
לפרש:
אברהם
היו
יהיה
לגוי
גדול
ועצום
-
כלומר:
אני
נתתי
לאברהם
הארץ
הזאת
,
ואני
רוצה
להשחית
ערים
הללו
שהם
שלו
,
ואיך
אכסה
ממנו
ואעשה
בלא
ידיעתו?
ואם
תאמר:
אינו
נפסד
בכך
כלום
,
כי
הארץ
רחבת
ידים
לו
ולזרעו!?
ולכך
אמר
ואברהם
היו
יהיה
לגוי
גדול
ועצום
,
וכל
הארץ
צריכה
,
כי
ידעתיו
אשר
יצוה
,
ושמרו
,
ומתוך
כך
יתברכו
וירבו
ותהא
כל
הארץ
צריכה
,
ולכך
אין
לי
להשחית
בלא
ידיעתו.
ולכך
אמר
המכסה
אני
מאברהם
,
וגילה
לו
והודה
לו
,
שאם
אין
שם
עשרה
צדיקים
,
שישחית;
וכן
עשה
,
ושוב
אין
אברהם
יכול
להתרעם
,
אע"פ
שהארץ
צריכה
לזרעו
,
על
פיו
נעשה
[הג"ה].
כי
ידעתיו
למען
אשר
יצוה
-
לשון
רבנו
שלמה:
"ארי
ידעתיניה"
,
כתרגומו
,
לשון
חבה
,
כמו
"מודע
לאישה"
(רות
ב
,
א);
"ואדעך"
(שמ'
לג
,
יז);
אמנם
עיקר
כלם
לשון
'ידיעה'
,
שהמחבב
את
האדם
ומקרבו
אצלו
יודעו
ומכירו;
ואם
תפרשהו
'יודע
אני
בו
שיצוה
את
בניו'
,
אין
למען
נופל
על
הלשון.
ויתכן
זה
,
שיהיה
ידעתיו
-
גדלתיו
ורוממתיו
,
בעבור
אשר
יצוה
את
בניו
אחריו
לעשות
הישר
לפני
ולכן
אשימנו
"לגוי
גדול
ועצום"
(לעיל
,
יח)
שיעבדוני;
וכמהו
"ידעתיך
בשם"
(שמ'
לג
,
יב);
"מה
אדם
ותדעהו"
(תה'
קמד
,
ג).
או
יאמר:
ידעתיו
שיצוה;
וכן
"למען
ינוח
עבדך
ואמתך
כמוך"
(דב'
ה
,
יד)
-
שינוח.
והנכון
בעיני
,
שהוא
ידיעה
בו
ממש;
ירמוז
כי
ידיעת
השם
,
שהיא
השגחתו
בעולם
השפל
,
היא
לשמור
הכללים
,
וגם
בני
אדם
מונחים
בו
למקרים
עד
בא
עת
פקדתם
(ע"פ
יר'
נ
,
כז)
,
אבל
בחסידיו
ישים
אליו
לבו
לדעת
אותו
בפרט
,
להיות
שמירתו
דבקה
בו
תמיד
,
לא
תפרד
הידיעה
והזכירה
ממנו
כלל
,
כטעם
"לא
יגרע
מצדיק
עינו"
(בנוסחנו:
עיניו;
איוב
לו
,
ז);
ובאו
מזה
פסוקים
רבים
,
כדכתיב
"הנה
עין
יי'
אל
יראיו"
(תה'
לג
,
יח)
,
וזולת
זה.
כי
ידעתיו
,
שהוא
ירא
ממני
ואוהב
אותי
,
ובדעתו
שיהיו
בניו
כמוהו;
ואודיענו
,
למען
אשר
יצוה
את
בניו
שישמרו
דרך
יי'
לעשות
צדקה
ומשפט
-
כי
יאמר
להם:
שמרו
דרך
יי'
ויטב
לכם!
ואם
לא
תשמרו
,
יעשה
עמכם
בהפך;
וכל
אשר
דבר
עלי
לעשות
טובה
לי
ולזרעי
אחרי
,
לא
יעשה
אם
לא
תשמרו
דרכו.
ושמא
תאמרו:
לא
ישגיח
במעשיכם?
ראו
מה
עשה
בסדום
ועמורה
לפי
שהיו
רשעים!
ואם
תאמרו:
מקרה
היה
,
כמו
שאנו
רואים
מקומות
נשקעים
מפני
הרעש!
והנה
הוא
אמר
אלי
קודם
שישחיתם
,
שישחית
סדום
ועמורה
בעבור
מעשיהם
הרעים.
ואמר
ואת
ביתו
אחר
שאמר
ואת
בניו
,
רוצה
לומר:
בני
ביתו
שאינם
בניו;
להודיע
,
כי
חייב
אדם
להדריך
בני
ביתו
,
אע"פ
שאינם
בניו
,
בדרך
ישרה
,
ולהכריחם
בזה
,
אחר
שהם
בני
ביתו
ומשרתיו;
כמו
שאמר
דוד
המלך
"עיני
בנאמני
ארץ
לשבת
עמדי
הולך
בדרך
תמים
הוא
ישרתני;
לא
ישב
בקרב
ביתי
עושה
רמיה"
וגו'
(תה'
קא
,
ו
-
ז).
ונאמר
על
הרשע
בהפך
זה
"מושל
מקשיב
על
דבר
שקר
כל
משרתיו
רשעים"
(מש'
כט
,
יב).
על
אברהם
-
רוצה
לומר:
ועל
זרעו
אחריו.
כי
ידעתיו
-
עבר
במקום
עתיד
,
כדרך
אמרו
"הנה
בן
נולד
לבית
דוד"
(מ"א
יג
,
ב);
וכבר
יִמָצְאוּ
כמו
זה
רבים
בדברי
הנבואה;
גם
בדברי
האנשים
קצתם
עם
קצת
,
כאמרו
"נתתי
כסף
השדה
קח
ממני"
(בר'
כג
,
יג);
והרצון
בזה
,
שכבר
ידע
השם
יתעלה
זה
הגוי
אשר
יהיה
מסתעף
מאברהם
,
ותדבק
בו
השגחתו
,
כטעם
"כי
יודע
יי'
דרך
צדיקים"
(תה'
א
,
ו).
ואמר
השם
יתעלה:
האם
ראוי
שאהיה
מעלים
מאברהם
מה
שאני
רוצה
לעשות?
הנה
זה
בלתי
ראוי
,
כי
לא
יעשה
השם
יתעלה
דבר
,
כי
אם
גלה
סודו
אל
עבדיו
הנביאים
(ע"פ
עמ'
ג
,
ז);
ועוד
,
שאברהם
היה
בתכונה
שראוי
לגלות
לו
אלו
העניינים
יותר
משאר
הנביאים
,
כי
הוא
משתדל
בכל
עוז
להיישיר
האנשים
אל
הטוב
,
עד
שכבר
יהיה
ממנו
גוי
גדול
ועצום
,
יתברכו
בגוי
ההוא
כל
גויי
הארץ
,
לרב
הצלחתו.
וזה
,
שאני
אדע
הגוי
ההוא
,
ותדבק
בו
השגחתי
בעבור
מה
שימצא
בהם
מהשלמות;
כי
אברהם
יצוה
בניו
וביתו
אחריו
להתנהג
בדרכים
הישרים
לפני
השם
,
וישמרו
זרעו
מפני
זה
דרך
יי'
לעשות
צדקה
ומשפט
,
כדי
שיביא
השם
על
אברהם
את
אשר
דבר
עליו
מעניין
ירושת
הארץ
,
והיותו
לזרעו
לאלהים
,
כמו
שנזכר
בפרשת
לך
לך.
ובהיות
העניין
כן
―
רצוני
,
שאברהם
הוא
בזה
האופן
מטוב
התכונה
להועיל
לאנשים
,
מה
שלא
נמצא
בזולתו
משאר
הנביאים
,
ולזה
לא
נמצא
מהם
זרע
כזרע
אברהם
―
הנה
ראוי
שאודיע
הרע
,
שרצוני
להביא
על
סדום
,
לאברהם
,
כדי
שיקח
בזה
עצה
להצילם;
כי
לזה
התכלית
יעד
השם
יתעלה
היעודים
הרעים
על
יד
נביאיו
,
כמו
שביארנו
בשני
מ'מלחמות
יי''.