תנ"ך - ארדה־נא
ואראה
הכצעקתה
הבאה
אלי
עשו
׀
כלה
ואם־לא
אדעה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵֽרֲדָה־נָּ֣א
וְאֶרְאֶ֔ה
הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ
הַבָּ֥אָה
אֵלַ֖י
עָשׂ֣וּ
׀
כָּלָ֑ה
וְאִם־לֹ֖א
אֵדָֽעָה:
(בראשית פרק יח פסוק כא)
אֵרֲדָה־נָּא
וְאֶרְאֶה
הַכְּצַעֲקָתָהּ
הַבָּאָה
אֵלַי
עָשׂוּ
׀
כָּלָה
וְאִם־לֹא
אֵדָעָה:
(בראשית פרק יח פסוק כא)
ארדה־נא
ואראה
הכצעקתה
הבאה
אלי
עשו
׀
כלה
ואם־לא
אדעה:
(בראשית פרק יח פסוק כא)
ארדה־נא
ואראה
הכצעקתה
הבאה
אלי
עשו
׀
כלה
ואם־לא
אדעה:
(בראשית פרק יח פסוק כא)
אֶתגְּלֵי
כְעַן
וַאֲדוּן
הֲכִקבִילַתהוֹן
דְּעַלַת
לִקדָמַי
עֲבַדוּ
אַעֲבֵיד
עִמְהוֹן
גְּמֵירָא
אִם
לָא
תָּיְבִין
וְאִם
תָּיְבִין
לָא
אֶתפְּרַע
:
ואראה
-
ה':
בר'
יח
,
כא;
*שמ'
ג
,
ג;
ד
,
יח;
דב'
ג
,
כה;
ש"א
כ
,
כט.
הבאה
-
ג'
בטעמא
(מלעיל):
בר'
יח
,
כא;
מו
,
כז;
איוב
ב
,
יא.
ואם
-
לא
-
י"ז
באמצע
הפסוק:
ראה
בר'
ד
,
ז.
ואראה
-
ה';
הכצעקתה
-
ל';
הבאה
-
ג'
בטע';
אדעה
-
ל'.
ארדה
נא
-
לימד
לדיינין
שלא
יפסקו
דיני
נפשות
אלא
בראיה
,
הכל
כמו
שפירשתי
בפרשת
הַפְּלָגָה
(בר'
יא
,
ז).
דבר
אחר:
ארדה
נא
לסוף
מעשיהם:
הכצעקתה
של
מדינה
,
הבאה
אלי
עשו
,
וכן
עומדים
במרדם
,
כלה
אני
עושה
בהם;
לפיכך
יש
הפסק
נקדת
פסיק
בין
עשו
לכלה
,
כדי
להפרידם
תיבה
מחבירתה.
רבותינו
דרשו:
הכצעקתה
-
צעקת
ריבה
אחת
,
שהרגו
מיתה
משונה
על
שנתנה
מזון
לעני;
כך
מפורש
בחלק
(סנה'
קט
,
ב).
ואם
לא
יעמדו
במרדם
,
אדעה
מה
אעשה
להם
להפרע
מהם
בייסורין
,
ולא
אכלה
אותם.
וכיוצא
בו
מצינו
במקום
אחר:
"הורד
עֶדְיְךָ
מעליך
ואדעה
מה
אעשה
לך"
(שמ'
לג
,
ה).
עשו
כלה
-
פסק
יש
בינתיים
,
להפריד
את
הדבר
,
כלומר:
אם
כן
עשו
,
אעשה
אותם
כלה.
יש
אומרים
(אולי
ב"ר
מט
,
ו):
הכצעקתה
הבאה
אלי
-
אם
כן
עשו
,
אעשה
בהם
כלה;
ואם
לא
,
אדעה
-
ארחם
אֹתם.
וכן
יפרשו
"וידע
אלהים"
(שמ'
ב
,
כה).
ועל
דעתי
,
שהוא
פירושו:
ואראה
אם
עשו
כולם
כרעה
הזאת;
ואם
לא
,
אדעה.
כי
האמת
,
ש'הכל'
ידע
כל
חלק
על
דרך
'כל'
,
ולא
על
דרך
'חלק'.
והעד
כי
זה
הפירוש
הוא
האמת
,
ואם
הוא
סוד
גדול
,
שאמר
אברהם:
האף
תספה.
ונפתח
ה"א
האף
,
ואם
הוא
לתֵמה
,
בעבור
האל"ף
שהוא
מהגרון
,
שמשפטו
בלשון
הקודש
להרחיב
אשר
לפניו.
תספה
-
'פועל
יוצא'
,
וטעמו:
תְכַלֶּה;
וכן
"אספה
עלימו
רעות"
(דב'
לב
,
כג);
ואם
הם
שני
בניינים.
הכצעקתה
הבאה
אלי
עשו
כלה
-
שכן
עשו
כמו
שהצועקים
אומרים
,
כלה
אעשה
בהם;
ואם
לא
אדעה
-
ואם
לא
,
שלא
עשו
כל
כך
,
אדעה
מה
אעשה
להם;
לפי
החטא
-
הפירעון.
ויאמר
יי'
זעקת
סדם
ועמורה
-
לשון
רבנו
שלמה:
ויאמר
יי'
אל
אברהם
,
שעשה
כאשר
אמר
שלא
יתכסה
ממנו.
ואמר
רבי
אברהם
(לעיל
,
יג)
,
כי
נכנס
פסוק
"ויפנו
משם
האנשים"
(להלן
,
כב)
בנתים
,
להודיע
כי
בעת
שבאו
לסדם
,
אז
אמר
השם
לאברהם:
זעקת
סדם
ועמורה
כי
רבה.
וכן
דעת
כל
המפרשים
כי
עם
אברהם
ידבר.
ולפי
זה
,
הנכון
בפסוק
"ויפנו
משם
האנשים"
-
לומר
,
כי
כאשר
אמר
השם
לאברהם
בנסוע
האנשים
ממנו
זעקת
סדום
ועמורה
כי
רבה
,
עמד
אברהם
בתפלה
ותחנה
לפניו
למחול
להם
ולתת
לו
רשות
לדבר;
והאריך
בתפלתו
עד
שבאו
האנשים
סדמה
,
ואז
נגש
אברהם
ואמר
"האף
תספה"
(להלן
,
כג).
או
יהיה
פירושו
,
ששב
לבאר
"עודנו
עומד
לפני
יי'"
(להלן
,
כב)
,
כי
נגש
אברהם
ואמר
"האף
תספה".
והנה
האריך
בתחנה
לפניו
בכל
פעם
לאמר:
'אל
יחר
אף
יי''
,
והיה
עוד
מכוין
דעתו
בכל
פעם
לנבואה
,
עד
ששומע
תשובת
דבריו
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
,
והאריכו
כל
היום
בזה
,
"וילך
יי'"
בערב
"כאשר
כלה
לדבר
אל
אברהם"
(להלן
,
לג)
,
ובאו
"שני
המלאכים
סדמה"
(בר'
יט
,
א).
זעקת
סדם
ועמורה
היא
זעקת
עשוקים
,
יזעיקו
וישועו
מזרוע
רשעם
(ע"פ
איוב
לה
,
ט).
והיה
ראוי
שיאמר
הכתוב
זעקת
סדם
ועמורה
שמעתי
כי
רבה
,
או
שיאמר
זעקת
סדם
ועמורה
רבה
וחטאתם
כבדה
מאד
,
אבל
ענין
הכתוב:
זעקת
סדם
ועמורה
וחטאתם
שגדלו
מאד
,
ארד
ואראה
אם
כולם
חטאו
בהם
,
ואם
לא
,
אדעה
מי
החוטאים.
וענין
ה'ירידה'
וה'ראיה'
-
אמר
רבנו
שלמה
בדרך
הדרש:
למד
לדיינין
,
שלא
יפסקו
דיני
נפשות
אלא
בראיה.
ועל
דרך
הפשט:
מפני
שרצה
הקדוש
ברוך
הוא
לגלות
לאברהם
ענין
סדם
ולהודיעו
כי
אין
בהם
עושה
טוב
(ע"פ
תה'
יד
,
ג)
,
אמר
אליו:
זעקת
סדם
ועמורה
כי
רבה
ארד
לראות
,
כלומר:
באתי
לשפט;
אם
חטאו
בה
,
אעשה
בהם
כלה
,
ואם
לא
,
אדעה
מה
לעשות
בהם
,
"ופקדתי
בשבט
פשעם
ובנגעים
עונם"
(תה'
פט
,
לג);
הודיעו
כי
עדין
לא
נגמר
דינם
,
וכי
עתה
יפקד
עונם
וישפט
אותם;
וזה
כלשון
"יי'
משמים
השקיף
על
בני
אדם
לראות
היש
משכיל
דורש
את
אלהים.
הכל
סר
יחדו
נאלחו"
(שם
יד
,
ב
-
ג).
ורבי
אברהם
אמר
בו
סוד
,
מילדי
נכרים
יספיקו
(ע"פ
יש'
ב
,
ו).
ואני
ארמוז
לך
דעת
מקבלי
האמת;
דרשו
רבותינו
(ירוש'
תענית
ב
,
א)
בפסוק
"כי
הנה
יי'
יוצא
ממקומו
וירד
ודרך
על
במתי
ארץ"
(מי'
א
,
ג):
יוצא
ובא
לו
ממדה
למדה
,
יוצא
ממדת
רחמים
ובא
לו
למדת
הדין;
וכן
הענין
הזה:
ויאמר
יי'
אל
לבו:
זעקת
סדם
ועמורה
כי
רבה
,
ארד
במדת
רחמים
אל
מדת
הדין
,
ואראה
ברחמים
אם
כצעקתה
הבאה
אלי
במדת
הדין
עשו
,
כלה
,
ואם
לא
,
אדעה
וארחם;
כדרך
"וידע
אלהים"
(שמ'
ב
,
כה).
ואחר
שספר
הכתוב
דעת
עליון
,
חזר
אל
הענין
הראשון
,
וספר
במעשה
כי
האנשים
אשר
השקיפו
על
פני
סדם
ללכת
שמה
ושלחם
אברהם
(ראה
לעיל
,
טז)
,
הגיעו
שמה
,
ואברהם
מעת
הפרדם
ממנו
ועד
הגיעם
שם
,
עודנו
עומד
לפניו
(ראה
להלן
,
כב)
,
כי
קְרָאוֹ
והגיד
לו
,
כי
מלאכיו
הם
השלוחים
האלה
להשחית
המקום
כאשר
אמר;
ולא
הוצרך
לפרש
מתי
עמד
לפניו
,
כי
מעת
שאמר
"המכסה
אני
מאברהם"
(לעיל
,
יח)
,
נודע
שהגיד
לו.
ארדה
נא
ואראה
-
ענין
הירידה
באל
יתברך
פרשנו
בפסוק
"וירד
יי'
לראות
את
העיר"
(בר'
יא
,
ה).
ואמר
ואראה
כמו
שאמר
שם
"לראות".
אע"פ
שהכל
גלוי
וידוע
לפניו
יתברך
,
נכתב
זה
ללמד
לבני
אדם
שלא
ימהרו
במשפטם
,
שהרי
האל
אמר
"לראות"
(שם)
ואמר
ואראה.
וענין
הראיה
-
להתבונן
במעשה
ההוא
,
אם
יש
דרך
לפטרם
מן
העונש
,
כאדם
שנושא
ונותן
בדין.
וזה
פתח
לאברהם
דרך
בזה
הלשון
,
שאמר
ואראה
,
כדי
שיתבונן
אברהם
ויראה
,
אם
ימצא
להם
זכות
להפטר
,
וכדי
ללמדו
משפט
האל;
לפיכך
אמר
"ויגש
אברהם"
(להלן
,
כג).
ולפיכך
אמר
הכצעקתה:
אם
כצעקה
הבאה
אלי
עשו
,
אז
הם
חייבים
כלה
,
כלומר:
לעשותם
כלייה
,
אם
הם
עשו
כמו
אותה
הצעקה;
ואם
לא
-
פירוש:
ואם
אינם
חייבים
כלה
לפי
מה
שעשו
,
הכל
אדעה;
וארצה
שיתבונן
אברהם
בזה
וישאלני
,
ויחקור
משפטי
כדי
שילמד
וִילַמֵּד.
הכצעקתה
-
במפיק
הה"א
,
רוצה
לומר:
צעקת
סדום
,
כי
היא
אם
לכל
הערים.
ויש
דרש
(סנה'
קט
,
ב)
כי
על
ריבה
אחת
שהרגוה
בשביל
שנתנה
פת
לעני.
ארדה
נא
ואראה
-
הוא
על
דרך
משל
,
לדבר
כלשון
בני
אדם.
כלה
-
רוצה
לומר
,
שכבר
יעשה
אותם
כלה.
ואם
לא
אדעה
-
רוצה
לומר
,
שאם
לא
חטאו
,
אדעה
אותם
ותדבק
השגחתי
להצילם.
ואמר
השם
יתעלה
לאברהם:
מפני
שרבה
הזעקה
הבאה
לפני
מרעות
סדום
ועמורה
,
וכבדה
חטאתם
מאד
,
לפי
מה
שידעתי
מהם
,
הנה
אראה
אם
עשו
מהרעות
כמו
שבא
אלי
מעניינם;
ואם
עשו
אותם
,
כבר
יהיו
כלה
ברע
הנכון
לבא
עליהם
,
ואם
לא
הנהיגו
מעשיהם
בזה
האופן
מהרוע
,
אבל
שלטה
בחירתם
על
מה
שסודר
להם
מהמנהגים
הפחותים
מפאת
מערכת
הכוכבים
,
והנהיגו
עצמם
במנהגים
המשובחים
,
הנה
תדבק
השגחתי
בהם
להצילם
לפי
מה
שראוי
להם
מההשגחה.
והנה
זאת
המראה
היתה
שרמז
עליה
באמרו
"וירא
אליו
יי'
באלוני
ממרא"
(לעיל
,
א)
,
אבל
הפסיק
בספור
עניין
הנביאים
ההם
,
לסבות
אשר
כבר
זכרנום
(בה"מ
לעיל
,
ב).