תנ"ך - ויאמרו
אליו
איה
שרה
אשתך
ויאמר
הנה
באהל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּאמְר֣וּ
אֵלָ֔יו
אַיֵּ֖ה
שָׂרָ֣ה
אִשְׁתֶּ֑ךָ
וַיֹּ֖אמֶר
הִנֵּ֥ה
בָאֹֽהֶל:
(בראשית פרק יח פסוק ט)
וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו
אַיֵּה
שָׂרָה
אִשְׁתֶּךָ
וַיֹּאמֶר
הִנֵּה
בָאֹהֶל:
(בראשית פרק יח פסוק ט)
ויאמרו
אליו
איה
שרה
אשתך
ויאמר
הנה
באהל:
(בראשית פרק יח פסוק ט)
ויאמרו
אליו
איה
שרה
אשתך
ויאמר
הנה
באהל:
(בראשית פרק יח פסוק ט)
וַאֲמַרוּ
לֵיהּ
אָן
שָׂרָה
אִתְּתָך
וַאֲמַר
הָא
בְמַשׁכְּנָא
:
אליו
-
י'
(תיבות)
נקודות
בתורה:
ראה
בר'
טז
,
ה.
אשתך
-
ד':
בר'
ג
,
יז;
יח
,
ט
,
י;
כו
,
י.
באהל
-
ו'
(בקמץ):
*בר'
יח
,
ט;
*במ'
יט
,
יד;
דב'
לא
,
טו;
שו'
ה
,
כד;
מ"א
ח
,
ד;
דה"ב
ה
,
ה.
וחד:
כאהל
-
יש'
מ
,
כב.
באהל
ו'
ויאמר
הנה
באהל
כל
הבא
אל
האהל
וירא
יי'
באהל
בעמוד
ענן
מנשים
ויעלו
את
הארון
ויעלו
את
ארון
יי'.
וחד
וימתחם
כאהל.
ויאמרו
אליו
-
נקוד
על
אי"ו;
ותניא
,
רבי
שמעון
בן
אלעזר
אומר
(ב"ר
מח
,
טו):
כל
מקום
שהכתב
רבה
על
הנקודה
,
אתה
דורש
את
הכתב;
כאן
נקודה
רבה
על
הכתב
,
ואתה
דורש
את
הנקודה:
שאף
לשרה
שאלו:
איו
אברהם?
למדנו
,
שישאל
אדם
באכסניא
שלו
לאיש
על
האשה
ולאשה
על
האיש.
[בבבא
מציעא
(פז
,
א)
אומרים:
יודעים
היו
מלאכי
השרת
שרה
אמנו
היכן
היתה
,
אלא
להודיע
שצנועה
היתה
,
כדי
לחבבה
על
בעלה.
אמר
רבי
יוסי
בר
חנינא:
כדי
לשגר
לה
כוס
של
ברכה.]
הנה
באהל
-
צנועה
היא.
איה
שרה
אשתך
-
אעפ"י
שהיו
יודעים
,
היו
שואלים;
כדרך
שמצינו
בשכינה
,
שאמר
לאדם
"איכה"
(בר'
ג
,
ט);
וכן
בבלעם
"מי
האנשים
האלה
עמך"
(במ'
כב
,
ט);
וכן
ישעיה
,
שהיה
יודע
,
שאל
כן
לחזקיה
בשלוחי
אויל
מרודך;
(ראה
מ"ב
כ
,
יד;
יש'
לט
,
ג);
וכל
זה
דרך
התחלת
הדיבור.
ויאמרו
אליו
איה
שרה
אשתך
-
לפי
שרצו
לבשרה
,
כי
האחד
בא
לבשר
את
שרה.
ויאמרו
אליו
-
נקוד
על
'איו';
ואין
לנו
טעם
בנקודות
אלא
מה
שנמצא
מהם
בדרשות.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
מח
,
טו):
תניא
רבי
שמעון
בן
אלעזר
אומר:
כל
מקום
שהכתב
רבה
על
הנקודה
,
אתה
דורש
את
הכתב;
נקודה
רבה
על
הכתב
-
אתה
דורש
את
הנקודה.
רוצה
לומר
,
שאף
לשרה
שאלו
'איה
אברהם'.
למדנו
,
ששואל
אדם
באכסניא
שלו
לאיש
על
האשה
,
ולאשה
על
האיש.
ועוד
אמרו
(ב"מ
פז
,
א):
יודעים
מלאכי
השרת
,
שרה
אמנו
היכן
היתה;
אלא
להודיע
,
כי
צנועה
היתה
,
כדי
לחבבה
על
בעלה.
רבי
יוסי
בר
חנינא
אמר:
כדי
לשגר
לה
כוס
של
ברכה.
איה
שרה
אשתך
-
שאלו
עליה
,
לפי
שלא
היתה
עמהם
במקום
שהיו
אוכלים
,
מפני
צניעותה.
ולמדנו
בספור
הזה
,
כי
לא
נאה
לנשים
הצנועות
להתראות
בפני
האורחים;
ולפי
שהיו
רוצים
לבשרה
,
שאלו
עליה.
הנה
באוהל
-
הנה
היא
באהל
,
כדרך
הצנועות.
הנקודות
אשר
על
אליו
,
ומה
שידמה
לו
,
הוא
אצלי
להורות
על
עניין
ממוצע
בין
מציאות
התיבה
הנקודה
והעדרה
,
כי
הנקודה
תֵעָשה
על
הכתוב
,
למחוק
מה
שעליו
הנקודה;
ולפי
שכבר
נשארה
התיבה
בכתוב
עם
הנקודות
שעליה
,
הורה
שאינה
נמחקת
מכל
וכל
,
ואינה
נכתבת
בשלמות.
ולזה
תהיה
הכונה
בכאן
,
שהם
לא
כוונו
מתחלת
העניין
שיאמרו
זה
המאמר
לאברהם
,
אבל
כוונו
שישאלו:
איה
שרה
,
להודיעה
זאת
הבשורה
אשר
בא
אחד
מהם
להודיעה
,
ולא
הרחיקו
גם
כן
אמור
זה
המאמר
לאברהם
,
ולזה
שאלו
זה
לו
,
כשלא
מצאו
אחֵר
שישאלו
לו
זה.
ואחרי
אכלם
שאלו
איה
שרה
אשתו
,
כי
האחד
מהם
בא
לבשר
אותה
שיהיה
לה
בן
,
כי
מדרך
הנביא
שיודיע
עניין
נבואתו
לאשר
באה
הנבואה
עליהם
,
אם
טוב
ואם
רע
,
כדי
שישמחו
בטוב
וישתדלו
בהבאתו
בסבות
הנאותות
,
ושימלטו
מהרע
בשישובו
אל
השם
יתעלה
וירחמם;
ואמר
להם
אברהם
שהיא
באהל
המיוחד
לה.
ואמר
אחד
מהם
לאברהם
,
שכבר
ישוב
שם
בבא
עת
כעת
ההוא
העומד
בשנה
האחרת
,
ואז
יהיה
בן
לשרה
אשתו.
ושרה
היתה
שומעת
אלו
הדברים
בפתח
האהל;
והנה
היה
הפתח
אחרי
האהל
,
לצניעות.