תנ"ך - ויכלו
המים
מן־החמת
ותשלך
את־הילד
תחת
אחד
השיחם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּכְל֥וּ
הַמַּ֖יִם
מִן־הַחֵ֑מֶת
וַתַּשְׁלֵ֣ךְ
אֶת־הַיֶּ֔לֶד
תַּ֖חַת
אַחַ֥ד
הַשִּׂיחִֽם:
(בראשית פרק כא פסוק טו)
וַיִּכְלוּ
הַמַּיִם
מִן־הַחֵמֶת
וַתַּשְׁלֵךְ
אֶת־הַיֶּלֶד
תַּחַת
אַחַד
הַשִּׂיחִם:
(בראשית פרק כא פסוק טו)
ויכלו
המים
מן־החמת
ותשלך
את־הילד
תחת
אחד
השיחם:
(בראשית פרק כא פסוק טו)
ויכלו
המים
מן־החמת
ותשלך
את־הילד
תחת
אחד
השיחם:
(בראשית פרק כא פסוק טו)
וּשׁלִימוּ
מַיָא
מִן
רוּקבָּא
וּרמָת
יָת
רָביָא
תְּחוֹת
חַד
מִן
אִילָנַיָא
:
ויכלו
-
ג':
בר'
כא
,
טו;
יר'
כ
,
יח;
איוב
ז
,
ו.
ותשלך
-
ג':
*בר'
כא
,
טו;
שו'
ט
,
נג;
תה'
נ
,
יז.
וחד:
וְתשלך
-
דנ'
ח
,
יב.
אחד
-
כ"ה
(בפתח
,
בלישנא):
*בר'
כא
,
טו;
כב
,
ב;
כו
,
י;
לב
,
כג;
לז
,
ט;
מח
,
כב;
וי'
יג
,
ב;
*במ'
טז
,
טו;
*דב'
א
,
ב;
כה
,
ה;
שו'
יז
,
ה;
ש"א
ט
,
ג;
כו
,
טו;
ש"ב
ו
,
כ;
ז
,
ז;
יז
,
כב;
מ"א
יט
,
ב;
כב
,
יג;
מ"ב
ו
,
יב;
יח
,
כד;
יש'
לו
,
ט;
יח'
לג
,
ל;
מה
,
ז;
דנ'
י
,
יג;
דה"א
יז
,
ו.
ותשלך
ג'
ותשלך
את
הילד
ותשלך
אשה
אחת
ותשלך
דברי
אחריך.
וחד
ותשלך
אמת
ארצה.
ויכלו
-
ג';
ותשלך
-
ג';
אחד
-
כ"ה;
השיחם
-
ל'.
ויכלו
המים
מן
החמת
-
לפי
שדרך
חולים
לשתות
הרבה
(ראה
ב"ר
נג
,
יג).
ותתע
במדבר
באר
שבע
-
לפיכך
ויכלו
המים
מן
החמת
,
שאילו
הלכה
דרך
ישר
,
היה
מספיק
לה
החמת
מים
שנתן
לה
אברהם
עד
המלון.
וחמת
מים
-
כלי.
ויתכן
היותו
מעור
גם
מעץ
,
וכמוהו
"מספח
חמתך"
(חב'
ב
,
טו).
ורבים
יתמהו
מאברהם:
איך
גרש
בנו
,
גם
שלחהו
עם
אמו
ריקם
,
ואיה
נדבת
לבו?
והתֵמַהּ
מאלה
שיתמהו
,
כי
אברהם
עשה
כל
אשר
צוהו
השם
(ראה
לעיל
,
יב).
ואלו
היה
נותן
ממון
להגר
שלא
ברצון
שרה
,
לא
שמר
דברי
השם.
והנה
באחרנה
,
אחרי
מות
שרה
,
נתן
מתנות
לבני
ישמעאל
(ראה
בר'
כה
,
ו).
לחם
וחמת
מים
נתן
אל
הגר
,
ושם
על
שכמה;
ואמר
לה:
קחי
אתך
בנך.
וישלחה
-
יתכן
,
שנתן
לה
כסף
וזהב
,
ולא
פרש
הכתוב.
ונתן
לה
לחם
ומים
שיספיק
לה
עד
באר
שבע
,
כי
בגרר
היה
אברהם
(ראה
בר'
כ
,
א).
והנה
היא
הלכה
ולא
ידעה
הדרך
ותתע.
והנה
בנה
חלה
מחסרון
המים
,
ואחר
שלקחתו
בחיקה
וראתה
שנפשו
יוצאה
בצמא
,
השליכתו
תחת
אחד
האילנים.
ותשלך
את
הילד
-
משנתעלף
בצמא
התחילה
לנושאו.
ותשלך
את
הילד
-
גברה
עליו
הצמאה
ולא
יכול
ללכת
,
והשכיבתו
אמו
תחת
האילן
מושלך
ונעזב;
או
כענין
"וישליכם
אל
ארץ
אחרת"
(דב'
כט
,
כז);
"אל
תשליכני
מלפניך"
(תה'
נא
,
יג)
-
ענין
'שִלוח'.
ורבי
אברהם
אמר
(לעיל
,
יד):
ותשלך
-
כי
לקחתו
בחיקה
בעת
שנחלש
בצמא.
ורבותינו
אמרו
(ב"ר
נג
,
יג)
,
שהיה
חולה
בעת
ששלחו
,
ושם
על
שכמה
את
הילד;
וזה
הטעם
ותשלך.
והיה
כל
הענין
הזה
לאברהם
,
מפני
שצווה
לעשות
ככל
אשר
תאמר
שרה
,
והיא
צותה
להוציאו
מיד
,
ובמצותה
לא
נתן
להם
כסף
וזהב
ועבדים
וגמלים
נושאים
אותם.
ויכלו
-
והנה
נכפלו
צרותיה.
ונכתב
כל
זה
ללמד
,
שלא
יבהל
אדם
לצרות
אם
יבואוהו
,
ויבטח
באל
שישים
האחרית
לטוב.
ונכתב
גם
כן
להודיע
מה
עושה
האל
לאוהבי
שמו
,
כי
לשפחת
אברהם
נגלה
המלאך
פעמים
ועשה
עמה
ועם
בנה
פלא.
ותשלך
את
הילד
-
שהיתה
נושאה
אותו
,
כי
עיף
מהדרך
והצמא;
וכשראתה
כי
לא
היתה
מוצאה
מים
,
השליכתו
מחיקה
תחת
אחד
השיחים.
שיחים
-
כתרגומו
(ת"א).
השיחים
-
האילנות;
כדי
שלא
יכהו
השמש
,
לשומרו
מהצמא
,
כי
לא
היו
לה
מים.
והנה
תעת
הגר
במדבר
באר
שבע
,
והיה
זה
סבה
אל
שכלו
המים
מן
החמת
קודם
הגיעה
אל
המקום
שהיו
הולכים
שם;
ובראותה
זה
,
פחדה
שימות
בנה
בצמא
,
והשליכה
אותו
בכעס
תחת
אחד
מהאילנות
,
שלא
יכהו
חום
השמש;
וכאשר
השיג
אותו
הצמא
,
נפרדה
ממנו
כשיעור
יריית
חץ
,
שלא
תראה
במותו
,
וישבה
שם
לראות
מה
יקרה
לו
,
ובכתה
בכי
גדול.