תנ"ך - ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו: (בראשית פרק כא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי־יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו: (בראשית פרק כא פסוק ז)

טקסט בלבד:

ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו: (בראשית פרק כא פסוק ז)

תיקון קוראים:

ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו: (בראשית פרק כא פסוק ז)
וַאֲמַרַת מְהֵימָן דַּאֲמַר לְאַברָהָם וְקַיֵים דְּתוֹנִיק בְּנִין שָׂרָה אֲרֵי יְלֵידִית בַּר לְסֵיבְתוֹהִי :

מלל - ב' , חד חסר וחד מלא (בשני לשונות): בר' כא , ז; יש' כא , יא. לזקניו - ב' וחסר: בר' כא , ב , ז.

מלל - ב' חד מל' וחד חס'; לזקניו - ב' וחס'.

מי מלל לאברהם - לשון שבח וחשיבות: ראו מי הוא ומה הוא , גדול ושומר אבטחה , מבטיח ועושה. מלל - שינה הכתוב ולא אמר 'דִבֵּר'; גימטריא שלו מאה: לסוף מאה לאברהם הניקה בנים שרה (ראה ב"ר נג , ט). ומהו בנים לשון רבים? ביום המשתה הביאו השרות את בניהם עמהם , שהיו אומרות: לא ילדה שרה , אלא אסופי הביאה מן השוק! [והיניקה אותם] (ראה ב"מ פז , א).

ותאמר מי מלל לאברהם - כלומר: ידעו ויבינו כל השומעים , מי הוא האלהים שמלל לאברהם להיות לו בן משרה , כי היניקה בנים שרה אחרי זקנתה , ולזקוניו של אברהם , כי אין גדול כאלהים.

מי מלל לאברהם - כלומר: מי היה אומר לאברהם שאירע דבר זה , שהניקה בנים שרה? לא היה אדם שיאמר לו כך , שלא היה מאמין , רק היה כמצחק בעיניו.

מי מלל לאברהם - לשון שבח וחשיבות הוא: ראו מי הוא וכמה הוא גדול! שומר הבטחה ומבטיח ועושה; לשון רבינו שלמה. ולא מצאתי מלת מי בערך כזה לְמַעֲלָה וכבוד , רק לבזיון: "מי אבימלך ומי שכם" (שו' ט , כח); "מי דוד ומי בן ישי" (ש"א כה , י). והנכון בעיני , כי אמרה: "צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי" (לעיל , ו) - למלאת פיו ברנה ושחוק בפלא הנעשה לי , כי מי בכל השומעים שאמר לאברהם מתחלה: תניק בנים שרה! אין בעולם שיאמר אליו כן , אפילו לנחמו , כי לא עלה זה על לב מעולם. ולשון אנקלוס קרוב לזה: "מאן מהימן דיימר לאברהם קים דתוניק בנין שרה". כלומר: כל השומע יצחק לי , כי אין אדם שיהיה נאמן גם בעיני אברהם אם הגיד לו זה הפלא.

ותאמר - אמרה עוד לְרֹב הַתֵמַהּ: מי מלל לאברהם - מי היה מדבר לאברהם , שהניקה בנים שרה? דבר חדוש כזה מי היה אומר לו , לולי כי האל עשה עמו פלא , שילדתי לו בן לזקוניו?! לזקוניו - פרשנוהו (לעיל , ב). ומה שאמר בנים - אם מניקה בן אחד , כן תניק בנים אחרים , אם תרצה. ויש דרש (ב"מ פז , א) , כי הנשים לא היו מאמינות שילדה , והיו אומרות: אסופי היה; והיא מביאה את בניהן ומניקה אותם.

ואמרה שרה , שכבר הטיב אברהם בקראו שם בנו 'יצחק' , שהוא שם מורה על השמחה , כי שמח שמחה גדולה בו השם יתעלה , וכל השומע ישמח בעבורה ― ואולם יחסה השמחה לה לבדה , לפי שכבר היה לאברהם בן קודם זה ― ואמרה , להורות על חוזק הפלא שעשה לה השם יתעלה , כי מי הוא זה שעלה בלבו לאמר לאברהם שתניק בנים שרה , זה לא מלל אחד מהאנשים , זולת הנביא שיעד לה זה הענין בנבואה; אבל מי שאינו נביא , לא עלה בלבו זה הענין לרוב הזרות אשר בו.
ריכוז קישורים