תנ"ך - ותרא
שרה
את־בן־הגר
המצרית
אשר־ילדה
לאברהם
מצחק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֵּ֨רֶא
שָׂרָ֜ה
אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר
הַמִּצְרִ֛ית
אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה
לְאַבְרָהָ֖ם
מְצַחֵֽק:
(בראשית פרק כא פסוק ט)
וַתֵּרֶא
שָׂרָה
אֶת־בֶּן־הָגָר
הַמִּצְרִית
אֲשֶׁר־יָלְדָה
לְאַבְרָהָם
מְצַחֵק:
(בראשית פרק כא פסוק ט)
ותרא
שרה
את־בן־הגר
המצרית
אשר־ילדה
לאברהם
מצחק:
(בראשית פרק כא פסוק ט)
ותרא
שרה
את־בן־הגר
המצרית
אשר־ילדה
לאברהם
מצחק:
(בראשית פרק כא פסוק ט)
וַחֲזָת
שָׂרָה
יָת
בַּר
הָגָר
מִצרֵיתָא
דִּילֵידַת
לְאַברָהָם
מְחָיֵיך
:
מצחק
-
לשון
'עבודה
זרה'
,
שנאמר:
"ויקומו
לצחק"
(שמ'
לב
,
ו).
לשון
'גלוי
עריות'
,
כמה
דתימר:
"לצחק
בי"
(בר'
לט
,
יז).
לשון
'רציחה':
"יקומו
נא
הנערים
וישחקו
לפנינו"
(ש"ב
ב
,
יד)
-
מריב
עם
יצחק
על
הירושה
,
ואומר:
אני
בכור
ונוטל
פי
שנים.
ויוצאין
לשדה
ונוטל
קשתו
וזורק
בו
חצים
,
כמו
שנאמר:
"כמתלהלה
היורה
זיקים"
"ואמר
הלא
מצחק
אני.
כן
איש
רימה
את
רעהו"
(מש'
כו
,
יח
-
יט;
ראה
ב"ר
נג
,
יא).
מצחק
-
שכבר
גדל
הרבה
,
ולא
רצתה
לשהותו
עוד
,
פן
ירצה
להחזיק
בירושת
אביו
עם
יצחק.
מצחק
-
כי
כן
מנהג
כל
נער;
ותקנא
בו
בעבור
היותו
גדול
מִבְּנָהּ.
מצחק
-
לשון
עבודה
זרה
,
לשון
רציחה
,
לשון
גלוי
עריות;
מריב
עם
יצחק
על
הירושה
ואומר:
אני
בכור
ויורש
פי
שנים;
ויוצאין
לשדה
,
ונוטל
קשתו
ויורה
בו
חצים
,
כמה
דתימר
"כמתלהלה
היורה
זקים
חצים
ומות.
כן
איש
רמה
את
רעהו
ואמר
הלא
מצחק
(בנוסחנו:
משחק)
אני"
(מש'
כו
,
יח
-
יט);
ומתשובת
שרה
אתה
למד:
"כי
לא
יירש
בן
האמה
הזאת
עם
בני
עם
יצחק"
(להלן
,
י);
כל
זה
לשון
רבנו
שלמה.
ואף
כאן
(ראה
גם
הערתו
לדברי
רש"י
-
בר'
יט
,
כד)
הרב
כותב
המחלוקות
כולם
,
דתניא
(תוס'
סוטה
ו
,
ו):
אמר
רבי
שמעון
בן
אלעזר:
ארבעה
דברים
היה
דורש
רבי
עקיבה
ואיני
דורש
כמותו
,
ונראין
דברי
מדבריו;
דרש
רבי
עקיבה:
ותרא
שרה
את
בן
הגר
המצרית
אשר
ילדה
לאברהם
משחק
(לפנינו:
מצחק)
-
אין
'שחוק'
אלא
לשון
עבודה
זרה
וכו'.
ואני
אומר:
חס
ושלום
שיהא
בביתו
של
צדיק
כך!
איפשר
מי
שכתוב
בו
"כי
ידעתיו
למען
אשר
יצוה
את
בניו
ואת
ביתו"
וגו'
(בר'
יח
,
יט)
,
יהא
בביתו
עבודה
זרה
וגלוי
עריות
ושפיכות
דמים?
אלא
אין
'צחוק'
האמור
כאן
,
אלא
לשון
ירושה
,
שמשעה
שנולד
יצחק
היו
הכל
שמחין
,
אמר
להם
ישמעאל:
שוטים
,
אני
בכור
,
ואני
נוטל
פי
שנים;
שמתשובה
שאמרה
שרה
אמנו
לאברהם
אתה
למד
וכו'.
ונראין
דברי
מדבריו.
וכן
הלשון
שאמר
הרב
'מריב
עם
יצחק
על
הירושה'
אינו
נראה
נכון
,
שאם
כן
יהיה
זה
לאחר
ימים
רבים
,
ויהיה
ישמעאל
גדול
מאד
מִשֵׂאת
אותו
אמו
על
שכמה;
וכן
אמרו
ז"ל
(יל"ש
צה)
,
שהיה
בן
שבע
עשרה
שנה
,
אם
כן
היה
בשנה
שנגמל
יצחק.
ורבי
אברהם
אמר
על
דרך
הפשט
,
כי
מצחק
-
משתעשע
כדרך
כל
נער
,
ותקנא
בו
בעבור
היותו
גדול
מבנה.
והנכון
בעיני
,
שהיה
זה
ביום
הגמל
את
יצחק
,
וראתה
אותו
מלעיג
על
יצחק
או
על
המשתה
הגדול
,
ולכך
אמר
הכתוב:
את
בן
הגר
המצרית
,
ולא
אמר
'את
ישמעאל
מצחק'
,
וכן
אמר:
"גרש
את
(בנוסחנו
חסר
'את')
האמה
הזאת
ואת
בנה"
(להלן
,
י)
,
כי
אמרה:
העבד
המלעיג
על
אדניו
חיב
הוא
למות
או
להלקותו
,
ואיני
רוצה
,
רק
שתגרש
אותו
מאתי
,
ולא
יירש
בנכסיך
כלל
עם
בני
שהוא
בן
גבירה.
ואמרה
שיגרש
גם
אמו
,
כי
לא
יוכל
הנער
לעזוב
את
אמו
,
ועזב
את
אמו
ומת
(ע"פ
בר'
מד
,
כב).
ותרא.
מצחק
-
כאלו
מלעיג
על
יצחק
שנולד
מהזקנים.
מצחק
-
מלעיג.
וזה
,
שהוא
לא
היה
רואה
שיהיה
יתרון
ליצחק
עליו
,
כי
הוא
גם
כן
בן
אברהם
,
ולזה
היה
מלעיג
על
מה
שראה
שעשה
אברהם
משתה
גדול
ביום
הגמל
יצחק
,
ולא
עשה
כן
ביום
הגמלו.
וכבר
יתבאר
זה
ממה
שאמרה
על
זה
העניין
שרה
לאברהם
(להלן
,
י).
והנה
כבר
בארו
זה
בבראשית
רבה
(נג
,
יא)
בדרך
קרוב
לזה.
והנה
היה
ישמעאל
מלעיג
על
זה
העניין
שהיה
אברהם
עושה
ליצחק
,
ולא
עשהו
לו
,
כי
לא
היה
חושב
שיהיה
ליצחק
יתרון
עליו
,
כי
שניהם
הם
בניו.
וכאשר
הרגישה
שרה
בזה
,
רצתה
להראות
לו
שאין
הענין
כמו
שהיה
חושב
,
ואמרה
לאברהם
שיגרש
מביתו
הגר
ובנה
ישמעאל
,
כי
לא
יירש
ישמעאל
בנכסי
אברהם
עם
בנה
יצחק.