תנ"ך - ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה: (בראשית פרק כג פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: (בראשית פרק כג פסוק א)

טקסט בלבד:

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה: (בראשית פרק כג פסוק א)

תיקון קוראים:

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה: (בראשית פרק כג פסוק א)
וַהֲווֹ חַיֵי שָׂרָה מְאָה וְעֶשׂרִין וּשׁבַע שְׁנִין שְׁנֵי חַיֵי שָׂרָה :

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים - לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל , לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו: בת מאה כבת עשרים לחטא (ראה ב"ר נח , א): מה בת עשרים לא חטאת , שהרי אינה בת עונשין , אף בת מאה בלא חטא; ובת עשרים כבת שבע ליופי. שני חיי שרה - כולן שוין לטובה.

ויהיו חיי שרה - אע"פ שבשאר נשים לא נתפרשו ימי חייהן , בשרה הוצרך לפרש; בשביל שהוצרך להזכיר מיתתה בשביל קניין המערה , פירש מתי מתה לאחר תשעים של הורתה.

'חיים' - לשון רבים ולא יתפרדו. ומנהג הלשון להקדים המספר הרב על המעט. והפך הדבר כמו 'שני יעקב' (ראה בר' מז , כח).

ויהיו חיי שרה - אין דרך לכתוב מיתת הנשים , אפילו צדקניות , אם לא על ידי מעשה , שהרי לא מצינו , רק בשרה ורחל (בר' לה , יט) ודבורה מינקת רבקה , ומרים - הסתלקות הבאר (ראה במ' כ , א - ב); שרה - על שהודיענו איך קנה קבורה בדמים יקרים , והוא אחד מן הנסיונות; ודבורה - להודיענו למה נקרא שם המקום 'אלון בכות' (ראה בר' לה , ח); ורחל - ללמד למה לא נקברה במערת המכפלה (ראה שם , יט); ומיהו שנותם לא נמנו , לבד משרה שהיא חשובה מכולם. מאה שנה - דרך הפסוק לומר שנה ושנים לכל חשבון וחשבון , וגם תמצא "אלה שני חיי ישמעאל" (בר' כה , יז).

מאה שנה ועשרים שנה - לשון רבנו שלמה: לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל , לומר לך , שכל אחד נדרש לעצמו (ראה ב"ר נח , א): בת מאה כבת עשרים לחטא , ובת עשרים כבת שבע ליופי. וכן כתב ב"שני חיי אברהם" (בר' כה , ז); ואין מדרשו זה נכון , שהרי ב"שני חיי ישמעאל" (שם , יז) נאמר כשני חיי אברהם בשוה , ולא היו שוים בטובה , אבל היה מתחלה רשע ועשה תשובה בסוף (ראה ב"ב טז , א); ועוד , כי 'שנה' 'שנה' לחלק משמע , ואיננו נדרש להשוותן. אבל שנה , שנה , ושנים - דרך הלשון הוא , ומה שאמרו בבראשית רבה (נח , א): בת מאה כבת עשרים לחטא , לא דרשו כן אלא מיתור הלשון , שחזר ואמר: שני חיי שרה , שכללן והשוה אותן; ולא ידרשו כן באברהם.

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים - אמר שלשה פעמים שנה , שנים , אע"פ שיספיק באחד. וכן "נח" שלושה בפסוק (בר' ו , ט) , וכן "ישראל" חמשה בפסוק (במ' ח , יט) , ואע"פ שיספיק באחד; וכן נאמר בשני אברהם "מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים" (בר' כה , ז); וכן אמר בשני ישמעאל "מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים" (שם , יז). ואמרו , כי זה הוא דרך צחות בלשון הקודש. ונאמר עם החשבון הגדול 'שנה' , דרך כלל , ועם החשבון הקטן 'שנים' , דרך פרט. ויש דרש (ב"ר נח , א) בחיי שרה: בת מאה כבת עשרים לחטא , בת עשרים כבת שבע ליופי. ומתחלה לא זכר 'שנה' , לפיכך אמר בסוף שני חיי שרה. ובאברהם ובישמעאל שאמר מתחלה "שני חיי" (בר' כה , ז; יז) , לא אמר בסוף דבר. ואפשר כי בכולם תוספת 'שני' , להודיע , כי שלמו שנותיהם מיום ליום; כי כן עושה האל עם הצדיקים , כמו שכתבו רבותינו ז"ל (קידושין לח , א).

זכר שחיי שרה היו מאה ועשרים ושבע שנה , ושכבר מתה בקרית ארבע בארץ כנען , וכאשר ידע אברהם מיתתה , בא לספוד לשרה ולבכותה.

(שבע תועלות לפרשת 'חיי שרה' , חלק ראשון: בר' כג , א - כ) והתועלות המגיעות מזה הספור הם רבים: התועלת הראשון הוא במדות , והוא , שראוי לאדם לספוד ולבכות על קרוביו ושוכבת חקו , כשמתו , כי בזה תועלת להראות אהבת האדם לקרוביו באיזה אופן היא , עד שראוי שיהיה דואג עליהם בהִפָּקְדָם כאלו נאכל חצי בשרו. והנה אהבת בני המשפחה קצתם לקצת , הוא מה שיש לו מָבֹא גדול בתקון הקבוץ המדיני , וכל שכן אהבת האדם ואשתו זה את זה; עם שבזה הישרה להניע האדם בשישתדל ברפואתם כשיחלו , כפי מה שאפשר לו. ולזה תמצא שאברהם ספד לשרה ובכה עליה. התועלת השני הוא במדות , והוא , שראוי לאדם להשתדל בחריצות לקבור המתים שמוטלים עליו לקברם , לכבוד החיים והמתים. ולזה תמצא שהשתדל אברהם בזה האופן מההשתדלות לקבור שרה אשתו. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שיתרחק משיקבור הטובים אצל הרעים. ולזה תמצא , שאברהם אבינו השתדל לקנות אחוזת קבר לקבר שם מתו , ולא רצה לקבר אשתו בקבר העם ההוא , כי הם היו רעים מאד במנהגיהם , כמו שהתפרסם מעניינם מהכנענים , כי ה'חתי' היה אחד ממשפחות כנען (ראה בר' י , טו) , ותמצא גם כן בבנות חת , שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה (ראה בר' כו , לד - לה). והנה בזה תועלת להעיר שיש הבדל נפלא גם אחר המות בין הצדיק והרשע , לפי שסוף הצדיק הוא אל החיים הנצחיים , וסוף הרשע - אל האבדן והכליון המוחלט. התועלת הרביעי להודיע גודל מעלת אברהם אצל אנשי הארץ , עד שקראו אותו 'נשיא אלהים' , וכבדו אותו בזה האופן שהתבאר בזה הספור. וזה לאות שכבר נתקיים מה שייעד השם לאברהם: "ואגדלה שמך" (בר' יב , ב). התועלת החמישי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם , כשיצטרך לו דבר מה , שישתדל בהגעתו בסבות אשר יתכן זה בהם יותר. ולזה תמצא , שאברהם לא בקש תחלה לקנות כי אם המערה , לחשבו שכבר יקשה לעפרון למכר נחלותיו , ולזה לא בקש ממנו , כי אם ההכרחי לו לבד; וחלה פני עם הארץ , שיחלו פני עפרון על זה , כדי שישיג מבוקשו ממנו בקלות. וכאשר הבין מעפרון שלא רצה למכרה לבדה , השתדל עמו שימכרה לו עם השדה , ונתן לו מה שהבין מדבריו שהוא רוצה מהשדה והמערה , והוא ארבע מאות שקל כסף; וקנה זה הקנין בפני כל העם , כדי שיהיה יותר קיים. התועלת הששי הוא במדות , והוא שראוי לאדם , כשיתן כסף למי שיֵבוֹש לאמר לו שהכסף ההוא הוא בלתי נבחר או שאין בו כל המספר שהסכים לתת לו , שידקדק במספר , ושיהיה הכסף ההוא שיתן לו שלם במשקלו ונקי ונבחר. ולזה תמצא שאברהם , כשראה שיֵבוֹש עפרון לאמר לו שאין כל הכסף שהסכים לתת לו במה שנתן לו , או שאינו במשקל ראוי , או שאינו נקי , התעורר מעצמו , ונתן לו במשקל שלם ובמספר המוסכם , והיה כסף נקי ונבחר , עד שהיה מתקבל לסוחר שהולך אנה ואנה. התועלת השביעי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם לעשות בקרקעותיו דבר , יגיע בו היזק או צער לשכיניו , אם לא בהסכמתם. ולזה תמצא שבקש אברהם מאת בני חת , שיסכימו שיהיה לו השדה והמערה שבו לאחוזת קבר. וכבר הוציאו ז"ל מזה השרש דינים רבים במקומות מבתרא.
ריכוז קישורים