תנ"ך - ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה־זה לי בכרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה: (בראשית פרק כה פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה: (בראשית פרק כה פסוק לב)

טקסט בלבד:

ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה־זה לי בכרה: (בראשית פרק כה פסוק לב)

תיקון קוראים:

ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה־זה לי בכרה: (בראשית פרק כה פסוק לב)
וַאֲמַר עֵשָׂו הָא אֲנָא אָזֵיל לִממָת וּלמָא דְנָן לִי בְּכֵירוּתָא :

הולך - ט' מלא בתורה: בר' טו , ב; כה , לב; כח , כ; שמ' יט , יט; וי' יא , כז , מב (פעמיים); במ' כב , כב; כד , יד. הולך - י' מלא בתורה (בלישנא): בר' טו , ב; כה , לב; כח , כ; שמ' יט , יט; וי' יא , כז , מב (פעמיים); *במ' יז , יא; כב , כב; כד , יד. ולמה - זה - ג': *בר' כה , לב; ש"ב יט , מג; איוב כז , יב.

ולמה זה ג' ולמה זה לי בכרה ולמה זה חרה לך ולמה זה הבל תהבלו.

הולך - ט' מל' בתור'; ולמה - זה - ג'.

הנה אנכי הולך למות - אמר: מה טיבה של עבודה זו? אמר לו: כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלויות בה , כאותה ששנינו (סנה' כב , ב): אילו הן שבמיתה: שתויי יין , ופרועי ראש. אמר: אני הולך על ידה למות , אם כן מה חפץ לי בה?

הנה אנכי הולך למות - בכל יום אני הולך לצוד חיות ביערים , המצויים שם דובים ואריות וחיות רעות , ואני מסוכן למות , למה זה לי להמתין חלק בכורה לאחר מיתת אבינו. כך פירש אבי הרב רבי מאיר מנוחתו כבוד "ויבז עשו את הבכורה" (להלן , לד).

וטעם הנה אנכי הולך למות - שבכל יום הוא מסתכן בעצמו כאשר יצא לצוד ציד , שמא יהרגוהו החיות; ויתכן שימות קודם אביו.

והוא עייף - דרך הציידים להיות עייפים , ורודפים אחר החיות; ופעמים טועים בייער שלשה וארבעה ימים , להם רעב וצמא. וכן היה לעשו , עד שהגיע לשערי מות ולא היה יכול להשיג ידו אל פיו , כמו שהוא אומר הלעיטיני נא וגו' - כלומר: שפוך לתוך פי ואני אוכל , שאיני יכול אפילו לתת לתוך פי , ולא ללכת אל בית אבי. אך מצא יעקב אחרי הצאן במרעה רחוק מן העיר; אם היה האוכל מתמהמה לו , היה מיד מת. ולכך אמר לו יעקב: אם אתה מת מיתת עצמך , הרי כל אשר לאבי בידי; וכל בני קטורה וישמעאל ולוט , שמילט זקיני מן השבי ומן המות , יהו משועבדים לי. ואם אוכילך ותחיה , הריני מפסיד שרות גדול וממשלה גדולה , שאתה בכור ותקח הכל. אבל אם תמכור לי בכורתך , אז אוכילך , ותחיה ולא תמות , ואני לא אפסיד במה שאוכילך. ואם לא תחמול על עצמך , בשביל שלא תרצה שלא תבא לי הממשלה , גם אני לא אחמול על עצמך; כי כמו שאתה רוצה לעצמך , אני אוהב לעצמי , ואיני אוהבך יותר ממני. ומחמת טענה אמר לו יעקב: מכרה כיום את בכורתך לי - כלומר , שתעמוד במכירתך לעולם כמו היום; וכן השבעה לי כיום - שתהא שלי לעולם כמו שהיא שלי היום [הג"ה].

ויאמר - אמר בלבו , או אמר ליעקב. למות - שהיה מסתכן בכל יום בצודו החיות שמא יטרפוהו.

וספר אחר זה שכבר הכין יעקב נזיד עדשים , וקנה בהם בכורת עשו , ושכבר הקל עשו בבכורתו , מפני היותו הולך למות , ויתכן שימות קודם אביו ולא תהיה לו ירושה ממנו , ועוד שכבר בזה ענין הבכורה , לפי שאביו יצחק לא היה עשיר מאד. והנה היה סבת בקשת יעקב הבכורה , לפי שכבר היה נהוג אז לתת לבכור חלק נוסף בנחלה , וגם בענין הברכה היו מקפידים לברך הבכור ברכה נוספת; הלא תראה שכבר היה מקפיד יוסף שישית אביו יד ימינו על ראש מנשה , להיותו הבכור (ראה בר' מח , יז) , וכן תמצא , שכאשר רצה יצחק לברך אחד מבניו לפני מותו , בחר לברך עשו בנו הגדול; וזהו אמרו שם "ויקרא עשו בנו הגדול" (ראה בר' כז , א) - כבר באר לך , שסבת קראו לו לברך אותו היתה היותו בנו הגדול. והנה זה היתרון שהיה לעשו על יעקב בענין הברכה והנחלה , קנה אותו יעקב ממנו. (חמש תועלות לפרשת 'תולדות' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות).
ריכוז קישורים