תנ"ך - ויאמר
יעקב
השבעה
לי
כיום
וישבע
לו
וימכר
את־בכרתו
ליעקב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
יַעֲקֹ֗ב
הִשָּׁ֤בְעָה
לִּי֙
כַּיּ֔וֹם
וַיִּשָּׁבַ֖ע
ל֑וֹ
וַיִּמְכֹּ֥ר
אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ
לְיַעֲקֹֽב:
(בראשית פרק כה פסוק לג)
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב
הִשָּׁבְעָה
לִּי
כַּיּוֹם
וַיִּשָּׁבַע
לוֹ
וַיִּמְכֹּר
אֶת־בְּכֹרָתוֹ
לְיַעֲקֹב:
(בראשית פרק כה פסוק לג)
ויאמר
יעקב
השבעה
לי
כיום
וישבע
לו
וימכר
את־בכרתו
ליעקב:
(בראשית פרק כה פסוק לג)
ויאמר
יעקב
השבעה
לי
כיום
וישבע
לו
וימכר
את־בכרתו
ליעקב:
(בראשית פרק כה פסוק לג)
וַאֲמַר
יַעֲקֹב
קַיֵים
לִי
כְּיוֹם
דִּלהֵי
וְקַיֵים
לֵיהּ
וְזַבֵּין
יָת
בְּכֵירוּתֵיהּ
לְיַעֲקֹב
:
וימכור
את
בכורתו
בדמים
,
ואחר
כן
"ויעקב
נתן
לעשו"
וגו'
(לעיל
,
כד)
,
כמנהג
בני
אדם
לקיום
דבר.
והוא
עייף
-
דרך
הציידים
להיות
עייפים
,
ורודפים
אחר
החיות;
ופעמים
טועים
בייער
שלשה
וארבעה
ימים
,
להם
רעב
וצמא.
וכן
היה
לעשו
,
עד
שהגיע
לשערי
מות
ולא
היה
יכול
להשיג
ידו
אל
פיו
,
כמו
שהוא
אומר
הלעיטיני
נא
וגו'
-
כלומר:
שפוך
לתוך
פי
ואני
אוכל
,
שאיני
יכול
אפילו
לתת
לתוך
פי
,
ולא
ללכת
אל
בית
אבי.
אך
מצא
יעקב
אחרי
הצאן
במרעה
רחוק
מן
העיר;
אם
היה
האוכל
מתמהמה
לו
,
היה
מיד
מת.
ולכך
אמר
לו
יעקב:
אם
אתה
מת
מיתת
עצמך
,
הרי
כל
אשר
לאבי
בידי;
וכל
בני
קטורה
וישמעאל
ולוט
,
שמילט
זקיני
מן
השבי
ומן
המות
,
יהו
משועבדים
לי.
ואם
אוכילך
ותחיה
,
הריני
מפסיד
שרות
גדול
וממשלה
גדולה
,
שאתה
בכור
ותקח
הכל.
אבל
אם
תמכור
לי
בכורתך
,
אז
אוכילך
,
ותחיה
ולא
תמות
,
ואני
לא
אפסיד
במה
שאוכילך.
ואם
לא
תחמול
על
עצמך
,
בשביל
שלא
תרצה
שלא
תבא
לי
הממשלה
,
גם
אני
לא
אחמול
על
עצמך;
כי
כמו
שאתה
רוצה
לעצמך
,
אני
אוהב
לעצמי
,
ואיני
אוהבך
יותר
ממני.
ומחמת
טענה
אמר
לו
יעקב:
מכרה
כיום
את
בכורתך
לי
-
כלומר
,
שתעמוד
במכירתך
לעולם
כמו
היום;
וכן
השבעה
לי
כיום
-
שתהא
שלי
לעולם
כמו
שהיא
שלי
היום
[הג"ה].
השבעה
לי
כיום
-
כאשר
אמר
עשו
"למה
זה
לי
בכורה"
(לעיל
,
לב)
,
אינני
חפץ
בה!
אמר
לו
יעקב:
השבעה
לי
שלא
תחפוץ
בה
ולא
תירשנה
לעולם;
ונשבע
לו
,
ואחר
כן
מכרה
לו
,
ונתן
לו
המחיר
או
הנזיד
שבקש.
ויתכן
שאמר
עשו:
למה
זה
לי
בכורה
,
הנה
היא
מכורה
לך!
ויאמר:
השבעה
לי
שלא
תערער
על
המכירה
לעולם;
ואמר
הכתוב
שנשבע
לו
ומכרה
,
כאלו
אמר:
מכרה
ונשבע
לו.
ויאמר.
השבעה
-
שמא
אחר
שתאכל
,
תתחרט.
וספר
אחר
זה
שכבר
הכין
יעקב
נזיד
עדשים
,
וקנה
בהם
בכורת
עשו
,
ושכבר
הקל
עשו
בבכורתו
,
מפני
היותו
הולך
למות
,
ויתכן
שימות
קודם
אביו
ולא
תהיה
לו
ירושה
ממנו
,
ועוד
שכבר
בזה
ענין
הבכורה
,
לפי
שאביו
יצחק
לא
היה
עשיר
מאד.
והנה
היה
סבת
בקשת
יעקב
הבכורה
,
לפי
שכבר
היה
נהוג
אז
לתת
לבכור
חלק
נוסף
בנחלה
,
וגם
בענין
הברכה
היו
מקפידים
לברך
הבכור
ברכה
נוספת;
הלא
תראה
שכבר
היה
מקפיד
יוסף
שישית
אביו
יד
ימינו
על
ראש
מנשה
,
להיותו
הבכור
(ראה
בר'
מח
,
יז)
,
וכן
תמצא
,
שכאשר
רצה
יצחק
לברך
אחד
מבניו
לפני
מותו
,
בחר
לברך
עשו
בנו
הגדול;
וזהו
אמרו
שם
"ויקרא
עשו
בנו
הגדול"
(ראה
בר'
כז
,
א)
-
כבר
באר
לך
,
שסבת
קראו
לו
לברך
אותו
היתה
היותו
בנו
הגדול.
והנה
זה
היתרון
שהיה
לעשו
על
יעקב
בענין
הברכה
והנחלה
,
קנה
אותו
יעקב
ממנו.
(חמש
תועלות
לפרשת
'תולדות'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).