יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בנחל
גרר
-
רחוק
מן
העיר
,
וישב
ויחפר
בארות
אשר
חפרו
בימי
אברהם
אביו
,
ופלשתים
סתמום
קודם
שנסע
יצחק
מגרר
,
חזר
וחפרן;
לשון
רבנו
שלמה.
ונראה
מדבריו
שהם
הבארות
הנזכרים
כאן
,
שאמר
"סתמום
פלשתים
וימלאום
עפר"
(לעיל
,
טו);
וזה
איננו
נכון
,
כי
היאך
יתנו
לו
רשות
והם
שאמרו
(ראה
רש"י
שם):
תקלה
הם
לנו
מפני
גייסות?!
אבל
הם
אחרים
במקום
אחר
,
כי
נחל
גרר
-
שם
מקום
,
או
שהנחל
נמשך
מגרר
אל
ארץ
אחרת
,
וכאשר
קנאו
בו
פלשתים
,
הם
השרים
אשר
בגרר
מדינת
המלך
,
סתמו
הבארות
אשר
לו
מירושת
אביו
בגבול
עיר
גרר
,
והמלך
שלחו
מעיר
מושב
כסאו
,
והלך
לו
אל
עיר
אחרת
,
ואולי
איננה
ממלכותו
אע"פ
שהיא
בארץ
פלשתים
,
ושם
בארות
אחרים
שחפר
אברהם
שגר
במקום
ההוא
ימים
,
ופלשתים
יושבי
הארץ
,
כאשר
מת
אברהם
ויצחק
לא
ישב
שם
,
סתמום
-
ולא
לשנאתו
,
רק
בימי
אברהם
לא
רצו
לסתמם
מפני
כבודו
,
כי
אמרו:
אולי
ישוב
לשבת
בארץ
-
ולכן
שב
יצחק
ויחפור
אותם
בנחל
,
ורועי
נחל
גרר
רבו
עמו
"לאמר
לנו
המים"
(להלן
,
כ).
והטעם
"לאמר"
-
הנה
הבאר
בנחל
,
ומימי
הנחל
הם
אשר
ימצו
שם
(ע"פ
תה'
עג
,
י)
,
ומתמציתם
ימלא
הבור
,
והנחל
יתמעט
בהם
,
והנה
הם
שלנו;
ועל
כן
הזכיר
הכתוב
"וימצאו
שם
באר
מים
חיים"
(להלן
,
יט)
,
לאמר
כי
היה
מקור
נובע
מים
חיים
,
אין
מימיו
מן
הנחל
כאשר
אמרו
מריביו.
וילך.
בנחל
גרר
-
נחל
יקרא
העמק
,
ואע"פ
שאין
שם
מים
,
כמו
"והעיר
אשר
בנחל"
(דב'
ב
,
לו);
"ימין
העיר
אשר
בתוך
הנחל"
(ש"ב
כד
,
ה);
"ויחפרו
עבדי
יצחק
בנחל"
(להלן
,
יט).
ובזה
נחל
גרר
היה
שָׁם
עיר
,
וחנה
שם
יצחק
בנסעו
מגרר
,
וישב
שם;
וחפר
שם
בארות
לצורך
מקנהו
שהיה
רב.
ואז
הלך
משם
יצחק
וחנה
בנחל
גרר
,
ואחר
צאתו
משם
שב
וחפר
הבארות
אשר
סתמום
פלשתים
להכעיסו
,
וקרא
להם
שמות
כשמות
אשר
קרא
להם
אביו.