תנ"ך - עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי: (בראשית פרק כו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: (בראשית פרק כו פסוק ה)

טקסט בלבד:

עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי: (בראשית פרק כו פסוק ה)

תיקון קוראים:

עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי: (בראשית פרק כו פסוק ה)
חֲלָף דְּקַבֵּיל אַברָהָם לְמֵימְרִי וּנטַר מַטְרַת מֵימְרִי פִּקוֹדַי קְיָמַי וְאוֹרָיָתָי :

מצותי חקותי - ג': בר' כו , ה; מ"א ט , ו; מ"ב יז , יג. ותורתי - ב': בר' כו , ה; שמ' טז , כח.

חקותי - ל' מל' בתור'.

אשר שמע אברהם בקולי - כשנסיתי אותו. וישמר משמרתי - גזירות להרחקה על האזהרות שבתורה , כגון שניות לעריות (ראה יבמות כא , א) ושבות לשבת. מצותי - הן מצות שבתורה , דברים שאילו לא נכתבו ראויין הן להצטוות , כגון גזל ושפיכות דמים (ראה יומא סז , ב). חקתי - דברים שיצר הרע משיב עליהן , כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז , שאין טעם בדבר , אלא גָזַר המלך חקו על עבדיו. ותורותי - להביא תורה שבעל פה (ראה יומא כח , ב) , הלכה למשה מסיני.

עקב אשר שמע אברהם בקולי - על העקידה , דכתיב "עקב אשר שמעת בקולי" (בר' כב , יח). וישמור משמרתי - כגון מילה , דכתיב בה "ואתה את בריתי תשמור" (בר' יז , ט). מצותי - כגון מצות שמנה ימים , דכתיב "כאשר ציוה אותו אלהים" (בר' כא , ד). חוקותי ותורותי - לפי עיקר פשוטו , כל המצות הניכרות , כגון גזל ועריות וחימוד ודינין והכנסת אורחים , כלם היו נוהגין קודם מתן תורה , אלא שנתחדש ונתפרש לישראל , וכרתו ברית לקיימן.

וישמור משמרתי - שם כלל: כל מה שהוא חייב לשמור ממצות וחוקות ותורות. ויתכן להיות ה'מצוות' - "לך לך" (בר' יב , א) , גם "קח נא את בנך" (בר' כב , ב); וה'חקות' הם חקות השם , שילך האדם אחרי מעשיו , כאשר אפרש בפסוק "שעטנז" (וי' יט , יט) , ואלה החוקות נטועות בלב; וה'תורות' - שמל עצמו ובניו ועבדיו (ראה בר' יז , כג - כד). ובפסוק "והתורה והמצוה" (שמ' כד , יב) אבארם היטיב.

מצוותי - שציויתי עליו לפי שעה , כגון "לך לך" (בר' יב , א) , ועקידת יצחק (ראה בר' כב , א ואי'). חוקותי - שחקקתי עליו לדורות , כגון מילה (ראה בר' יז , י ואי'). תורותי - דברים שהתרתי עליו שלא לעשות [הג"ה].

וישמר משמרתי - לשון רבנו שלמה: בקולי - כשנסיתי אותו; משמרתי - גזרות להרחקה , כגון שניוֹת לעריות ושבות לשבת; מצותי - מצות שאילו לא נכתבו , דין הוא שיכתבו , כגון גזל ושפיכות דמים; חקותי - דברים שיצר הרע ואמות העולם משיבין עליהם , כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז , שאין טעם בדבר , אלא המלך גזר חקו על עבדיו; ותורותי - להביא תורה שבעל פה , הלכה למשה מסיני. ואם כן יהיה כל זה בנוי על דעת שהיה אברהם מקיים ומשמר את התורה עד שלא ניתנה , וכך אמרו (ב"ר צה , ג) בפסוק "ויתן להם יוסף עגלות" (בר' מה , כא) שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה , שהיה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו; ועד עכשו לא ניתנה תורה!? והרי כתוב: וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי. ושם אמרו (ב"ר צה , ג) , שהיה משמר אפילו דקדוקי תורה , והיה מלמד לבניו וכו'. ויש לשאול: אם כן איך הקים יעקב מצבה (בר' כח , יח והשווה דב' טז , כב) , ונשא שתי אחיות (והשווה וי' יח , יח) , וכדעת רבותינו (ב"ר עד , יג) - ארבע , ועמרם נשא דודתו (שמ' ו , כ) , ומשה רבנו הקים "שתים עשרה מצבה" (שמ' כד , ד)?! והיאך אפשר שהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו , וקבע לו השם שכר על הדבר , והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו (ראה בר' יח , יט)?! וביעקב דרשו (ב"ר עט , ו) , ששימר את השבת וקבע תחומין; ואפשר שיהיה זה בשבת מפני שהיא שקולה ככל התורה כולה , שהיא מעידה על מעשה בראשית. ואולי נאמר: משמרתי - שניות לעריות של בני נח , ומצותי - גזל ושפיכות דמים , חקותי - אבר מן החי וכלאים של הרבעת בהמה והרכבת אילן , ותורותי - דינין ואסורי עבודה זרה; שֶאֵלו כולן נצטוו בהם בני נח , והוא השומר והעושה רצון בוראו , ומשמר אפילו דקדוקין וחומרות במצוות שלהן , וכמו שהזכירו (ע"ז יד , ב): עבודה זרה דאברהם אבינו ארבע מאה פירקי הות. ודרשו (ב"ר סד , ו) ב"מאה שערים" (להלן , יב) , שמדדוה למעשרות; כי היו האבות נדיבי עמים (ע"פ תה' מז , י) לתת מעשרות לעניים , או לכהני יי' , כגון שם ועבר ותלמידיהם , כענין "והוא כהן לאל עליון" (בר' יד , יח). והנראה אלי מדעת רבותינו , שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש , ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה , ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה. ושמירתו אותה היה בארץ בלבד , ויעקב בחוצה לארץ בלבד נשא האחיות , וכן עמרם , כי המצוות משפט אלהי הארץ הם (ע"פ מ"ב יז , כו) , אעפ"י שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום; וכבר רמזו רבותינו (ספ"ד מד) הסוד הזה , ואני אעירך בו בעזרת השם (וי' יח , כה). והמצבה - מצוה שנתחדשה בזמן ידוע , כמו שדרשו (ספ"ד קמו) ב"אשר שנא יי' אלהיך" (דב' טז , כב) , ששְנֵאָה אחרי היותה אהובה בימי האבות; וביוסף דרשו (ב"ר צב , ד) , שהיה משמר את השבת אפילו במצרים , מפני שהוא שקול כנגד כל המצוות , לפי שהוא עדות על חדוש העולם , והיה עושה כן ללמד לבניו אמונת בריאת העולם , להוציא מלבם כונת עבודה זרה ודעות המצריים; וזאת כונתם. ועל דרך הפשט , תאמר שיהיה משמרתי - אמונת האלהות , שהאמין בשם המיוחד , ושמר זה משמרת בלבו , וחלק בה על עובדי עבודה זרה , וקרא בשם יי' להשיב רבים לעבודתו; מצותי - ככל אשר צוהו ב"לך לך מארצך" (בר' יב , א) , ועולת בנו , וגרישת האמה ואת בנה; חקותי - ללכת בדרכי השם , להיות חנון ורחום , עושה צדקה ומשפט , ולצוות את בניו ואת ביתו בהם; ותורותי - המילה בעצמו ובניו ועבדיו , ומצות בני נח כולן , שהם תורה להם.

עקב - לפיכך נתתי לו הארץ , בשכר ששמע בקולי לכל אשר צויתיו , אפלו לעקוד את בנו יחידו. משמרתי מצותי חקותי ותורותי - כלל לכל מצות השכל , מפורסמות ושאינן מפורסמות. גם יש בשבע מצות שנצטוו בני נח , שאין טעמם נגלה אלא לחכמים , והם הרבעת בהמה והרכבת אילן (ראה סנה' נו , ב) ואבר מן החי (ראה שם , א); לפיכך אמר חקותי. ואמר מצותי - כלל לכל מצות השכל , בין בלב , בין בפה , בין ביד , מצות עשה ומצות לא תעשה. ויש דרש (ב"ר סד , ד) , כי בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו , כמנין עק"ב (מאה שבעים ושתים) , וימיו היו מאה שבעים וחמש; הנה כל ימיו , חוץ משלש שנים , היה שומר את המצות. ויש דרש אחר (שם) , כי בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו; וזה יותר נראה. ואמרו (יומא כח , ב) , כי כל התורה קיים אברהם , ואפִלו ערובי תבשילין; רוצה לומר: זה מפני שאמר משמרתי , וערובי תבשילין הוא 'משמרת' למלאכת יום טוב; כן עשה הוא דברים יתרים למשמרת המצות.

והנה אמר אליו השם יתעלה: גור בארץ הזאת - והוא 'גרר' , כמו שקדם - ואהיה עמך ואברכך , לפי שזאת הארץ גם כן היא נכונה שידבק בה השפע האלהי , ולזה תהיה מושגח ממני בהיותך שם , כי לך ולזרעך אני נותן כל הארצות האלה , ואקיים השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. ואולם זה יהיה אחר שארבה זרעך ככוכבי השמים , ואז אתן לזרעך כל אלו הארצות , ויהיה זרעך באופן מהשלמות והטוב , שיתברכו בהם כל גויי הארץ. וזה אמנם יהיה ממני בעבור השגחתי על אברהם , ששמע בקולי ושמר משמרתי , מצותי , חקותי ותורותי; רוצה לומר , שלא נטה ימין ושמאל מכל אשר צוהו השם יתעלה. ואפשר עם זה שרמז בזה , שמנהגו היה ללכת בדרכי השם יתעלה כפי היכלת , כאמרו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו" וגו' (בר' יח , יט). והנה זאת ההשגחה היתה לזרע יצחק בעבור אברהם , כי יצחק - עם היותו שלם מאד - לא היה באופן מן השלמות אל שתדבק בו כמו ההשגחה הזאת הנפלאה. ומזה המקום יתבאר , כי ההשגחה אשר תהיה מהשם יתעלה לדבקים בו , אפשר בה שתמשך לבניהם אחריהם. והנה העניין בזה - כמו הענין בהשגחה המינית אשר תהיה לאדם מפאת מערכת הכוכבים; רוצה לומר , שכבר תמשך ממנה הצלחה לזרע האיש המצליח אחריו , ואפשר שימשך בה זמן ארוך; וזה כולו ממה שבארנוהו ב'מלחמות יי'' (ד).
ריכוז קישורים