תנ"ך - אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה: (בראשית פרק כז פסוק יב)

טקסט וניקוד:

אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה: (בראשית פרק כז פסוק יב)

טקסט בלבד:

אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה: (בראשית פרק כז פסוק יב)

תיקון קוראים:

אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה: (בראשית פרק כז פסוק יב)
מָאִם יְמוּשִׁינַנִי אַבָּא וְאֵיהֵי בְעֵינוֹהִי כְּמִתלָעַב וְאַיתִי עֲלַי לְוָטִין וְלָא בִרכָן :

ימשני - ל'.

ימשני - כמו: "ממשש בצהרים" (דב' כח , כט).

ימושני אבי - מן "ממשש בצהרים" (דב' כח , כט) , כמו "יסובוהו ערבי נחל" (איוב מ , כב) מן 'סבב'; דגש תחת אות החסירה.

ימושני - כמו "יסובני" (תה' מט , ו) , מפעלי הכפל. כמתעתע - כפול , מגזרת "תועה" (בר' לז , טו) , כאיש שמתעה אחר.

כמתעתע - שהייתי רוצה להטעותו , לפי שאינו רואה. והבאתי עלי קללה - כשם שברכה - לשון 'ריוח' , כך קללה - לשון 'חסרון'; שאם יכעוס , אפסיד גם הפשיטות וידירני מנכסיו.

אולי ימשני אבי - אין הטעם שימושהו להכיר אותו , אבל אמר: אולי יקרב אותי אל עצמו לנשוק לי או לשום ידו על פני , כדרך חבת האב על בנו , וימצא במשוש שאני חלק. ואני תמה: איך לא פחד מהיכר הקול?! וכל בני אדם נכרים בקולם , כמו שאמרו רבותינו (חולין צו , א): היאך סומא מותר באשתו , והיאך בני אדם מותרין בנשותיהן בלילה? אלא בטביעות עינא דקלא; ואם סתם בני אדם מכירין כן , מה יהיה ביצחק החכם והבקי להכיר בין בניו , שתהיה לו באמת טביעות בקול?! אולי היו האחים האלה דומים בקולם , ולכך אמר כי "הקול קול יעקב" (להלן , כב) - דבריו שמדבר בלשון רכה ומזכיר שם שמים; או שהיה משנה קולו לדבר כלשון אחיו , כי יש בבני אדם יודעים לעשות כן.

כמתעתע - יאמר: לפי שהוא אינו רואה , אתעה אותו שאני עשו? ואם ימושני וימצאני חלק , יאמר לי: איך שחקת בי?! ויקללני תחת ברכתו. ימושני - שרשו 'משש' , והשי"ן דגושה. כמתעתע - שרשו 'תעה' , אפלו נכפלו בו הפ"א והעי"ן; וכן "מעשה תעתועים" (יר' י , טו); "ומתעתעים בנביאיו" (דה"ב לו , טז). והבאתי - אני אהיה גורם להביא עלי קללה.

ואמר יעקב לרבקה , כי הוא ירא פן ימושהו יצחק ויכיר במשושו כי הוא יעקב , כי בלי ספק יבחין במשושו בין חלקוּת יעקב לשעירוּת עשו , ויהיה זה סבה שיכעס עליו יצחק ויקללהו.
ריכוז קישורים