תנ"ך - ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָֽנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ: (בראשית פרק כז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם־נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: (בראשית פרק כז פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך: (בראשית פרק כז פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך: (בראשית פרק כז פסוק יט)
וַאֲמַר יַעֲקֹב לַאֲבוּהִי אֲנָא עֵשָׂו בּוּכרָך עֲבַדִית כְּמָא דְמַלֵילתָּא עִמִי קוּם כְּעַן אִסתְּחַר וְאֵיכוּל מִצֵידִי בְּדִיל דִּתבָּרְכִינַנִי נַפשָׁך :

בכרך - ב' וחסר: בר' כז , יט; שמ' ד , כג.

בכרך - ב' וחס'; ואכלה - ל'.

אנכי עשו בכורך - אנכי המביא לך , ועשו הוא בכורך (ראה תנ"ב תולדות י). עשיתי - כמה דברים כאשר דברת אלי. שבה - לשון מיסב על השלחן , לכך הוא מתורגם: "אסתחר".

ואָכלה מצידי - חטף קמץ , לפי שהוא לשון ציווי , כמו "אכול בשמחה לחמך" (קה' ט , ז) , אבל "ואוכלה מציד בני" (להלן , כה) , הוא מלא פום (חוֹלָם) , שהוא לשון 'אפעל'; כמו "זכור יי' לדוד" (תה' קלב , א) , יאמר "זכרה לחסדי דויד" (דה"ב ו , מב) , לשון ציווי.

יש אומרים (ראה תנ"ב תולדות י ורש"י): חלילה לכזב הנביא , רק הוא כן: אנכי - מה שאנכי , ועשו בכורך. ואחרים אמרו , כי בנחת אמר אנכי , ונשא קול במלת עשו בכורך. ואלה דברי רוח , כי הנביאים יתחלקו לשני חלקים: האחד שליח במצוות; והחלק השיני נביאי עתיד , ואם יצטרכו לאמר דבר שאיננו כהוגן , לא יזיק; רק השליח - לא יתכן שיכזב כלל. גם הנה דוד , וכתוב עליו "איש האלהים" (דה"ב ח , יד) - גם הוא אומר "רוח יי' דבר בי" (ש"ב כג , ב) - בילבל דבריו עם אחימלך , ואמר: "ויהיו כלי הנערים קודש" (ש"א כא , ו) , לפי צורך השעה. גם אלישע , שאמר לחזאל "לך אמור לו חיה יחיה" (ראה מ"ב ח , י) , אף על פי שפירושו: חיה יחיה מחלי זה , והראני השם כי יהרג (ראה שם); וכן מיכיהו אמר תפלת שוא: "עלה והצלח" (מ"א כב , טו) - דרך מוסר; וכן דניאל: "מרי חלמא לשנאך" (דנ' ד , טז); ולהיותו כנגד השם - דרך דרש (ראה שבועות לה , ב); וכן אברהם: "וגם אמנה" (בר' כ , יב); "ונשתחוה ונשובה" (בר' כב , ה). ואכלה מצידי - כמו "זכרה לי אלהי לטובה" (נחמ' ה , יט); והאל"ף שורש.

אנכי עשו בכורך - לא שיקר לאביו , אלא כששאל לו: מי אתה? אמר לו: אנכי! כי כן דרך להענות , והוסיף לומר לו: עשו בכורך , ואף הוא אמת , ועשיתי כאשר דברת אלי כמה פעמים. קום נא שבה - חילה על פניו שיאכל ויברכהו.

ויאמר. אנכי עשו בכורך - יש תמהים , איך יעקב , שהיה צדיק וירא אלהים , דבר שקר? ואין זה תמה , כי יודע היה יעקב , כי הוא ראוי לברכה יותר מאחיו; ורוח הנבואה שתשרה על יצחק לברכו , יותר יתעשת האלהים לברכתו מברכת אחיו , כי הוא רצוי לאל יותר ממנו , וְהַחֲלֵיף הדברים במקומות כאלה אינם גנאי לצדיק; שהרי ראינו כי האל אמר לשמואל הנביא: "עגלת בקר תקח בידיך ואמרת לזבוח ליי' באתי" (ש"א טז , ב); וכן אברהם ויצחק אמרו על נשותיהם "אחותי היא" (בר' כ , ב; כו , ז) , ולא נקראו בעבור זה 'דוברי שקר' , כי מיראה אמרו מה שאמרו. וכן יעקב , לקבל ברכת אביו , אם שנה דברו , לא היה בעבור זה דובר שקר. ועוד , כי מצות אמו היתה , וכתיב "איש אמו ואביו תיראו" (וי' יט , ג); גם נביאה היתה; ותרגם אנקלוס "עלי קללתך" (לעיל , יג): "עלי אתאמר בנבואה דלא יתון לוטיא עלך ברי". קום נא שבה - כי הוא היה שוכב , ואמר לו שיקום משכיבתו וישב על מטתו לאכול. ואכלה - צווי בתוספת ה"א , והאל"ף חטופה.

עוד ספר , שכבר השתדל יצחק לחקור בכל הדרכים שהיה יכול עליהם אם זה המביא לו המטעמים הוא עשו אם לא , וכאשר נשלמה לו הבחינה בזה לפי מחשבתו , אז אכל המטעמים שהביא לו.
ריכוז קישורים