תנ"ך - ויאמר
הגשה
לי
ואכלה
מציד
בני
למען
תברכך
נפשי
ויגש־לו
ויאכל
ויבא
לו
יין
וישת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֗אמֶר
הַגִּ֤שָׁה
לִּי֙
וְאֹֽכְלָה֙
מִצֵּ֣יד
בְּנִ֔י
לְמַ֥עַן
תְּבָרֶכְךָ֖
נַפְשִׁ֑י
וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙
וַיֹּאכַ֔ל
וַיָּ֧בֵא
ל֦וֹ
יַ֖יִן
וַיֵּֽשְׁתְּ:
(בראשית פרק כז פסוק כה)
וַיֹּאמֶר
הַגִּשָׁה
לִּי
וְאֹכְלָה
מִצֵּיד
בְּנִי
לְמַעַן
תְּבָרֶכְךָ
נַפְשִׁי
וַיַּגֶּשׁ־לוֹ
וַיֹּאכַל
וַיָּבֵא
לוֹ
יַיִן
וַיֵּשְׁתְּ:
(בראשית פרק כז פסוק כה)
ויאמר
הגשה
לי
ואכלה
מציד
בני
למען
תברכך
נפשי
ויגש־לו
ויאכל
ויבא
לו
יין
וישת:
(בראשית פרק כז פסוק כה)
ויאמר
הגשה
לי
ואכלה
מציד
בני
למען
תברכך
נפשי
ויגש־לו
ויאכל
ויבא
לו
יין
וישת:
(בראשית פרק כז פסוק כה)
וַאֲמַר
קָרֵיב
לִי
וְאֵיכוּל
מִצֵידָא
דִברִי
בְּדִיל
דִּתבָּרְכִינָך
נַפשִׁי
וְקָרֵיב
לֵיהּ
וַאֲכַל
וְאַעֵיל
לֵיהּ
חַמרָא
וּשׁתִי
:
ויגש
-
ה'
(בסגול
או
בצירה):
*בר'
כז
,
כה;
מח
,
י
,
יג;
וי'
ח
,
יד;
ש"א
ל
,
ז.
ויבא
-
נ"א
,
י"ח
מנהן
בתורה:
ראה
לעיל
,
יד.
לו
-
י"ד
בטעמא
(מרכא
כפולה):
בר'
כז
,
כה;
שמ'
ה
,
טו;
וי'
י
,
א;
במ'
יד
,
ג;
לב
,
מב;
מ"א
י
,
ג;
כ
,
כט;
יח'
יד
,
ד;
חב'
א
,
ג;
זכ'
ג
,
ב;
עז'
ז
,
כה;
*נחמ'
ג
,
לח;
דה"ב
ט
,
ב;
כ
,
ל.
הגשה
-
ל'
חס';
ויגש
-
ל';
לו
-
י"ד
בטע'.
ואכלה
מציד
בני
-
האל"ף
סימן
המדבר.
והנוח
הנעלם
שהוא
אחריו
,
תחת
אל"ף
השרש
,
וכן
"אומרה
לאל
סלעי"
(תה'
מב
,
י).
דגשות
נו"ן
"תברכני"
(לעיל
,
יט)
-
לחסרון
נו"ן
נוסף
,
כמו
"יסובבנהו"
(דב'
לב
,
י)
,
וכן
"ישחרונני"
(הו'
ה
,
טו).
ויאמר.
ואכלה
מציד
בני
-
כאלו
אמר
'מצידך'
,
אלא
כן
הוא
מנהג
הלשון;
וכן
"יקום
אבי
ויאכל
מציד
בנו"
(להלן
,
לא).
ויבא
לו
יין
-
לשמח
לבו
,
שיברכהו
בלב
טוב;
כי
רוב
מאכלם
לא
היה
עם
היין
,
אלא
במקום
שזכר
'משתה'.
עוד
ספר
,
שכבר
השתדל
יצחק
לחקור
בכל
הדרכים
שהיה
יכול
עליהם
אם
זה
המביא
לו
המטעמים
הוא
עשו
אם
לא
,
וכאשר
נשלמה
לו
הבחינה
בזה
לפי
מחשבתו
,
אז
אכל
המטעמים
שהביא
לו.