תנ"ך - ויגש
וישק־לו
וירח
את־ריח
בגדיו
ויברכהו
ויאמר
ראה
ריח
בני
כריח
שדה
אשר
ברכו
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּגַּשׁ֙
וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ
וַיָּ֛רַח
אֶת־רֵ֥יחַ
בְּגָדָ֖יו
וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ
וַיֹּ֗אמֶר
רְאֵה֙
רֵ֣יחַ
בְּנִ֔י
כְּרֵ֣יחַ
שָׂדֶ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
בֵּרֲכ֖וֹ
יְהוָֽה:
(בראשית פרק כז פסוק כז)
וַיִּגַּשׁ
וַיִּשַּׁק־לוֹ
וַיָּרַח
אֶת־רֵיחַ
בְּגָדָיו
וַיְבָרֲכֵהוּ
וַיֹּאמֶר
רְאֵה
רֵיחַ
בְּנִי
כְּרֵיחַ
שָׂדֶה
אֲשֶׁר
בֵּרֲכוֹ
יְהוָה:
(בראשית פרק כז פסוק כז)
ויגש
וישק־לו
וירח
את־ריח
בגדיו
ויברכהו
ויאמר
ראה
ריח
בני
כריח
שדה
אשר
ברכו
ה':
(בראשית פרק כז פסוק כז)
ויגש
וישק־לו
וירח
את־ריח
בגדיו
ויברכהו
ויאמר
ראה
ריח
בני
כריח
שדה
אשר
ברכו
יהוה:
(בראשית פרק כז פסוק כז)
וּקרֵיב
וְנַשֵׁיק
לֵיהּ
וַאֲרִיחַ
יָת
רֵיחַ
לְבוּשׁוֹהִי
וּבָרְכֵיהּ
וַאֲמַר
חֲזִי
רֵיחָא
דִברִי
כְּרֵיחַ
חַקלָא
דְּבָרְכֵיהּ
יְיָ
:
וירח
-
ב':
בר'
ח
,
כא;
כז
,
כז.
כריח
-
ב':
בר'
כז
,
כז;
שה"ש
ד
,
יא.
ברכו
-
ד':
בר'
כז
,
כז
,
מא;
יש'
יט
,
כה;
דה"א
כו
,
ה.
וירח
-
ב'
את
ריח;
כריח
-
ב';
ברכו
-
ד'.
וירח
את
ריח
בגדיו
-
והלא
אין
לך
ריח
רע
משטף
העזים?
אלא
מלמד
שנכנסה
עמו
גן
עדן.
כריח
שדה
אשר
ברכו
יי'
-
שנתן
בו
ריח
טוב
,
וזהו
שדה
תפוחים;
כך
דרשו
רבותינו
(תענית
כט
,
ב).
ריח
בגדיו
-
החמודות.
ובגדיהם
היו
מבושמים
במוגמר
(ראה
משנה
ברכות
ו
,
ו).
אשר
ברכו
יי'
-
את
השדה
,
שהוא
מלא
נרד
וכרכום
,
קנה
וקנמון;
וכן
פייט
רבי
אלעזר
הקליר
(פיוט
'אאגרה'
בתפילת
טל):
שָדֵה
מבורך
כְהֵרִיחַ
ברכו
במתן
טל.
נשיקה
עם
למ"ד
-
ביד
או
בכתף
או
בצואר
,
ובלי
למ"ד
-
בפה.
וירח
-
נפתח
הר"ש
בעבור
אות
הגרון;
וכן
"וינע
לבבו"
(יש'
ז
,
ב)
,
"וינח
בכל
גבול"
(שמ'
י
,
יד);
וכולם
מהשניים
הנראים.
ראה
-
דבור
עם
הלב.
והיה
ריח
טוב
בבגדים
-
כאשר
חשב
בלבו
שהוא
עשו
והוא
בא
מהשדה
,
הריחו
בגדיו
מריח
ציצי
האילנים;
כי
יתכן
שזה
המעשה
היה
בחודש
הראשון
(ראה
פר"א
לב).
וירח
את
ריח
בגדיו
-
אז
נתיישב
דעתו
,
שחשב
אל
נכון
שהוא
עשו.
אשר
ברכו
יי'
-
כלומר:
מדהזמין
כל
כך
מהר
צדה
,
ודאי
מסכים
הוא
על
ברכתו
,
וברכו.
ויגש
וירח
את
ריח
בגדיו
-
בעוד
שהיה
נושק
לו
,
הריח
ריח
טוב
מהבגדים
,
כמו
שכתבנו
(לעיל
,
יד
-
טז)
שהיה
להם
ריח
טוב
מעשבי
השדה
הטובים;
ומרחוק
לא
היה
מרגיש
בריחם
,
עד
שקרב
לו
ונשק
לו.
ויברכהו
-
אחר
שאמר:
ראה
ריח
בני
,
ברכהו;
אלא
הקדימו
,
להודיע
כי
שמח
לבו
מתוך
המאכל
והמשתה
וריח
הטוב
,
ומתוך
כך
שרתה
עליו
רוח
הקדש
וברכו.
ראה
-
הצווי
הזה
אינו
לאדם
מיוחד
,
אלא
כן
דרך
הלשון
לומר
לשון
הצווי
שלא
לאדם
מיוחד
,
אלא
למי
שיהיה
,
והוא
על
דרך
המליצה;
וכן
"אמר
למלך
ולגבירה"
(יר'
יג
,
יח);
"קול
אומר
קרא"
(יש'
מ
,
ו);
"חזקו
ידים
רפות"
(יש'
לה
,
ג)
,
והדומים
להם.
אשר
ברכו
יי'
-
ברכו
לשדה
,
כלומר
,
שברכו
יי'
בעשבים
טובים
הגדלים
בו
,
כן
ריח
בני.
ויהיה
ו"ו
"ויתן
לך"
(להלן
,
כח)
לזה
הפירוש
כווי"ן
שהם
תחלת
הדברים
,
שלא
יבאו
להוסיף
על
מה
שאמר
,
כו"ו
"וישא
אברהם
את
עיניו"
(בר'
כב
,
ד)
,
והדומים
לו
רבים.
או
יהיה
ו"ו
ברכו
-
כנוי
אל
בני;
אמר:
ראה
ריח
בני
,
כי
ריחו
טוב
כריח
שדה
,
כי
ברכו
יי'
ונתן
לו
ריח
טוב;
וכמו
שברכו
עד
כה
,
כן
יברכהו
עוד
,
"ויתן
לך"
וגו'
(להלן
,
כח).
ולזה
הפירוש
יהיה
ו"ו
"ויתן
לך"
(שם)
כשאר
ווי"ן
,
שהם
לתוספת.
ואחרי
אכלו
ושתותו
קרא
ליעקב
שיגש
אליו
,
ויגש
וישק
לו.
וירח
ריח
בגדיו
,
ויברכהו
ויאמר:
הרגיש
בחוש
הריח
ריח
בני
,
כי
הוא
כריח
שדה
אשר
ברכו
יי'
בבשמים
,
או
בשושנים
,
או
בפירות
בעלי
ריח
טוב.