תנ"ך - ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֘ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה: (בראשית פרק כז פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי־אֵפוֹא הוּא הַצָּד־צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם־בָּרוּךְ יִהְיֶה: (בראשית פרק כז פסוק לג)

טקסט בלבד:

ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה: (בראשית פרק כז פסוק לג)

תיקון קוראים:

ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה: (בראשית פרק כז פסוק לג)
וּתוַהּ יִצחָק תִּוהָא רַבָּא עַד לַחדָּא וַאֲמַר מַן הוּא דֵיכִי דְּצָד צֵידָא וְאַעֵיל לִי וַאֲכַלִית מִכּוֹלָא עַד לָא תֵיעוֹל וּבָרֵיכתֵּיהּ אַף בְּרִיך יְהֵי :

ויבא - נ"א , י"ח מנהן בתורה: ראה לעיל , יד. ואברכהו - ב' , חד פתח וחד קמץ: בר' כז , לג; יש' נא , ב.

ואברכהו - ב' חד קמצ' וחד פת'.

ויחרד יצחק - כמשמעו: לשון תמיהא. ומדרשו (תנח' תולדות יא): ראה גהינם פתוחה מתחתיו. איפוא - לשון לעצמו הוא , משמש עם כמה דברים: איפוא - איה פה; מי הוא , ואיפוא הוא הצד ציד. ואוכל מכל - כל טעמים שבקשתי לטעום טעמתי בו (ראה ב"ר סז , ב). גם ברוך יהיה - שלא תאמר: אילולי שרימה יעקב לאביו , לא נטל את הברכות; לכך הסכים וברכו מדעתו.

ויחרד יצחק - על שמצא שיער בחלקת צוארו של יעקב. מי איפוא - תיקון לשון הוא , כמו 'איזי' שבתלמוד (ב"מ ע , א): אימא לי איזי; 'אתאורש' בלעז. גם ברוך יהיה - שמיהר לעובדני. וגם ידע שבעצת רבקה עושה הכל , והיא היתה מכרת בו שראוי לברכות.

מי איפוא - מי זה ואנה הוא; שתי מלות. ו"ו ואברכהו - קמוץ , בעבור היותו פועל עבר; ואלו היה בפתח גדול , היה לעתיד (ראה יש' נא , ב).

גם ברוך יהיה - שאיני יכול לחזור בי. גם ברוך - כלומר: מאחר שקיבל ברכה זו להיות גביר ושר , יודע אני שגם ברכה האחרת יקבל , ברכת אברהם לירש את הארץ , כי היא ראוייה לבכור ולגביר; וכן אמר ליעקב; כששלחו לחרן אמר לו: "ויתן לך את ברכת אברהם" (בר' כח , ד).

בטרם תבא ואברכהו גם ברוך יהיה - אין דרך החרד חרדה גדולה עד מאד , וצועק: מי הוא אשר רמני לברך אותו , שישלים צעקתו לאמר מיד: גם ברוך יהיה , אבל היה ראוי שיקללהו. ועוד כי היה עשו צועק עליו לאמר: ולמה תברכהו עתה , אבי! ואיך יאמין עשו כי במרמה היה מתחלה , בראותו כי עתה יברך אותו ברצונו? והנכון בעיני , שהוא לשון 'הווה' , יאמר: מי איפא (בנוסחנו: אפוא) הצד ציד אשר היה יכול לרמותני שאברכהו , וגם שיהיה ברוך על כל פנים , כי ידעתי כי ברוך הוא. או טעמו: וגם ברוך יהיה , על כרחי , שאי איפשר לי להעביר הברכה ממנו; כי מאז שבירך אותו ידע ברוח הקדש שחלה ברכתו עליו , וזהו טעם החרדה הגדולה אשר חרד , כי ידע שאבד בנו האהוב לו ברכתו לעולם. וזה טעם "בא אחיך במרמה" (להלן , לה) , כי אחר שאמר מי איפא , נתן דעתו שהבא אליו היה יעקב , שאי אפשר שתחול הברכה , רק בזרעו.

ויחרד - הראה חרדה גדולה בעצמו בפני עשו , כדי שלא יחשוב עליו עשו , כי בכונה עשה יצחק כשברך את יעקב , והתל בעשו. מי איפוא - פירוש: מי הוא ואיפא הוא. ואוכל מכל - מכל אשר הכין ממיני המטעמים. בטרם תבא - כי אלו לא אכלתי מכל , והיית אתה בא בתוך הסעודה , הייתי מניח שלו ולוקח שלך , והייתי מברך אותך; אבל אני אכלתי מכל קודם שבאת , וברכתיו מיד , בעוד שלבי טוב. גם ברוך יהיה - אחר שברכתיו , עתה אני מקיים לו הברכה , כי ידעתי כי בני היה.

וכאשר התאמת ליצחק שזה השני הוא עשו , חרד חרדה גדולה מאד , ואמר: מי הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל בטרם תבא ואברכהו? גם ברוך יהיה! וזה , שכבר התאמת ליצחק כי ברכתו תגיע לו בלי ספק , לפי ששלמות יעקב יסבב שתבא לו הברכה; כמו שאמר באברהם "כי ידעתיו למען אשר יצוה" וגו' (בר' יח , יט) - הנה התבאר לך מזה ששלמות אברהם יסבב שהגיע לו ברכת השם.
ריכוז קישורים