תנ"ך - ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה: (בראשית פרק כז פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: (בראשית פרק כז פסוק לו)

טקסט בלבד:

ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה: (בראשית פרק כז פסוק לו)

תיקון קוראים:

ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה: (בראשית פרק כז פסוק לו)
וַאֲמַר יָאוּת קְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקֹב וְחַכמַנִי דְּנָן תַּרתֵּין זִמנִין יָת בְּכֵירוּתִי נְסֵיב וְהָא כְעַן קַבֵּיל בִּרכְתִי וַאֲמַר הֲלָא שְׁבַקתּ לִי בִּרכָא :

הכי - ה': *בר' כז , לו; כט , טו; ש"ב ט , א; כג , יט; איוב ו , כב. ויאמר - צ"א (בפתח): בר' יד , יט; טו , ח; טז , ח; יח , ג , כג , כז , כט; יט , ז; כ , ד; כד , יב , לד; כז , לו; כח , יג , יז; ל , כח; לג , ה; לז , ל; מג , כט; מז , ל; מח , ט , טו; שמ' ב , יד; ה , כב; לב , ה , לא; לג , יד , יח; במ' יא , כז , כח; כא , ב; כג , ז , יב , יח; כד , ג , טו , כ , כא , כג; דב' לג , ב , ז; יהו' ז , כ; שו' ו , יח; ח , יט; יא , ל; יג , ח; טו , יח; טז , כח; כ , ד; ש"א ג , יח; ז , יב; כב , ט , יד; ש"ב ג , לג; טו , כא; יט , כז; כ , כ; כב , ב; כג , טו; מ"א א , כט; ח , כג; יז , י , יא , כ , כא; יח , לו; מ"ב א , ח; ב , יד; ו , יז , יח; ז , ב , יט; יג , יד; יט , טו; יש' לח , ג; עמ' א , ב; יונה ג , ד; ד , ב; זכ' א , י , יב; תה' יח , ב; איוב א , יד , טז , יז , יח; רות ב , ו; דנ' ח , טז; ט , כב; דה"א יא , יז; דה"ב ו , יד; יד , י; כ , ו. וכל 'ויען' 'ויסף' דאיוב דכותהון (כל המקרים בספר איוב , שבהם הצרוף 'ויען... ויאמר' , או 'ויסף... ויאמר' מנוקדים בפתח). לקח - ב' זקף קמץ: בר' כז , לו; יח' יח , יז. ברכתי - ג': *בר' כז , לו; לג , יא; *וי' כה , כא. (וחד: וברכתי - יש' מד , ג).

לקח - ב' זקף קמצ'; אצלת - ל'.

הכי קרא שמו יעקב - לשון תמיה , כמו "הכי אחי אתה" (בר' כט , טו): שמא לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו: שהיה עתיד לעקבני!? [תנחומא (תנ"ב תולדות כג): למה חרד יצחק? אמר: שמא עון יש בי שברכתי הקטן לפני הגדול , ושניתי סדר היחס. התחיל עשו מצעק: ויעקבני זה פעמים. אמר לו אביו: מה עשה לך? אמר לו: את בכורתי לקח. אמר: בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין , עכשיו לבכור ברכתי , "גם ברוך יהיה" (להלן , לג)]. ויעקבני - כתרגומו: "כמני" - ארבני. "וארב לו" (דב' יט , יא) - תרגום: "ויכמון ליה"; [ויש מתרגמין: "וחכמני" - נתחכם לי]. אצלת - הפרשתה , כמו "ויאצל מן הרוח" (במ' יא , כה).

הכי קרא שמו יעקב - בתמיה: הלמען אשר קרא שמו יעקב בשעת לידה , בשביל שידו אוחזת בעקבי , ונמצאתי אני בכור והוא פשוט , והיה לו ליטול פחות ממני , יטול פי שנים ממני? וכן "הכי אחי אתה" , ודינך ליטול שכר הרבה , "ועבדתני חנם" (בר' כט , טו)?! בתמיה. וכן בבבא בתרא שנינו , בפרק מי שמת (משנה ט , א): בזמן שהנכסים מרובים , הבנים יירשו והבנות יזונו; נכסים מועטים , הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים; אדמון אומר: וכי בשביל שאני זכר ויפה כחי בנכסים מרובים , הורע כחי בנכסים מועטין!? בתמיה.

הכי - כמו 'אמת' , וכן "הכי אחי אתה" (בר' כט , טו). קרא הקורא שמו יעקב. ויעקבני - כמו "מרמה" (ראה לעיל , לה); וכן "בעקבה" (מ"ב י , יט). ויתכן להיותו מגזרת "עקוב הלב" (יר' יז , ט); וה'עקוב' - הפך ה'מישור' (ראה יש' מ , ד). אצלת - עזבת לי אצלך; והוא מגזרת "ואצלתי מן הרוח" (במ' יא , יז).

ויאמר - כששמע כי במרמה בא , שעשה ידיו שעירות , אמר: הכי קרא שמו יעקב - הה"א לאמתת הדבר , כה"א "הרצחת" (מ"א כא , יט); "המן הסלע הזה" (במ' כ , י) , והדומים להם. אמר: על נכון קרא שמו יעקב - הקורא; כי 'יעקב' יש בו שני עניינים: מן 'עֶקֶב' ומן 'מרמה' , כמו "עקוב הלב" (יר' יז , ט); "כי כל אח עקוב יעקב" (יר' ט , ג); ושניהם היו בו. ויעקבני - רמה אותי פעמים. את בכורתי לקח בנזיד עדשים כשמצאני רעב (ראה בר' כה , ל ואי'); אין לך מרמה גדולה מזו. והנה עתה גם כן לקח ברכתי במרמה. הלא אצלת לי ברכה - לא הנחת אצלך שום ברכה בעבורי , אלא הכל נתת לו? איך היה זה?

ואז שאל עשו מאביו שיברך אותו גם כן , והודיעו יצחק , שלא יוכל להשיב אחור הברכה אשר היתה קללה לעשו; וזה , כי הוא שָׂם אותו גביר לעשו , ויעד לו שתהיה לו הארץ היותר נבחרת לעשות רב דגן ותירוש , ולזה לא יוכל בברכתו לתת לעשו מבחר הארץ , ולא לשלחו חפשי מעבדות יעקב , וזה ממה שימנע יצחק מלברך עשו.
ריכוז קישורים