תנ"ך - ויען
יצחק
ויאמר
לעשו
הן
גביר
שמתיו
לך
ואת־כל־אחיו
נתתי
לו
לעבדים
ודגן
ותירש
סמכתיו
ולכה
אפוא
מה
אעשה
בני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֨עַן
יִצְחָ֜ק
וַיֹּ֣אמֶר
לְעֵשָׂ֗ו
הֵ֣ן
גְּבִ֞יר
שַׂמְתִּ֥יו
לָךְ֙
וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו
נָתַ֤תִּי
לוֹ֙
לַעֲבָדִ֔ים
וְדָגָ֥ן
וְתִירֹ֖שׁ
סְמַכְתִּ֑יו
וּלְכָ֣ה
אֵפ֔וֹא
מָ֥ה
אֶעֱשֶׂ֖ה
בְּנִֽי:
(בראשית פרק כז פסוק לז)
וַיַּעַן
יִצְחָק
וַיֹּאמֶר
לְעֵשָׂו
הֵן
גְּבִיר
שַׂמְתִּיו
לָךְ
וְאֶת־כָּל־אֶחָיו
נָתַתִּי
לוֹ
לַעֲבָדִים
וְדָגָן
וְתִירֹשׁ
סְמַכְתִּיו
וּלְכָה
אֵפוֹא
מָה
אֶעֱשֶׂה
בְּנִי:
(בראשית פרק כז פסוק לז)
ויען
יצחק
ויאמר
לעשו
הן
גביר
שמתיו
לך
ואת־כל־אחיו
נתתי
לו
לעבדים
ודגן
ותירש
סמכתיו
ולכה
אפוא
מה
אעשה
בני:
(בראשית פרק כז פסוק לז)
ויען
יצחק
ויאמר
לעשו
הן
גביר
שמתיו
לך
ואת־כל־אחיו
נתתי
לו
לעבדים
ודגן
ותירש
סמכתיו
ולכה
אפוא
מה
אעשה
בני:
(בראשית פרק כז פסוק לז)
וַאֲתֵיב
יִצחָק
וַאֲמַר
לְעֵשָׂו
הָא
רָב
שַׁוִיתֵיהּ
עִלָוָך
וְיָת
כָּל
אֲחוֹהִי
יְהַבִית
לֵיהּ
לְעַבדִּין
וּבַעֲבוּר
וּבַחֲמַר
סְעַדתֵּיהּ
וְלָך
כְּעַן
מָא
אַעֲבֵיד
בְּרִי
:
ותירש
-
ג'
חסר
(בלישנא):
בר'
כז
,
כח
,
לז;
*יר'
לא
,
יא.
ולכה
-
ד'
מלא
(בלישנא):
בר'
כז
,
לז;
ש"ב
יח
,
כב;
יש'
ג
,
ו;
תה'
פ
,
ג.
(וכל
לשון
הליכה
דכותהון
בר
מן
ג'
(לך):
במ'
כג
,
יג;
שו'
יט
,
יג;
דה"ב
כה
,
יז).
ותירש
-
ג'
חס';
סמכתיו
-
ל';
ולכה
-
ד'
מל'.
הן
גביר
שמתיו
לך
-
ברכה
זו
-
שביעית
,
והוא
עושה
אותה
ראשונה!?
אלא
אמר
לו:
מה
תועלת
לך
בברכה?
אם
תקנה
נכסים
,
שלו
הם
,
שהרי
גביר
שמתיו
לך
(ראה
ב"ר
סז
,
ה)
,
[ומה
שקנה
עבד
קנה
רבו
(פסחים
פח
,
ב)].
ולך
איפוא
מה
אעשה
-
איה
פה
אבקש
מה
לעשות?
נתתי
לו
לעבדים
-
מה
שקנה
עבד
קנה
רבו
(ראה
פסחים
פח
,
ב).
הן
גביר
שמתיו
לך
-
בברכתי
,
גם
כן
נתתי
לו
-
בדבור.
יש
אומרים
(ראה
ת"א)
,
כי
איפוא
עם
אל"ף
בסוף
-
מלה
אחת
,
כמו
'עתה'
(וראה
לעיל
,
לג).
ואת
כל
אחיו
נתתי
לו
לעבדים
-
איננו
ברכת
"הוה
גביר
לאחיך"
(לעיל
,
כט)
,
שכבר
אמר:
הן
גביר
שמתיו
לך
,
אבל
יתכן
שיהיה
הוא
גביר
ולא
יהיו
הם
עבדים
,
כענין
כי
"יהודה
גבר
באחיו"
(דה"א
ה
,
ב);
אבל
אמר
נתתי
לו
לעבדים
ממאמרו
"וישתחוו
לך
בני
אמך"
(לעיל
,
כט)
,
כי
הוא
השתחואת
העבד
לאדניו
,
כמו
שאמר
"יעבדוך
עמים"
ויכפול
"וישתחוו
לך
לאומים"
(שם).
וטעם
ואת
כל
אחיו
-
כטעם
"אחיך"
ו"בני
אמך"
(שם);
יזכירם
בלשון
רבים
,
לרמוז
על
כל
זרעו
של
עשו.
ורבי
אברהם
אמר:
בני
הפילגשים.
ויען
-
למה
שאמר
"הלא
אצלת
לי
ברכה"
(לעיל
,
לו)
ענהו:
הן
גביר...
ואת
כל
אחיו
,
כמו
שאמר
"לאחיך"
(לעיל
,
כט)
,
והם
בני
עשו
,
כמו
שפרשנו.
סמכתיו
-
סמכתי
לו
,
שיהיו
סמוכים
וקרובים
לו
לעולם
,
וכן
"ורוח
נדיבה
תסמכני"
(תה'
נא
,
יד)
-
שתהיה
סמוכה
וקרובה
לי.
או
יהיה
פירושם
'סעד
ומשען'
,
ויהיה
חסר
בי"ת
השמוש
,
כאלו
אמר:
ובדגן
ותירוש.
ולכה
איפא
-
ולך
עתה.
מה
אעשה
-
מה
ברכה
נשארה
לך
אחר
זה?
וכן
"מה
לך
איפוא"
(יש'
כב
,
א).
ואז
שאל
עשו
מאביו
שיברך
אותו
גם
כן
,
והודיעו
יצחק
,
שלא
יוכל
להשיב
אחור
הברכה
אשר
היתה
קללה
לעשו;
וזה
,
כי
הוא
שָׂם
אותו
גביר
לעשו
,
ויעד
לו
שתהיה
לו
הארץ
היותר
נבחרת
לעשות
רב
דגן
ותירוש
,
ולזה
לא
יוכל
בברכתו
לתת
לעשו
מבחר
הארץ
,
ולא
לשלחו
חפשי
מעבדות
יעקב
,
וזה
ממה
שימנע
יצחק
מלברך
עשו.