תנ"ך - ועשה־לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת: (בראשית פרק כז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַעֲשֵׂה־לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת: (בראשית פרק כז פסוק ד)

טקסט בלבד:

ועשה־לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות: (בראשית פרק כז פסוק ד)

תיקון קוראים:

ועשה־לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות: (בראשית פרק כז פסוק ד)
וַעֲבֵיד לִי תַבשִׁילִין כְּמָא דִרחֵימִית וְאַעֵיל לִי וְאֵיכוּל בְּדִיל דִּתבָּרְכִינָך נַפשִׁי עַד לָא אֲמוּת :

ועשה - ג' ראשי פסוקים: בר' כז , ד; שמ' כה , יט; כח , מב.

ועשה - ג' רא' פס'; והביאה - ל'.

בעבור תברכך נפשי בטרם אמות - כי במתנה שאתן לך אינו יכול לערער כלום , דְדִין בכורה לא שייך גבי מתנה , ואני אתן לך כל השררה , כמו שאמר "יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים" (להלן , כט) , דדין בכורה לא שייך אלא בירושה. והכי נמי אמרו רבותינו (משנה ב"ב ח , ה): המחלק נכסיו על פיו , ריבה לאחד ומיעט לאחד והשווה להם את הבכור , דבריו קיימין. ומשום הכי אמר לו לברכו לפני מותו , שלא יפסיד במה שמכר בכורתו; ולפיכך אמר לו: עשה לי סעודה! שהרי נתת בכורתך בשביל אכילה אחת , ואני אשיבנה לך בשביל סעודה , ושם אמשולך; ועוד , כי דרך השרים לעשות סעודה כשמקבלין שררה , וכן הוא אומר "ויזבח אדוניהו שור ומריא" וגו' (ראה מ"א א , יט).

בעבור תברכך נפשי - היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ , ולהיות הוא בעל הברית לאלהים , כי הוא הבכור. ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם הנבואה אשר אמר יי' לה "ורב יעבוד צעיר" (בר' כה , כג) , כי איך היה יצחק עובר את פי יי' והיא לא תצלח (ע"פ במ' יד , מא)? והנה מתחלה לא הגידה לו דרך מוסר וצניעות , כי "ותלך לדרוש את יי'" (שם , כב) - שהלכה בלא רשות יצחק. או שאמרה: אין אני צריכה להגיד נבואה לנביא , כי הוא גדול מן המגיד לי; ועתה לא רצתה לאמר לו 'כך הוגד לי מאת השם טרם לדתי' , כי אמרה: באהבתו אותו לא יברך יעקב , ויניח הכל בידי שמים; והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה (ע"פ דה"א כח , ט). או הם סבות מאת יי' , כדי שיתברך יעקב וגם עשו בברכת החרב , ולו לבדו נתכנו עלילות (ע"פ ש"א ב , ג).

ועשה - לא היה שואל הציד לחסרון שהיה לו ממאכל , כי עשיר גדול היה , ומקנה רב היה לו; אלא שהזקנים , נפשם קצה בהם ומתעבים המאכלים ומבקשים דבר חדוש מוטעם במאכלם. ובשר הציד הוא מאכל חדוש , שאינו מזדמן תמיד כבשר הצאן והבקר והעופות הגדלים בבית. לפיכך שאל יצחק מעשו בנו להביא ציד , וייטב לבו בו ויברכנו , כי ידע כי צריך היה לברכתו , כי לא היה איש הגון וטוב. אבל יעקב לא היה צריך לברכה , כי ידע יצחק , כי ברכת אברהם לו תהיה , ובו יתקיים הזרע המיוחד לאברהם , ובניו יירשו את הארץ. ואברהם גם כן לא ברך יצחק.

ספר כי כאשר היה זקן יצחק כהו עיניו מראות , ואז קרא לעשו , ושאל ממנו שיצוד לו ציד ויעשה לו מטעמים כאשר אהב ויביא לו ויאכל , בעבור יברכהו לפני מותו.
ריכוז קישורים