תנ"ך - ועשה־לי
מטעמים
כאשר
אהבתי
והביאה
לי
ואכלה
בעבור
תברכך
נפשי
בטרם
אמות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַעֲשֵׂה־לִ֨י
מַטְעַמִּ֜ים
כַּאֲשֶׁ֥ר
אָהַ֛בְתִּי
וְהָבִ֥יאָה
לִּ֖י
וְאֹכֵ֑לָה
בַּעֲב֛וּר
תְּבָרֶכְךָ֥
נַפְשִׁ֖י
בְּטֶ֥רֶם
אָמֽוּת:
(בראשית פרק כז פסוק ד)
וַעֲשֵׂה־לִי
מַטְעַמִּים
כַּאֲשֶׁר
אָהַבְתִּי
וְהָבִיאָה
לִּי
וְאֹכֵלָה
בַּעֲבוּר
תְּבָרֶכְךָ
נַפְשִׁי
בְּטֶרֶם
אָמוּת:
(בראשית פרק כז פסוק ד)
ועשה־לי
מטעמים
כאשר
אהבתי
והביאה
לי
ואכלה
בעבור
תברכך
נפשי
בטרם
אמות:
(בראשית פרק כז פסוק ד)
ועשה־לי
מטעמים
כאשר
אהבתי
והביאה
לי
ואכלה
בעבור
תברכך
נפשי
בטרם
אמות:
(בראשית פרק כז פסוק ד)
וַעֲבֵיד
לִי
תַבשִׁילִין
כְּמָא
דִרחֵימִית
וְאַעֵיל
לִי
וְאֵיכוּל
בְּדִיל
דִּתבָּרְכִינָך
נַפשִׁי
עַד
לָא
אֲמוּת
:
ועשה
-
ג'
ראשי
פסוקים:
בר'
כז
,
ד;
שמ'
כה
,
יט;
כח
,
מב.
ועשה
-
ג'
רא'
פס';
והביאה
-
ל'.
בעבור
תברכך
נפשי
בטרם
אמות
-
כי
במתנה
שאתן
לך
אינו
יכול
לערער
כלום
,
דְדִין
בכורה
לא
שייך
גבי
מתנה
,
ואני
אתן
לך
כל
השררה
,
כמו
שאמר
"יעבדוך
עמים
וישתחוו
לך
לאומים"
(להלן
,
כט)
,
דדין
בכורה
לא
שייך
אלא
בירושה.
והכי
נמי
אמרו
רבותינו
(משנה
ב"ב
ח
,
ה):
המחלק
נכסיו
על
פיו
,
ריבה
לאחד
ומיעט
לאחד
והשווה
להם
את
הבכור
,
דבריו
קיימין.
ומשום
הכי
אמר
לו
לברכו
לפני
מותו
,
שלא
יפסיד
במה
שמכר
בכורתו;
ולפיכך
אמר
לו:
עשה
לי
סעודה!
שהרי
נתת
בכורתך
בשביל
אכילה
אחת
,
ואני
אשיבנה
לך
בשביל
סעודה
,
ושם
אמשולך;
ועוד
,
כי
דרך
השרים
לעשות
סעודה
כשמקבלין
שררה
,
וכן
הוא
אומר
"ויזבח
אדוניהו
שור
ומריא"
וגו'
(ראה
מ"א
א
,
יט).
בעבור
תברכך
נפשי
-
היה
בדעתו
לברך
אותו
שיזכה
הוא
בברכת
אברהם
לנחול
את
הארץ
,
ולהיות
הוא
בעל
הברית
לאלהים
,
כי
הוא
הבכור.
ונראה
שלא
הגידה
לו
רבקה
מעולם
הנבואה
אשר
אמר
יי'
לה
"ורב
יעבוד
צעיר"
(בר'
כה
,
כג)
,
כי
איך
היה
יצחק
עובר
את
פי
יי'
והיא
לא
תצלח
(ע"פ
במ'
יד
,
מא)?
והנה
מתחלה
לא
הגידה
לו
דרך
מוסר
וצניעות
,
כי
"ותלך
לדרוש
את
יי'"
(שם
,
כב)
-
שהלכה
בלא
רשות
יצחק.
או
שאמרה:
אין
אני
צריכה
להגיד
נבואה
לנביא
,
כי
הוא
גדול
מן
המגיד
לי;
ועתה
לא
רצתה
לאמר
לו
'כך
הוגד
לי
מאת
השם
טרם
לדתי'
,
כי
אמרה:
באהבתו
אותו
לא
יברך
יעקב
,
ויניח
הכל
בידי
שמים;
והיא
ידעה
כי
בסבת
זה
יתברך
יעקב
מפיו
בלב
שלם
ונפש
חפצה
(ע"פ
דה"א
כח
,
ט).
או
הם
סבות
מאת
יי'
,
כדי
שיתברך
יעקב
וגם
עשו
בברכת
החרב
,
ולו
לבדו
נתכנו
עלילות
(ע"פ
ש"א
ב
,
ג).
ועשה
-
לא
היה
שואל
הציד
לחסרון
שהיה
לו
ממאכל
,
כי
עשיר
גדול
היה
,
ומקנה
רב
היה
לו;
אלא
שהזקנים
,
נפשם
קצה
בהם
ומתעבים
המאכלים
ומבקשים
דבר
חדוש
מוטעם
במאכלם.
ובשר
הציד
הוא
מאכל
חדוש
,
שאינו
מזדמן
תמיד
כבשר
הצאן
והבקר
והעופות
הגדלים
בבית.
לפיכך
שאל
יצחק
מעשו
בנו
להביא
ציד
,
וייטב
לבו
בו
ויברכנו
,
כי
ידע
כי
צריך
היה
לברכתו
,
כי
לא
היה
איש
הגון
וטוב.
אבל
יעקב
לא
היה
צריך
לברכה
,
כי
ידע
יצחק
,
כי
ברכת
אברהם
לו
תהיה
,
ובו
יתקיים
הזרע
המיוחד
לאברהם
,
ובניו
יירשו
את
הארץ.
ואברהם
גם
כן
לא
ברך
יצחק.
ספר
כי
כאשר
היה
זקן
יצחק
כהו
עיניו
מראות
,
ואז
קרא
לעשו
,
ושאל
ממנו
שיצוד
לו
ציד
ויעשה
לו
מטעמים
כאשר
אהב
ויביא
לו
ויאכל
,
בעבור
יברכהו
לפני
מותו.