תנ"ך - ועל־חרבך
תחיה
ואת־אחיך
תעבד
והיה
כאשר
תריד
ופרקת
עלו
מעל
צוארך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַל־חַרְבְּךָ֣
תִֽחְיֶ֔ה
וְאֶת־אָחִ֖יךָ
תַּעֲבֹ֑ד
וְהָיָה֙
כַּאֲשֶׁ֣ר
תָּרִ֔יד
וּפָרַקְתָּ֥
עֻלּ֖וֹ
מֵעַ֥ל
צַוָּארֶֽךָ:
(בראשית פרק כז פסוק מ)
וְעַל־חַרְבְּךָ
תִחְיֶה
וְאֶת־אָחִיךָ
תַּעֲבֹד
וְהָיָה
כַּאֲשֶׁר
תָּרִיד
וּפָרַקְתָּ
עֻלּוֹ
מֵעַל
צַוָּארֶךָ:
(בראשית פרק כז פסוק מ)
ועל־חרבך
תחיה
ואת־אחיך
תעבד
והיה
כאשר
תריד
ופרקת
עלו
מעל
צוארך:
(בראשית פרק כז פסוק מ)
ועל־חרבך
תחיה
ואת־אחיך
תעבד
והיה
כאשר
תריד
ופרקת
עלו
מעל
צוארך:
(בראשית פרק כז פסוק מ)
וְעַל
חַרבָּך
תֵּיחֵי
וְיָת
אֲחוּך
תִּפלַח
וִיהֵי
כַּד
יִעבְּרוּן
בְּנוֹהִי
עַל
פִּתגָמֵי
אוֹרָיתָא
וְתַעדֵּי
נִירֵיהּ
מֵעַל
צַורָך
:
(ועל
-
חרבך)
-
חצי
הספ';
תריד
-
ל';
ופרקת
-
ל'.
[ועל
חרבך
-
כמו:
בחרבך.
יש
'על'
שהוא
במקום
אות
בי"ת
,
כמו:
"עמדתם
על
חרבכם"
(יח'
לג
,
כו)
-
בחרבכם;
"על
צבאותם"
(שמ'
ו
,
כו)
-
בצבאותם].
והיה
כאשר
תריד
-
לשון
צער
,
כמו:
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג)
,
כלומר:
כשיעברו
ישראל
על
התורה
,
ויהא
לך
פתחון
פה
להצטער
על
הברכות
שנטל
,
ופרקת
עלו.
על
חרבך
תחיה
-
אומנותך
שהייתה
צד
חיות
בכלי
זיינך.
וכאשר
תריד
-
כמו
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג);
כשיַעבוד
בך
בפרך
,
לא
תוכל
לסבול
ופרקת
עולו.
והיה
כאשר
תריד
-
כמו
'תרדה';
והם
שני
שרשים.
ויש
אומרים
,
שהוא
כמו
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג)
,
והטעם:
כאשר
תריד
לשם
,
ירחמך.
ופרקת
-
מגזרת
"מפרק
הרים"
(מ"א
יט
,
יא);
ומהם:
"מפרקתו"
(ש"א
ד
,
יח).
ויש
בברכה
הזאת
שאלות
קשות:
אם
הברכה
היתה
נבואה
,
איך
לא
ידע
את
מי
יברך?
והשיבו
נבוני
הדור
,
כי
השם
אמר
לו
כאשר
בא
יעקב:
ברך
את
זה!
ואילו
היה
כן
,
היה
יצחק
אומר
לעשו:
השם
צוני.
ועוד
,
למה
ברך
עשו
בעבור
שבכה?
ואחרים
אמרו
,
כי
לא
היה
יצחק
נביא
,
וברכתו
לא
נתקיימה.
גם
אלה
טעו
,
כי
הנה
כתוב
"וירא
אליו
יי'"
(בר'
כו
,
ב);
ועוד
,
שאמר
דוד
"ולנביאיי
אל
תרעו"
(תה'
קה
,
טו).
ואחרים
אמרו:
מה
תועלת
יש
בדברים
,
אחרי
היות
מחשבתו
על
עשו?
והנה
הדבר
בספק
היה
אצלו
,
כי
כן
אמר:
"הקול
קול
יעקב"
(לעיל
,
כב)
,
ובירך
מי
שיהיה
מהם
,
כי
בניו
היו
שניהם.
ויש
אומרים:
איך
אמר
השם
"ורב
יעבד
צעיר"
(בר'
כה
,
כג)
,
גם
כן
אמר
יצחק:
ואת
אחיך
תעבד?
והגאון
דחה
זאת
השאלה
בקנה
רצוץ
,
בעבור
שמצא
"וילך
אל
ארץ
מפני
יעקב
אחיו"
(בר'
לו
,
ו);
והנה
שכח
"וישתחו
ארצה
שבע
פעמים"
(בר'
לג
,
ג)!
והנכון
בעיני
,
שברכת
הנביא
כמו
תפלה
היא
,
והשם
שמע
תפילתו;
כי
עיקר
זאת
הברכה
על
זרעם.
וִישֵנִים
שלא
הקיצו
משנת
האיולת
יחשבו
,
כי
אנחנו
בגלות
אדום;
ולא
כן
הדבר
,
רק
אדום
היה
תחת
יהודה
,
וכן
הכתוב
אומר
"ויפשע
אדום
מתחת
יד
יהודה"
(מ"ב
ח
,
כב);
גם
יואב
"הכרית
כל
זכר
באדום"
(מ"א
יא
,
טז).
ובעבור
שהיו
תחת
יד
יהודה
,
שמחו
ביום
אידינו
והיו
אומרים
לבבליים:
"ערו
ערו
עד
היסוד
בה"
(תה'
קלז
,
ז)!
ויותר
קשה
היתה
על
ישראל
החרפה
,
שהיה
אדום
מחרף
אותם
מרעתם;
וכן
טעם
"שישי
ושמחי
בת
אדום"
(איכה
ד
,
כא)
,
גם
כן
"ואל
תשמח
לבני
יהודה"
(עו'
א
,
יב).
גם
בימי
הורקנוס
הזקן
,
שָמָם
שומרי
ירושלם
,
והכניסם
בברית
מילה;
גם
בימי
אגריפס
,
כאשר
נלכדה
ירושלם
,
באו
גדודי
אדום
לעזור
יהודה.
ורומא
שהגליתנו
היא
מזרע
כתים
,
וכן
אמר
המתרגם
"וצים
מיד
כתים"
(במ'
כד
,
כד);
והיא
מלכות
יון
בעצמה
כאשר
פרשתי
בספר
דניאל
(דנ'
ו
-
ז).
והיו
אנשים
מתי
מעט
,
שהאמינו
באיש
ששמוהו
אלוה
,
וכאשר
האמינה
רומי
בימי
קוסטנטין
שחידש
כל
הדת
,
ושם
על
דגלו
צורת
תלוי
,
על
ידי
כומר
אדומי
,
ולא
היה
בעולם
מי
שישמרו
התורה
החדשה
,
חוץ
מאדומיים
מעטים;
על
כן
נקראה
רומא
'מלכות
אדום'.
גם
כן
יקראו
היום
אנשי
מצרים
ושבא
וארץ
עילם
'ישמעאלים'
,
ואין
בהם
מי
שהוא
מזרע
ישמעאל
,
כי
אם
מתי
מעט.
על
חרבך
תחיה
ואת
אחיך
תעבוד
-
בחרבך
,
שתלך
במלחמותיו
ובאנגריא
שלו
,
שתעבדנו
בשביל
הארץ
שתקח
ממנו;
כי
לא
עבדו
מגופך
אתה
,
רק
בשביל
הארץ
שתהיה
לך
ממנו
תעבדינו.
והיה
כאשר
תריד
-
כמו
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג);
'קמפילינדרא'
בלעז
(להתלונן);
שיכביד...
עלו
מעל
צוארך
-
שתניח
לו
את
ארצך
,
והלכת
לנפשך
ולא
תעבדינו
עוד
-
כמו
שעושים
השרים
עדיין
,
כשאדונו
מכביד
עליו
יותר
מדאי
,
אומר:
קח
ה'פייא'
(אחוזה
בלעז)
שלך
,
'אומניא'
(אנשים
בלעז)
שלך!
-
כלומר:
הארץ
שאני
מחזיק
משלך
-
ולא
אעבודך
עוד.
וטעם
ועל
חרבך
תחיה
-
כמו
'בחרבך'
,
וכן
"כי
לא
על
הלחם
לבדו
יחיה
האדם"
(דב'
ח
,
ג)
-
'בלחם'.
ואין
הברכה
שתהיה
מחיתו
משלל
האויבים
בחרבו
,
כי
הנה
נתן
לו
משמני
הארץ
ומטל
השמים
ובה
יחיה
,
אבל
הענין
לומר
שיחיה
במלחמותיו
,
כי
ינצח
ולא
יפול
בחרב
אויב;
ועל
כן
אמר
ואת
אחיך
תעבוד
-
שלא
תתגבר
עליו
,
והוא
יגבר
עליך
,
והיה
כאשר
תריד
בשיחך
(ע"פ
תה'
נה
,
ג)
מתגרת
ידו
,
ופרקת
עלו
מעל
צוארך
-
ירמוז
לישראל
שלא
יתגרו
בם
יותר
מדאי
לעשות
עמם
רע
,
והוא
מה
שצוה
הכתוב
"ונשמרתם
מאד.
אל
תתגרו
בם"
וגו'
(דב'
ב
,
ד
-
ה).
וכך
הזכירו
רבותינו
(ירוש'
ר"ה
א
,
א):
"כי
ששת
חדשים
ישב
שם
יואב
וכל
ישראל
עד
הכרית
כל
זכר
באדום"
(מ"א
יא
,
טז)
-
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
אני
אמרתי
"אל
תתגרו
בם"
,
ואתה
התגרית
בם
,
חייך
שאין
ששה
חדשים
הללו
נמנין
לך
למלכותך;
מדכתיב
"והימים
אשר
מלך
דויד
על
ישראל
ארבעים
שנה"
(מ"א
ב
,
יא)
,
והוא
מלך
ששה
חדשים
יותר
,
דכתיב
"בחברון
מלך
על
ישראל
שבע
שנים
וששה
חדשים"
(ראה
ש"ב
ה
,
ה).
ועוד
אמרו
(דב"ר
א
,
טז):
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
דויד
,
ידיך
חדודות
וחרוצות
,
ואני
מבקש
לרדות
בהם
את
עולמי
וכו'.
ועל
חרבך
תחיה
-
זאת
הברכה
תהיה
מיוחדת
לך
,
שתחיה
על
חרבך
,
וייראוך
בעבור
חרבך
,
שתהיה
בעל
מלחמה.
ואת
אחיך
תעבוד
-
גם
זו
ברכה
,
כי
טוב
לו
שיעבוד
את
אחיו
משיעבוד
את
אחרים.
והיה
כאשר
תריד
-
כשתגיע
עת
שתמשול
אתה.
ופרקת
עלו
-
ולא
תעבדנו;
וזה
יהיה
בעונו.
וברכו
יצחק
ואמר
אליו:
הנה
משמני
הארץ
יהיה
מושבך
,
ותתברך
ארצך
בטל
השמים
מעל.
וחרבך
יהיה
כלי
להמציא
טרפך
,
וזה
יהיה
בשתנצח
כל
מי
שירצה
לקום
עליך.
ואחיך
תעבוד
,
והיה
כאשר
תמשול
,
יזדמן
לך
שתפרק
עולו
מעל
צואריך
(בנוסחנו:
צוארך);
וזה
יהיה
כשלא
יהיה
ראוי
זרע
יעקב
לזאת
הברכה
מפני
מריו
ורוע
פעולותיו
,
כי
אז
יסור
ממך
זה
העבדות.
וזה
,
כי
כמו
אלו
הברכות
המתמידות
לא
יתכן
שתהיינה
אלא
לראוי
להם
,
ואמנם
הברכות
שיהיו
בעת
מה
מהזמן
ובמקום
מה
,
יתכן
שיתקיימו
לראוי
ולבלתי
ראוי.
וזה
ממה
שנבאר
באור
שלם
בגזרת
השם
בפרשת
'וישלח
יעקב'
(בה"פ
לב
,
ח).