תנ"ך - וישטם
עשו
את־יעקב
על־הברכה
אשר
ברכו
אביו
ויאמר
עשו
בלבו
יקרבו
ימי
אבל
אבי
ואהרגה
את־יעקב
אחי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשְׂטֹ֤ם
עֵשָׂו֙
אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב
עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
בֵּרֲכ֖וֹ
אָבִ֑יו
וַיֹּ֨אמֶר
עֵשָׂ֜ו
בְּלִבּ֗וֹ
יִקְרְבוּ֙
יְמֵי֙
אֵ֣בֶל
אָבִ֔י
וְאַהַרְגָ֖ה
אֶת־יַעֲקֹ֥ב
אָחִֽי:
(בראשית פרק כז פסוק מא)
וַיִּשְׂטֹם
עֵשָׂו
אֶת־יַעֲקֹב
עַל־הַבְּרָכָה
אֲשֶׁר
בֵּרֲכוֹ
אָבִיו
וַיֹּאמֶר
עֵשָׂו
בְּלִבּוֹ
יִקְרְבוּ
יְמֵי
אֵבֶל
אָבִי
וְאַהַרְגָה
אֶת־יַעֲקֹב
אָחִי:
(בראשית פרק כז פסוק מא)
וישטם
עשו
את־יעקב
על־הברכה
אשר
ברכו
אביו
ויאמר
עשו
בלבו
יקרבו
ימי
אבל
אבי
ואהרגה
את־יעקב
אחי:
(בראשית פרק כז פסוק מא)
וישטם
עשו
את־יעקב
על־הברכה
אשר
ברכו
אביו
ויאמר
עשו
בלבו
יקרבו
ימי
אבל
אבי
ואהרגה
את־יעקב
אחי:
(בראשית פרק כז פסוק מא)
וּנטַר
עֵשָׂו
דְּבָבוּ
לְיַעֲקֹב
עַל
בִּרכְתָא
דְּבָרְכֵיהּ
אֲבוּהִי
וַאֲמַר
עֵשָׂו
בְּלִבֵּיהּ
יִקרְבוּן
יוֹמֵי
אֶבלֵיהּ
דְּאַבָּא
וְאֶקטוֹל
יָת
יַעֲקֹב
אֲחִי
:
ברכו
-
ד':
בר'
כז
,
כז
,
מא;
יש'
יט
,
כה;
דה"א
כו
,
ה.
ויאמר
עשו
בלבו
(אמירה
(פלוני)
בליבו)
-
ו':
בר'
יז
,
יז;
כז
,
מא;
מ"א
יב
,
כו;
תה'
יד
,
א;
נג
,
ב;
אס'
ו
,
ו.
יקרבו
ימי
אבל
אבי
-
כמשמעו
,
שלא
אצער
את
אבא.
ומדרש
אגדה
לכמה
פנים
יש.
וישטם
-
נטר
איבה
,
וכן
"וישטמוהו"
(בר'
מט
,
כג).
ויאמר
עשו
בלבו
-
יתכן
שגלה
סודו
לאחד
מאוהביו;
ויש
אומרים
(ראה
ב"ר
סז
,
ט;
רש"י):
על
דרך
נבואה
היה.
והראשון
קרוב.
יקרבו
ימי
אבל
אבי
-
'אבל
צר
וחפוי
שונא'.
אמר
עשו:
בתחילה
שמכרתי
לו
את
בכורתי
,
אמר
,
הייתי
מתנחם
לאמר:
לא
אפסיד
בכך
כלום
,
שאבי
יתן
לי
הכל
במתנה;
אבל
עכשיו
שקבל
גם
המתנה
והברכה
,
אין
לי
נחמה
אלא
שאהרגנו
ואקח
הכל
,
ולא
אפסיד
כלום
,
לא
בבכורה
ולא
בברכה;
ולכך
אמר:
אבי
שברכו
,
בימים
מועטים
אעשה
אותו
אבל
עליו;
וזהו
יקרבו
ימים
שיהא
אבי
אָבֵל
עליו
,
כי
אהרגה
את
יעקב.
ויש
מפרשים:
יקרבו
ימי
אבלו
של
אבי
,
שימות
,
ואחר
כך
אהרוג
וכו';
ויקרבו
-
כלומר:
ולוואי
שיקרבו!
אבל
אם
כן
,
לא
היה
לו
ליעקב
לברוח
עד
שימות
אביו
,
והוא
שב
קודם
מיתת
אביו
(ראה
בר'
לה
,
כז
-
כט).
ויאמר
עשו
בלבו
-
אמר
רבי
אברהם:
יתכן
שגלה
סודו
לאחד
מאוהביו.
ואין
צורך
,
כי
ההסכמה
בדבר
אשר
יִמָּלֵך
אדם
עם
לבו
תקרא
'אמירה
עם
הלב'
,
אע"פ
שיהיה
בה
דבור
בשפתים
,
וכן
"בלב
ולב
ידברו"
(תה'
יב
,
ג)
,
כי
הרצון
יקרא
'לב':
ו"כל...
ישראל
לב
אחד
להמליך
את
דויד"
(דה"א
יב
,
לט)
,
שהיו
כולם
על
אותה
ההסכמה
והיו
מדברים
בה;
וכן
"ויאמר
ירבעם
בלבו"
(מ"א
יב
,
כו)
,
וכן
אמר
אליעזר
"אני
טרם
אכלה
לדבר
אל
לבי"
(בר'
כד
,
כה)
,
והיתה
שם
תפלה
בשפתיו:
"ויאמר
יי'
אלהי
אדני
אברהם"
(שם
,
יב)
,
אבל
"טרם
אכלה
לדבר
אל
לבי"
-
טרם
השלימי
מה
שעלה
בדעתי.
ויאמר
כאן
,
כי
כאשר
באה
משטמה
גדולה
בנפש
עשו
,
לשטום
את
יעקב
על
הברכה
,
עלה
בלבו
שיהרג
את
אחיו
,
והיה
מתנחם
בזה
מרוע
לבו.
וזה
טעם
"ויגד
לרבקה
את
דברי
עשו"
,
ולכך
אמרה
"מתנחם
לך"
(להלן
,
מב).
ורבנו
שלמה
כתב:
ברוח
הקדש
הוגד
לה
מה
עשו
מהרהר
בלבו;
וכן
בבראשית
רבא
(סז
,
ח).
ואם
כן
,
יהיה
דברי
עשו
מחשבתו
עם
הלב
,
כמו
"דברתי
אני
עם
לבי"
(קה'
א
,
טז).
והנה
עשו
היה
אומר:
יקרבו
ימי
אבל
אבי
,
כי
בחייו
לא
יצערנו
,
או
מפחדו
שלא
יקללנו
ותהפך
ברכתו
לקללה;
ורבקה
פחדה
שמא
ימות
הזקן
פתאום
ויהרגנו
,
או
שמא
יזדמן
לו
בחייו
ויהרגנו.
וישטום.
יקרבו
ימי
אבל
אבי
-
כלומר:
שימות
אבי
,
כי
קרוב
הוא
למיתה
,
ונאבל
עליו
,
ואחר
כן
אהרוג
יעקב
אחי;
כי
בחיי
אבי
לא
אעשה
,
כדי
שלא
אגרום
לאבי
שיבה
רעה.
והנה
חשב
עשו
בלבו
להרוג
אחיו
אחר
מות
אביו
,
ואז
תסור
מעליו
זאת
הקללה.