תנ"ך - ולבן
הלך
לגזז
את־צאנו
ותגנב
רחל
את־התרפים
אשר
לאביה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלָבָ֣ן
הָלַ֔ךְ
לִגְזֹ֖ז
אֶת־צֹאנ֑וֹ
וַתִּגְנֹ֣ב
רָחֵ֔ל
אֶת־הַתְּרָפִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
לְאָבִֽיהָ:
(בראשית פרק לא פסוק יט)
וְלָבָן
הָלַךְ
לִגְזֹז
אֶת־צֹאנוֹ
וַתִּגְנֹב
רָחֵל
אֶת־הַתְּרָפִים
אֲשֶׁר
לְאָבִיהָ:
(בראשית פרק לא פסוק יט)
ולבן
הלך
לגזז
את־צאנו
ותגנב
רחל
את־התרפים
אשר
לאביה:
(בראשית פרק לא פסוק יט)
ולבן
הלך
לגזז
את־צאנו
ותגנב
רחל
את־התרפים
אשר
לאביה:
(בראשית פרק לא פסוק יט)
וְלָבָן
אֲזַל
לְמִגַּז
יָת
עָנֵיהּ
וּנסֵיבַת
רָחֵל
יָת
צַלמָנַיָא
דִּלאֲבוּהָא
:
ולבן
-
ג':
בר'
לא
,
יט
,
כה;
דב'
א
,
א.
לגזוז
את
צאנו
-
שנתן
ביד
בניו
דרך
שלשת
ימים
בינו
ובין
יעקב
(ראה
בר'
ל
,
לה
-
לו).
ותגנב
רחל
את
התרפים
-
להפריש
את
אביה
מעבודה
זרה
נתכוונה.
ותגנוב
רחל
את
התרפים
-
שלא
יגידו
ויודיעו
ללבן
כי
רוצה
יעקב
לברוח
,
כעניין
שנאמר
"אין
אפוד
ותרפים"
(הו'
ג
,
ד);
"כי
התרפים
דברו
און"
(זכ'
י
,
ב);
רגילים
היו
לקסום
בהם.
התרפים
-
יש
אומרים
,
שהוא
כלי
נחשת
העשוי
לדעת
חלקי
השעות.
ואחרים
אמרו
,
כי
יש
כח
בחכמי
המזלות
לעשות
צורה
בשעות
ידועות
ותדבר
הצורה;
והעד
שלהם:
"כי
התרפים
דברו
און"
(זכ'
י
,
ב);
ופירוש
הפסוק
איננו
כן.
והקרוב
אלי
,
שהתרפים
הן
על
צורת
בן
אדם
,
והיא
עשויה
לקבל
כח
עליונים;
ולא
אוכל
לפרש.
והעד
שהתרפים
כן
-
התרפים
ששמה
מיכל
במטה
,
עד
שחשבו
שומרי
הבית
שהם
דוד
(ראה
ש"א
יט
,
יג
-
טז).
והפסוק
שאמר
"אין
אפוד
ותרפים"
(הו'
ג
,
ד)
,
יש
לו
שני
פירושים:
האחד
,
שאמר
"אין
מלך
ואין
שר"
(שם)
בישראל
,
כי
השם
לא
בחר
מלך
רק
ממשפחת
דוד
,
על
כן
אמר
בפסוק
השני
"ובקשו
את
יי'
אלהיהם
ואת
דוד
מלכם"
(שם
,
ה).
"ואין
זבח
ומצבה"
(ראה
הו'
ג
,
ד)
-
לעבודה
זרה
,
"ואין
אפוד"
(שם)
-
שהיו
עובדי
הבעל
עושים
כדמות
אפוד
משה
,
על
כן
אמר
"אפוד"
,
ולא
אמר
'האפוד'
,
כמו
"הגישה
האפוד"
(ש"א
כג
,
ט).
ו"איפוד
ירד
בידו"
(שם
,
ו)
-
איננו
שעשה
משה.
ובמקומו
אפרשנו
בראיות
גמורות
,
אם
גומר
השם
עלי.
והפירוש
השיני
-
שלא
יעבדו
השם
ולא
עבודה
זרה.
והנה
התרפים
-
קראם
לבן
'אלהיו'
(ראה
להלן
,
ל).
ויש
אומרים
(ראה
ב"ר
עד
,
ה)
,
שרחל
גנבתם
לבטל
עבודה
זרה
מבית
אביה.
ואילו
היה
כן
,
למה
הוליכה
אותם
עמה
,
ולא
טמנתם
בדרך?
והקרוב
,
שהיה
לבן
אביה
יודע
מזלות
,
ופחדה
,
שאביה
יסתכל
במזלות
לדעת
אי
זה
דרך
ברחו.
ולבן
הלך
לגזוז
את
צאנו
אשר
ביד
בניו
,
ומצא
יעקב
מקום
לילך
בלא
ידיעתו
,
ואף
רחל
מצאה
לגנוב
את
התרפים
-
שהיו
מדברים
ואומרים
על
ידי
מכשפוּת
,
ולכך
חמדתן
רחל
,
אבל
לבן
היה
עובד
אותן
ועושה
אותן
עבודה
זרה;
וגנבה
רחל
את
התרפים
,
ויעקב
-
לב
לבן
,
ועל
ידי
שתיהן
נרדף
אחריהם.
ותגנב
רחל
את
התרפים
-
לא
נתכונה
אלא
להפריש
אביה
מעבודה
זרה;
לשון
רבנו
שלמה.
ואפשר
כי
היו
ללבן
לעבודה
זרה
,
כאשר
אמר
"למה
גנבת
את
אלהי"
(להלן
,
ל)
,
אבל
לא
היו
כל
התרפים
נעבדים
,
כי
איך
תמצא
עבודה
זרה
בבית
אדוננו
דוד
(ראה
ש"א
יט
,
יג)?!
והקרוב
מה
שאומרים
,
שהם
כלים
לקבל
השעות
,
ויקסמו
בהם
לדעת
עתידות.
והמלה
נגזרת
מלשון
"רפה
ידים"
(ש"ב
יז
,
ב);
"נרפים
אתם
נרפים"
(שמ'
ה
,
יז);
יקראו
אותם
'רפים'
,
לרמוז
בשמם
כי
דברם
כמו
נבואה
רפה
,
תבא
ברוב
ותכזב
לעתים
רחוקות
(ע"פ
יח'
יב
,
כז)
,
כמו
שאמר
"כי
התרפים
דברו
און"
(זכ'
י
,
ב).
והנה
יעשו
אותם
קטני
אמנה
להם
לאלהים
,
לא
ישאלו
בשם
הנכבד
ולא
יתפללו
אליו
,
רק
כל
מעשיהם
בקסמים
אשר
יגידו
להם
התרפים
,
וכתוב
"והאיש
מיכה
לו
בית
אלהים
ויעש
אפוד
ותרפים"
(שו'
יז
,
ה)
,
ושם
כתוב
"שאל
נא
באלהים
ונדעה
התצליח
דרכנו"
(שו'
יח
,
ה)
,
כי
בתרפים
היו
שואלים.
וכן
היה
הענין
בישראל
באפוד
,
כי
אחרי
אשר
הורגלו
באפוד
הקדש
עשו
כדמותו
,
והיו
שואלים
בו
ומאמינים
בדבריו
ותועים
אחריו
,
גם
בחלום
לא
ידרשו
את
השם
,
כי
אם
בהם;
וזה
טעם
"ויעש
אותו
גדעון
לאפוד
ויצג
אותו
בעירו
בעפרה
ויזנו
כל
ישראל
אחריו
שם
ויהי
לגדעון
ולביתו
למוקש"
(שו'
ח
,
כז)
,
כי
סרו
מאחרי
יי'.
והנה
לבן
היה
קוסם
ומנחש
,
כאשר
אמר
"נחשתי"
(בר'
ל
,
כז)
,
וארצו
-
ארץ
הקוסמים
מעולם
,
כדכתיב
"כי
מלאו
מקדם
ועוננים
כפלשתים"
(יש'
ב
,
ו)
,
ובלעם
בן
בעור
הקוסם
היה
מעירו
,
וזה
טעם
"למה
גנבת
את
אלהי"
(להלן
,
ל).
ולבן
(הלך)
-
והיה
המקום
רחוק
שלשת
ימים
,
כמו
שאמר
"וישם
דרך
שלשת
ימים
בינו
ובין
יעקב"
(בר'
ל
,
לו);
לפיכך
לא
ידע
לבן
עד
יום
השלישי
(ראה
להלן
,
כב).
ולבן
לא
היה
בבית
,
וגם
בניו
לא
היו
שם
,
כי
היו
רועים
צאן
אביהם;
לפיכך
לקחה
רחל
את
התרפים
,
כי
לא
היה
אדם
בבית
שימנענה.
והתרפים
הם
כלי
הנחושת
שרואין
בו
שעות
היום;
ויראו
בו
העתידות
,
ופעמים
רבות
יכזב
,
וכן
אמר
"כי
התרפים
דברו
און"
(זכ'
י
,
ב).
ונקרא
בלשון
רבים
,
לפי
שהוא
עשוי
לוחות
לוחות.
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
כתב
,
כי
התרפים
עשוים
על
צורת
בן
אדם
,
והיא
עשויה
לקבל
כח
עליונים.
וגנבה
אותם
רחל
,
כדי
שלא
יראה
בהם
אביה
,
אי
זה
דרך
הלכו.
ויעקב
לא
ידע
בזה
הדבר
,
כמו
שאמר
"ולא
ידע
יעקב"
(להלן
,
לב);
כי
אם
היה
יודע
,
לא
היה
מניח
אותה
לקחת
מבית
אביה
דבר
שלא
מדעתו
,
כל
שכן
התרפים.
התרפים
-
הוא
צורה
בתואר
האדם
עשויה
ממתכת
,
בשעות
ידועות
אצלם
יתעורר
בה
הכח
הדמיוני
אשר
לקוסם
,
וידמה
שתדבר
הצורה;
והוא
באמת
פוֹעַל
מפעולות
הדמיון.
וכבר
הלך
לבן
בעת
ההיא
לגזוז
צאנו
אשר
ביד
בניו
,
שהיה
רחוק
דרך
שלשת
ימים
מהמקום
שהיה
בו
יעקב
,
כי
זה
ממה
שיעזר
אל
יעקב
שיהיה
רחוק
קודם
שירגיש
בזה
לבן.
ותגנב
רחל
את
התרפים
אשר
לאביה
-
והוא
כלי
הקסם
אשר
לו
,
כי
קוסם
היה.
ואחשב
שעשתה
זה
רחל
,
אם
להרחיק
מאביה
זה
הפועל
המגונה
,
או
כדי
שלא
יקסם
בו
וידע
אנה
פנה
יעקב
,
או
לשתי
הסבות
יחד.
והנה
התרפים
הם
על
צורת
אדם
,
כמו
שנראה
במיכל
בת
שאול
(ראה
ש"א
יט
,
יג)
,
והיא
צורה
נעשת
,
בשעות
ידועות
יתעורר
בה
הכח
הדמיוני
אשר
לקוסם
,
וישמע
כאִלו
קול
נמוך
מדבר
אליו
בעניין
העתידות
אשר
תשוטט
בהם
מחשבתו;
לא
שזאת
הצורה
תדבר
,
כי
זה
בלתי
אפשר
,
כי
הדבור
לא
יהיה
בזולת
כליו
אשר
שם
בו
השם
יתעלה
בטבע.