תנ"ך - ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ: (בראשית פרק לא פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ: (בראשית פרק לא פסוק יט)

טקסט בלבד:

ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה: (בראשית פרק לא פסוק יט)

תיקון קוראים:

ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה: (בראשית פרק לא פסוק יט)
וְלָבָן אֲזַל לְמִגַּז יָת עָנֵיהּ וּנסֵיבַת רָחֵל יָת צַלמָנַיָא דִּלאֲבוּהָא :

ולבן - ג': בר' לא , יט , כה; דב' א , א.

ולבן - ג'.

לגזוז את צאנו - שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב (ראה בר' ל , לה - לו). ותגנב רחל את התרפים - להפריש את אביה מעבודה זרה נתכוונה.

ותגנוב רחל את התרפים - שלא יגידו ויודיעו ללבן כי רוצה יעקב לברוח , כעניין שנאמר "אין אפוד ותרפים" (הו' ג , ד); "כי התרפים דברו און" (זכ' י , ב); רגילים היו לקסום בהם.

התרפים - יש אומרים , שהוא כלי נחשת העשוי לדעת חלקי השעות. ואחרים אמרו , כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות ותדבר הצורה; והעד שלהם: "כי התרפים דברו און" (זכ' י , ב); ופירוש הפסוק איננו כן. והקרוב אלי , שהתרפים הן על צורת בן אדם , והיא עשויה לקבל כח עליונים; ולא אוכל לפרש. והעד שהתרפים כן - התרפים ששמה מיכל במטה , עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד (ראה ש"א יט , יג - טז). והפסוק שאמר "אין אפוד ותרפים" (הו' ג , ד) , יש לו שני פירושים: האחד , שאמר "אין מלך ואין שר" (שם) בישראל , כי השם לא בחר מלך רק ממשפחת דוד , על כן אמר בפסוק השני "ובקשו את יי' אלהיהם ואת דוד מלכם" (שם , ה). "ואין זבח ומצבה" (ראה הו' ג , ד) - לעבודה זרה , "ואין אפוד" (שם) - שהיו עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה , על כן אמר "אפוד" , ולא אמר 'האפוד' , כמו "הגישה האפוד" (ש"א כג , ט). ו"איפוד ירד בידו" (שם , ו) - איננו שעשה משה. ובמקומו אפרשנו בראיות גמורות , אם גומר השם עלי. והפירוש השיני - שלא יעבדו השם ולא עבודה זרה. והנה התרפים - קראם לבן 'אלהיו' (ראה להלן , ל). ויש אומרים (ראה ב"ר עד , ה) , שרחל גנבתם לבטל עבודה זרה מבית אביה. ואילו היה כן , למה הוליכה אותם עמה , ולא טמנתם בדרך? והקרוב , שהיה לבן אביה יודע מזלות , ופחדה , שאביה יסתכל במזלות לדעת אי זה דרך ברחו.

ולבן הלך לגזוז את צאנו אשר ביד בניו , ומצא יעקב מקום לילך בלא ידיעתו , ואף רחל מצאה לגנוב את התרפים - שהיו מדברים ואומרים על ידי מכשפוּת , ולכך חמדתן רחל , אבל לבן היה עובד אותן ועושה אותן עבודה זרה; וגנבה רחל את התרפים , ויעקב - לב לבן , ועל ידי שתיהן נרדף אחריהם.

ותגנב רחל את התרפים - לא נתכונה אלא להפריש אביה מעבודה זרה; לשון רבנו שלמה. ואפשר כי היו ללבן לעבודה זרה , כאשר אמר "למה גנבת את אלהי" (להלן , ל) , אבל לא היו כל התרפים נעבדים , כי איך תמצא עבודה זרה בבית אדוננו דוד (ראה ש"א יט , יג)?! והקרוב מה שאומרים , שהם כלים לקבל השעות , ויקסמו בהם לדעת עתידות. והמלה נגזרת מלשון "רפה ידים" (ש"ב יז , ב); "נרפים אתם נרפים" (שמ' ה , יז); יקראו אותם 'רפים' , לרמוז בשמם כי דברם כמו נבואה רפה , תבא ברוב ותכזב לעתים רחוקות (ע"פ יח' יב , כז) , כמו שאמר "כי התרפים דברו און" (זכ' י , ב). והנה יעשו אותם קטני אמנה להם לאלהים , לא ישאלו בשם הנכבד ולא יתפללו אליו , רק כל מעשיהם בקסמים אשר יגידו להם התרפים , וכתוב "והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים" (שו' יז , ה) , ושם כתוב "שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו" (שו' יח , ה) , כי בתרפים היו שואלים. וכן היה הענין בישראל באפוד , כי אחרי אשר הורגלו באפוד הקדש עשו כדמותו , והיו שואלים בו ומאמינים בדבריו ותועים אחריו , גם בחלום לא ידרשו את השם , כי אם בהם; וזה טעם "ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש" (שו' ח , כז) , כי סרו מאחרי יי'. והנה לבן היה קוסם ומנחש , כאשר אמר "נחשתי" (בר' ל , כז) , וארצו - ארץ הקוסמים מעולם , כדכתיב "כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים" (יש' ב , ו) , ובלעם בן בעור הקוסם היה מעירו , וזה טעם "למה גנבת את אלהי" (להלן , ל).

ולבן (הלך) - והיה המקום רחוק שלשת ימים , כמו שאמר "וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב" (בר' ל , לו); לפיכך לא ידע לבן עד יום השלישי (ראה להלן , כב). ולבן לא היה בבית , וגם בניו לא היו שם , כי היו רועים צאן אביהם; לפיכך לקחה רחל את התרפים , כי לא היה אדם בבית שימנענה. והתרפים הם כלי הנחושת שרואין בו שעות היום; ויראו בו העתידות , ופעמים רבות יכזב , וכן אמר "כי התרפים דברו און" (זכ' י , ב). ונקרא בלשון רבים , לפי שהוא עשוי לוחות לוחות. והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב , כי התרפים עשוים על צורת בן אדם , והיא עשויה לקבל כח עליונים. וגנבה אותם רחל , כדי שלא יראה בהם אביה , אי זה דרך הלכו. ויעקב לא ידע בזה הדבר , כמו שאמר "ולא ידע יעקב" (להלן , לב); כי אם היה יודע , לא היה מניח אותה לקחת מבית אביה דבר שלא מדעתו , כל שכן התרפים.

התרפים - הוא צורה בתואר האדם עשויה ממתכת , בשעות ידועות אצלם יתעורר בה הכח הדמיוני אשר לקוסם , וידמה שתדבר הצורה; והוא באמת פוֹעַל מפעולות הדמיון.

וכבר הלך לבן בעת ההיא לגזוז צאנו אשר ביד בניו , שהיה רחוק דרך שלשת ימים מהמקום שהיה בו יעקב , כי זה ממה שיעזר אל יעקב שיהיה רחוק קודם שירגיש בזה לבן. ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה - והוא כלי הקסם אשר לו , כי קוסם היה. ואחשב שעשתה זה רחל , אם להרחיק מאביה זה הפועל המגונה , או כדי שלא יקסם בו וידע אנה פנה יעקב , או לשתי הסבות יחד. והנה התרפים הם על צורת אדם , כמו שנראה במיכל בת שאול (ראה ש"א יט , יג) , והיא צורה נעשת , בשעות ידועות יתעורר בה הכח הדמיוני אשר לקוסם , וישמע כאִלו קול נמוך מדבר אליו בעניין העתידות אשר תשוטט בהם מחשבתו; לא שזאת הצורה תדבר , כי זה בלתי אפשר , כי הדבור לא יהיה בזולת כליו אשר שם בו השם יתעלה בטבע.
ריכוז קישורים