תנ"ך - ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי: (בראשית פרק לב פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי־אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי־כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי: (בראשית פרק לב פסוק כא)

טקסט בלבד:

ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני: (בראשית פרק לב פסוק כא)

תיקון קוראים:

ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני: (בראשית פרק לב פסוק כא)
וְתֵימְרוּן אַף הָא עַבדָּך יַעֲקֹב אָתֵי בָתְרַנָא אֲרֵי אֲמַר אֲנִיחִינֵיהּ לְרוּגזֵיהּ בְּתִקרוּבתָּא דְּאָזְלָא קֳדָמַי וּבָתַר כֵּין אֶחזֵי אַפּוֹהִי מָא אִם יִסַב אַפָּי :

אכפרה - ב': בר' לב , כא; שמ' לב , ל. ההלכת - ג' , ב' חסר וחד מלא: *בר' לב , כא; *וי' יא , כז; *נחמ' יב , לח. ישא - ל"ז: בר' לב , כא; מ , יג , יט; שמ' כ , ז; כג , כא; וי' יט , ח; כ , יז; במ' ו , כו; ט , יג; יא , יב; דב' א , לא; ה , יא; י , יז; כח , מט , נ; לג , ג; יהו' כד , יט; ש"ב יד , יד; יש' ב , ד; ג , ז; ח , ד; י , כד; מ , יא; מב , ב; נז , יג; יח' יב , יב; יח , כ (פעמיים); מי' ב , ד; חב' א , ג; חגי ב , יב; זכ' ו , יג; תה' כד , ה; מש' ו , לה; איוב ז , יג; איכה ג , כז; קה' ה , יד.

ההלכת ג' ב' חס' וא' מל' במנחה ההלכת לפני בכל החיה ההלכת על ארבע והתודה השנית ההולכת.

אכפרה - ב' בעד חטאתכם; במנחה - ל'; ההלכת - ג'; לפני - ל'.

כי אמר אכפרה פניו - אבטל רוגזו , כמו "וכופר בריתכם את מות" (יש' כח , יח); "לא תוכלי כפרה" (יש' מז , יא). ונראה בעיני , שכל 'כפרה' שאצל עון וחטא ואצל 'פנים' - כולם לשון 'קינוח והעברה' הם , ולשון ארמי הוא , והרבה בתלמוד: וכפר ידיה (ראה ב"מ כד , א); ובעי לכפוריה ידיה בההוא גברא (ראה גיטין נו , א); וגם בלשון המקרא נקראים המזרקים של קודש: "כפורי זהב" (עז' א , י) , על שם שהכהן מקנח ידו בשפת מזרק (ראה זבחים צג , ב).

כי אמר אכפרה פניו - כן חשב יעקב בלבו , ואין זה מדבר השלוחים: וגם הנה הוא אחרינו. לפי שרצה יעקב לברוח בלילה דרך אחרת , אם לא מפני שעכבו המלאך , לכך היה מתכוין להטעותו לעשו , שלא יפגשהו.

כי אמר - יעקב בלבו; אלה דברי משה. ופירוש אכפרה - כמו "אכסה" (יר' מו , ח) ו"אסתיר" (דב' לא , יח). ופניו - כמו "כעסו" (מ"א טו , ל); וכן "ופניה לא היו לה עוד" (ש"א א , יח).

כי אמר - הטעם שעשה יעקב כל זה , כי אמר בלבו: אכפרה פניו של עשו , שחרה אפו עלי על דבר הברכה; כמו "ופניה לא היו לה עוד" (ש"א א , יח).

ואמרתם... הנה עבדך יעקב - שנה להם על זאת , שלא ישכחו. לאחר שיודע לכם שהוא עשו שאתם מדברים עמו , תאמרו לו: גם הנה עבדך יעקב , שלא יאמר: מה שאמרו מתחילה שהוא בא אחרינו , אם ידעו שאני הוא , לא אמרו , מפני פחד; ולכך תשנו לו [הג"ה]. כי אמר אכפרה פניו - בעל הספר פירש , כי על כן עשה יעקב כל זאת , להעביר ממנו פנים של זעם , אם כוונתו לרעה; אבל הרועים לא אמרו לו דבר זה , כי אם יזכיר אליו השטימה והשנאה.

אכפרה פניו - אבטל רוגזו , וכן "וכפר בריתכם את מות" (יש' כח , יח); "לא תוכלי כפרה" (יש' מז , יא). ונראה בעיני , שכל 'כפרה' שאצל 'חטא' ו'עון' ואצל 'פנים' , כולן לשון 'קנוח והעברה' הן. ולשון ארמית הוא בהרבה מקומות (גיטין נו , א): בעא לכפורי ידיה; וגם בלשון מקרא נקראים המזרקים "כפורי זהב" (עז' א , י) , על שם שבהם מקנח ידיו בשפת המזרק. לשון רבנו שלמה , וכן אמר אנקלוס: "אניחיניה לרוגזיה". ואם כן יהיה פירוש כי אמר: כי חשב יעקב בלבו: אכפרה פניו. והכתוב מגיד לנו זה , כי איננו ראוי שיאמרו השלוחים לעשו ככה; וכך פירש רבי אברהם. ואיננו ישר בעיני , שיצטרך הכתוב להגיד לנו עתה מחשבתו זאת , והיא ידועה בכל שולחי מנחה; ועוד שאם כן היה ראוי שיזכיר הכתוב זה בתחלה: "והנה גם הוא אחרינו" (לעיל , יט) , כי חשב אכפרה פניו; כי עתה לא הוסיף על הצואה ההיא. אבל הנכון , כי עתה הוסיף לפרש להם , שיאמרו "הנה גם הוא אחרינו" בלשון כבוד , כלשון הזה: גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו , והקדים אותנו לפניו , לתת כפר נפשו על ראותו פני כבודך במנחה הזאת , כאשר יתנו העבדים כפרם בתת להם רשות לראות פני המלך - ואחרי כן אראה פניו , כי אולי ישא פני ויכבדני , להיותי מרואי פני המלך (ע"פ אס' א , יד); וזה דרך מעלה מיראתו ממנו. ובא אכפרה פניו כדרך "ואיש חכם יכפרנה" (מש' טז , יד) - יתן כֹפר על החֵמָה. ולשון 'קנוח' ב'כפור' איננו לשון קדש , רק לשון ארמית , וכן "כפורי זהב" (עז' א , י) - שֵם המזרקים בבבל; כי לעולם לא תבא 'כפרה' ב'חטא' , אבל יאמר "לכפר על נפשותיכם" (שמ' ל , טו); "לכפר עליו ונסלח לו" (במ' טו , כח) - על נפשו; ויאמר "אכפרה בעד חטאתכם" (שמ' לב , ל); וכולן מלשון "ונתנו איש כפר נפשו" (שמ' ל , יב) , שהוא פדיון.

ואמרתם. אע"פ שאמר "כדבר הזה" (לעיל , כ) , ובכללו "גם הוא אחרינו" (לעיל , יט) , הוסיף להם הדבר הזה עוד , שיהיו זוכרים זה , שיאמרו לו , שהוא בא אחריהם. אכפרה פניו - אסיר כעסו; כל לשון 'כפרה' - ענין 'הסרה' , וכן "וכופר בריתכם את מות" (יש' כח , יח); "לא תוכלי כפרה" (שם מז , יא). וכן 'כפרת העון' הוא 'הסרת העון'. פניו - ענין כעס , כמו "ופניה לא היו לה עוד" (ש"א א , יח); "אעזבה פני" (איוב ט , כז) , והדומים להם.

אכפרה פניו - אעביר אפו.

וצוה לכל אחד מההולכים אחרי העדרים , שיאמר לעשו , כשישאלהו למי הוא ולמי מה שלפניו: לעבדך ליעקב , מנחה היא שלוחה לאדני לעשו , גם הנה עבדך יעקב אחרינו. ואולם עשה זה יעקב לשכך חמתו , במה שיראה מהפלגת המנחה ומהפלגת הכנע יעקב לו.
ריכוז קישורים