תנ"ך - ויקם׀
בלילה
הוא
ויקח
את־שתי
נשיו
ואת־שתי
שפחתיו
ואת־אחד
עשר
ילדיו
ויעבר
את
מעבר
יבק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֣קָם׀
בַּלַּ֣יְלָה
ה֗וּא
וַיִּקַּ֞ח
אֶת־שְׁתֵּ֤י
נָשָׁיו֙
וְאֶת־שְׁתֵּ֣י
שִׁפְחֹתָ֔יו
וְאֶת־אַחַ֥ד
עָשָׂ֖ר
יְלָדָ֑יו
וַיַּעֲבֹ֕ר
אֵ֖ת
מַעֲבַ֥ר
יַבֹּֽק:
(בראשית פרק לב פסוק כג)
וַיָּקָם׀
בַּלַּיְלָה
הוּא
וַיִּקַּח
אֶת־שְׁתֵּי
נָשָׁיו
וְאֶת־שְׁתֵּי
שִׁפְחֹתָיו
וְאֶת־אַחַד
עָשָׂר
יְלָדָיו
וַיַּעֲבֹר
אֵת
מַעֲבַר
יַבֹּק:
(בראשית פרק לב פסוק כג)
ויקם׀
בלילה
הוא
ויקח
את־שתי
נשיו
ואת־שתי
שפחתיו
ואת־אחד
עשר
ילדיו
ויעבר
את
מעבר
יבק:
(בראשית פרק לב פסוק כג)
ויקם׀
בלילה
הוא
ויקח
את־שתי
נשיו
ואת־שתי
שפחתיו
ואת־אחד
עשר
ילדיו
ויעבר
את
מעבר
יבק:
(בראשית פרק לב פסוק כג)
וְקָם
בְּלֵיליָא
הוּא
וּנסֵיב
יָת
תַּרתֵּין
נְשׁוֹהִי
וְיָת
תַּרתֵּין
לְחֵנָתֵיהּ
וְיָת
חַד
עֲסַר
בְּנוֹהִי
וַעֲבַר
יָת
מַעֲבַר
יוּבקָא
:
בלילה
הוא
-
ד':
*בר'
יט
,
לג;
ל
,
טז;
לב
,
כג;
ש"א
יט
,
י.
(ושאר
'בלילה
ההוא').
ואת
-
שתי
-
ו':
*בר'
יט
,
טו;
לב
,
כג;
שמ'
כח
,
כה;
לט
,
יח;
ש"א
ל
,
יח;
יח'
לה
,
י.
וכל
'ואת
שתי
הכליות'
דכותהון.
אחד
-
כ"ה
(בפתח
,
בלישנא):
ראה
בר'
כו
,
י.
ילדיו
-
ג':
בר'
לב
,
כג;
יש'
כט
,
כג;
איוב
לח
,
מא.
בלילה
הוא
-
ד';
ואת
-
שתי
-
ו'
וכל
ואת
שתי
הכליו'
דכות';
ואת
-
אחד
-
ל';
ילדיו
-
ג'.
ואת
אחד
עשר
ילדיו
-
ודינה
היכן
היתה?
נְתָנָהּ
בתיבה
,
ונעל
בפניה
,
שלא
יתן
בה
עשו
עיניו
(ראה
ב"ר
עו
,
ט);
ולכך
נענש
יעקב
שמנעה
מאחיו
,
שמא
תחזירנו
למוטב
,
סופה
שנפלה
ביד
שכם
בן
חמור.
יבק
-
שם
הנהר.
ויקם
בלילה
ההוא
(בנוסחנו:
הוא)
-
נתכוין
לברוח
דרך
אחרת
,
ולפיכך
עבר
הנחל
בלילה
,
כמו
שמצינו
בדוד
בברחו
מפני
אבשלום
בדרכים
הללו
של
ירדן
ומחנים
שעבר
יעקב
,
ובלילה
כמו
כן:
"ויאמרו
אל
דוד
קומו
עברו...
את
המים"
וגו'
"ויקם
דוד
וכל
העם
אשר
אתו
ויעברו
את
הירדן
עד
אור
הבוקר
עד
אחד
לא
נעדר
אשר
לא
עבר
את
הירדן"
וגו'
"ודוד
בא
מחנים
ואבשלום
עבר
את
הירדן"
וגו'
(ראה
ש"ב
יז
,
כא
-
כד).
מעבר
יבק
-
מעברות
המים
,
כדי
לברוח.
ויעבר
את
מעבר
יבק
-
הוא
עבר
בתחלה
,
ואחר
כן
לקח
נשיו
ובניו
והעבירם;
והנה
פירוש
ויעבר
-
וכבר
עבר
הוא
,
ושב
באחרונה
,
לבקש
אם
נשאר
כלום.
ותעבר
המנחה
-
מעבר
יבק
,
ואחר
כן
באותו
לילה
העביר
נשיו
וילדיו
וכל
אשר
לו
,
והוא
נותר
לבדו;
ולא
עבר
,
כי
רצה
להתבודד
לבקש
רחמים
,
והשם
הנכבד
שלח
מלאכו
לחזק
את
לבו
ולברכו.
ואין
נכון
לפרש
(ראה
רשב"ם)
,
שרצה
לברוח
ולעזוב
נשיו
וילדיו
וכל
אשר
לו
,
שהרי
כבר
הודיעו
שהוא
בא
על
ידי
המלאכים
הראשונים
,
והודיעו
שישלח
לו
מנחה
,
אחרי
כן
שלח
לו
המנחה
,
וצוה
לעבדיו
כי
הנה
עבדך
יעקב
אחרינו
,
ואיך
יעקב
חשב
מחשבה
אחרת
לברוח
,
ויגרום
לעשו
אחיו
כי
יחר
אפו
,
בראותו
כי
אחיו
ברח
מפניו
אחר
שהודיעו?!
והנה
בחרון
אפו
יהרג
כל
המחנה!
על
כן
אין
נכון
לומר
על
יעקב
-
שהיה
חכם
,
ויחשוב
שטות
כזה.
וזה
המעבר
הוא
הירדן
,
ובמקום
המעבר
שעבר
היה
שם
מקום
שנקרא
יבק.
ויקח
את
שתי
נשיו
ואת
שתי
שפחותיו
-
אין
מוקדם
ומאוחר
בכתוב
הזה
להצלה
,
אבל
אמר
שאסף
נשיו
ושפחותיו
וילדיו
אל
שפת
הנחל
,
ועבר
הוא
לבדו
את
מעבר
יבוק
לראות
אם
גבהו
המים
,
ושב
ויקחם
עמו
כולם
כאחד
ויעבירם
את
הנחל
,
ואחר
כן
ויעבר
את
כל
אשר
לו
-
מקנהו
ורכושו.
ויותר
יעקב
לבדו
-
שכח
פכין
קטנים
וחזר
עליהן;
לשון
רבנו
שלמה.
ועל
דרך
הפשט:
ויקחם
ויעבירם
את
הנחל
-
העבירם
עמו;
ויעבר
את
כל
אשר
לו
-
בצווי
,
כי
חזר
וצוה
שיעברו
לפניו
,
ונשאר
הוא
אחריהם.
ויאבק
-
ויתעפר
,
כך
פירשו
מנחם
(מחברת:
'אבק')
,
לשון
אבק
,
שמעלין
אבק
ברגליהם.
ולי
נראה
לשון
'ויתקשר'
,
ולשון
ארמי
הוא
(סנה'
סג
,
ב):
בתר
דאביקו
בה;
(מנחות
מב
,
א):
ואביק
ליה
מיבק;
זה
לשון
רבנו
שלמה.
ו'אביקה'
,
בלשון
חכמים:
'חביקה'
,
שמשו
בה
הרבה
,
(מכות
כג
,
א):
אבקתא
אית
בה;
(נדרים
נו
,
ב):
דרגש
עיולי
ואפוקי
באבקתא;
וכן
'אבוקה'
בלשונם
(ברכות
מג
,
ב)
,
בעבור
היותה
מעצים
דקים
חגורים
וקשורים
יחד;
כי
הח"ת
תכבד
בלשונם
והקלו
אותה
לאל"ף
,
ופעמים
רבים
יבליעו
הח"ת:
'מסותא'
(ברכות
כב
,
א)
במקום
'מסחותא'
(קידושין
לג
,
א);
'תותך'
(ב"ב
נט
,
א)
במקום
'תחותך';
'אסיתא
(שבת
עז
,
ב)
-
חסירתא'.
ואפשר
שיהיה
ויאבק
כמו
'ויחבק'
,
מלשון
"ויחבקהו"
(בר'
לג
,
ד)
,
כי
אולי
כן
הלשון
,
ומצינו
"ברודים
אמוצים"
(זכ'
ו
,
ג)
,
כמו
'חמוצים'
,
מלשון
"חמוץ
בגדים"
(יש'
סג
,
א).
ואמרו
המפרשים
(שרשים:
'ארז')
,
כי
"וארוזים
במרכולתך"
(יח'
כז
,
כד)
-
כמו
'וחרוזים'
,
מן
"צוארך
בחרוזים"
(שה"ש
א
,
י)
,
וכן
אמרו
במלת
"ותאלצהו"
(שו'
טז
,
טז)
,
שהוא
כמו
'ותחלצהו'
,
מהופך
מן
'ותלחצהו'.
ושמא
הוא
דעת
אנקלוס
שאמר
"וישתדל"
,
וכן
תרגם
"כי
יפתה"
(שמ'
כב
,
טו):
"ארי
ישדל"
-
יחבק
וינשק
,
שהוא
דרך
הפתוי
,
או
שלא
נזדמן
לו
לשון
ועשאו
ענין
תחבולה
,
כי
כל
השתדלות
-
תחבולה
וצדוד
ענין.
ובבראשית
רבא
(עז
,
ג):
מי
נתמלא
אבק?
האיש
שהיה
עמו;
כדברי
מנחם
(מחברת:
'אבק')
,
והוא
הנכון.
ויקם
בלילה
הוא
-
בחסרון
ה"א
הידיעה.
אמר
,
כי
קם
יעקב
בעוד
לילה
אחר
שישן
מעט
,
להעביר
מחנהו
בלילה.
ויקח
-
הזמינם
על
שפת
הנחל
לעבור
,
ועבר
הוא
לנסות
אם
המים
עמוקים;
זהו
שאמר
ויעבור
את
מעבר
יבק.
מעבר
-
מקום
שעוברים
בו
,
שאין
כל
כך
המים
עמוקים
שם
כמו
במקומות
האחרים;
כי
כל
הנהרות
והנחלים
יש
להם
מעבר
ידוע.
ואת
אחד
עשר
ילדיו
-
ודינה
בכלל
שתי
נשיו
,
כי
עם
לאה
היתה
,
כי
הבת
לא
תפרד
מן
האם.
ובבראשית
רבה
(עו
,
ט):
ואת
אחד
עשר
ילדיו;
ודינה
היכן
היתה?
בתיבה
היתה
נתונה
,
ונעל
בפניה.
אמר:
הרשע
הזה
-
עינו
רמה;
אם
יראה
אותה
,
יקח
אותה
ממני.
רב
הונא
בשם
רב
אבא
כהן
בר
דליה:
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
"למס
מרעהו
חסד"
(איוב
ו
,
יד);
מנעת
חסד
מן
אחוך!
אי
נסבה
לא
גרת.
פירוש:
אם
נשאה
לא
זנתה.
לא
בקשת
שתנשא
למהול
,
הרי
היא
נשאת
לערל;
לא
בקשת
שתנשא
בהיתר
,
הרי
היא
נשאת
באיסור.
הדא
היא
"ותצא
דינה"
וגו'
(בר'
לד
,
א).
וקם
יעקב
בלילה
ההוא
,
ויעבר
נשיו
ובניו
ושפחותיו
וכל
קנייניו
את
מעבר
יבוק
,
אחר
שעבר
הוא
בראשונה
,
לנסות
עומק
המים
ומאי
זה
מקום
יכשר
יותר
שיעבור.