תנ"ך - ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר: (בראשית פרק לב פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: (בראשית פרק לב פסוק כה)

טקסט בלבד:

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר: (בראשית פרק לב פסוק כה)

תיקון קוראים:

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר: (בראשית פרק לב פסוק כה)
וְאִשׁתְּאַר יַעֲקֹב בִּלחוֹדוֹהִי וְאִשׁתַּדַּל גֻּברָא עִמֵיהּ עַד דִּסלֵיק צַפרָא :

עלות - ו' (מלא וחסר): בר' לב , כה; שמ' יט , יב; שו' יט , ל; עמ' ז , א; נחמ' ג , יט; דה"ב לו , טז.

ויאבק - ל'.

ויותר יעקב לבדו - שכח פכים קטנים וחזר עליהן. ויאבק - מנחם פירש (מחברת: 'אבק'): ויתעפר איש - לשון 'אבק' , שהיו מעלין עפר ברגליהם על ידי ניענועָם. ולי נראה שהוא לשון 'ויתקשר'; ולשון ארמי הוא בתלמוד: בתר דאביקו ביה (סנה' סג , ב); ואביק להו מיבק (מנחות מב , א) - לשון 'עניבה'; שכן דרך בני אדם המתעצמים להפיל איש את רעהו , שחובקו ואובקו בזרועותיו. ופירשו רבותינו (ב"ר עז , ג) , שהוא שָׂרוֹ של עשו.

ויותר יעקב לבדו - כלומר , שהעביר כל אשר לו , שלא היה עוד לעבור אלא הוא לבדו , ורצה לעבור אחריהם , כי לברוח דרך אחרת , שלא יפגשנו עשו , נתכוון; ויאבק מלאך עמו - שלא יוכל לברח , ויראה קיום של הקדוש ברוך הוא , שלא יזיקהו עשו.

ויאבק איש - מגזרת "אבק" (דב' כח , כד): עד שעלה אבק ביניהם. עד עלות השחר - עד סור שחרות הלילה. ויש אומרין (השרשים: 'עלה') , כי שחר - דמות אור , והוא הנראה בעבים טרם זרוח השמש; וכן "אשר אין לו שחר" (יש' ח , כ).

ותעבר המנחה - מעבר יבק , ואחר כן באותו לילה העביר נשיו וילדיו וכל אשר לו , והוא נותר לבדו; ולא עבר , כי רצה להתבודד לבקש רחמים , והשם הנכבד שלח מלאכו לחזק את לבו ולברכו. ואין נכון לפרש (ראה רשב"ם) , שרצה לברוח ולעזוב נשיו וילדיו וכל אשר לו , שהרי כבר הודיעו שהוא בא על ידי המלאכים הראשונים , והודיעו שישלח לו מנחה , אחרי כן שלח לו המנחה , וצוה לעבדיו כי הנה עבדך יעקב אחרינו , ואיך יעקב חשב מחשבה אחרת לברוח , ויגרום לעשו אחיו כי יחר אפו , בראותו כי אחיו ברח מפניו אחר שהודיעו?! והנה בחרון אפו יהרג כל המחנה! על כן אין נכון לומר על יעקב - שהיה חכם , ויחשוב שטות כזה. וזה המעבר הוא הירדן , ובמקום המעבר שעבר היה שם מקום שנקרא יבק.

ויותר יעקב לבדו - מעבר הנחל. ויאבק איש עמו - נאבק עמו כדי להפילו. ויאבק איש עמו - לשון 'חיבוק' , כמו 'אביק טפי' בתלמוד (ע"ז יז , א); ויש לפרש: על שם שהיו מעלין אבק ברגלים. מלאך היה שהיה רוצה להפילו , אלא שהקדוש ברוך הוא עזרו.

ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו - אין מוקדם ומאוחר בכתוב הזה להצלה , אבל אמר שאסף נשיו ושפחותיו וילדיו אל שפת הנחל , ועבר הוא לבדו את מעבר יבוק לראות אם גבהו המים , ושב ויקחם עמו כולם כאחד ויעבירם את הנחל , ואחר כן ויעבר את כל אשר לו - מקנהו ורכושו. ויותר יעקב לבדו - שכח פכין קטנים וחזר עליהן; לשון רבנו שלמה. ועל דרך הפשט: ויקחם ויעבירם את הנחל - העבירם עמו; ויעבר את כל אשר לו - בצווי , כי חזר וצוה שיעברו לפניו , ונשאר הוא אחריהם. ויאבק - ויתעפר , כך פירשו מנחם (מחברת: 'אבק') , לשון אבק , שמעלין אבק ברגליהם. ולי נראה לשון 'ויתקשר' , ולשון ארמי הוא (סנה' סג , ב): בתר דאביקו בה; (מנחות מב , א): ואביק ליה מיבק; זה לשון רבנו שלמה. ו'אביקה' , בלשון חכמים: 'חביקה' , שמשו בה הרבה , (מכות כג , א): אבקתא אית בה; (נדרים נו , ב): דרגש עיולי ואפוקי באבקתא; וכן 'אבוקה' בלשונם (ברכות מג , ב) , בעבור היותה מעצים דקים חגורים וקשורים יחד; כי הח"ת תכבד בלשונם והקלו אותה לאל"ף , ופעמים רבים יבליעו הח"ת: 'מסותא' (ברכות כב , א) במקום 'מסחותא' (קידושין לג , א); 'תותך' (ב"ב נט , א) במקום 'תחותך'; 'אסיתא (שבת עז , ב) - חסירתא'. ואפשר שיהיה ויאבק כמו 'ויחבק' , מלשון "ויחבקהו" (בר' לג , ד) , כי אולי כן הלשון , ומצינו "ברודים אמוצים" (זכ' ו , ג) , כמו 'חמוצים' , מלשון "חמוץ בגדים" (יש' סג , א). ואמרו המפרשים (שרשים: 'ארז') , כי "וארוזים במרכולתך" (יח' כז , כד) - כמו 'וחרוזים' , מן "צוארך בחרוזים" (שה"ש א , י) , וכן אמרו במלת "ותאלצהו" (שו' טז , טז) , שהוא כמו 'ותחלצהו' , מהופך מן 'ותלחצהו'. ושמא הוא דעת אנקלוס שאמר "וישתדל" , וכן תרגם "כי יפתה" (שמ' כב , טו): "ארי ישדל" - יחבק וינשק , שהוא דרך הפתוי , או שלא נזדמן לו לשון ועשאו ענין תחבולה , כי כל השתדלות - תחבולה וצדוד ענין. ובבראשית רבא (עז , ג): מי נתמלא אבק? האיש שהיה עמו; כדברי מנחם (מחברת: 'אבק') , והוא הנכון.

ויותר. ויאבק איש עמו - נתחזק עמו עד שהעלו אבק. איש - מלאך , וכן "והנה איש עומד לנגדו" (יהו' ה , יג); "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא); נקראו 'אישים' המלאכים שמדברים עם אדם , ונראים להם בצורת איש כמוהם , במראה או בהקיץ. ושלח האל זה המלאך ליעקב לחזק לבו , שלא יירא מעשו , כי לא יוכל לו; לפיכך נאבק עמו. רמז לו , כי כמו שהוא נאבק עמו ולא יכול להפילו (ראה להלן , כו) , כן עֵשָו לא יוכל להרע לו. ונאבק עמו עד עלות השחר; רמז לו בזה , כי תהיה לו אורה אחרי חשכה , כי הצרה נמשלת ללילה וחשכה. לפיכך בא אליו בלילה ונאבק עמו עד עלות השחר; רמז לו , שיהיה לו ריוח והצלה , שהוא כאורה אחר החשיכה.

ויאבק - כמנהג האנשים המתאבקים להפיל האחד מהם האחר.

ונשאר יעקב לבדו להעביר קצת קנייניו שנשארו שם , וישן שם. ונראה לו בנבואה מלאך יי' כאלו הוא איש , ולעוצם דבקותו בו וקורבת מדרגתו ממנו נראה לו שהוא נאבק עמו. עם שיעקב כבר ראה עניין זה ההתאבקות מפני טרדת דמיונו בעניין עשו , וחָשבוֹ להמציא תחבולות להפילו , אם יקום עליו להכותו; כי אין מראין לאדם , אלא מהרהורי לבו (ראה ברכות נה , ב). והנה ארך זמן זה ההתאבקות עד עלות השחר , כי אז הגיע העת שהיה מקיץ יעקב לפי מנהגו.
ריכוז קישורים