תנ"ך - וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ: (בראשית פרק לב פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: (בראשית פרק לב פסוק כו)

טקסט בלבד:

וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו: (בראשית פרק לב פסוק כו)

תיקון קוראים:

וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו: (בראשית פרק לב פסוק כו)
וַחֲזָא אֲרֵי לָא יָכֵיל לֵיהּ וּקרֵיב בִּפתֵי יִרכֵּיהּ וְזָע פְּתֵי יִרכָּא דְיַעֲקֹב בְּאִשׁתַּדָּלוּתֵיהּ עִמֵיהּ :

לא יכל - ד': בר' לב , כו; מ"א ה , יז; יד , ד; דה"ב ז , ז.

לא יכל - ד'; ותקע - ל' וכל יחזק' דכות'.

[ויגע בכף יריכו - קולית הירך התקועה בקליבוסת קרויה 'כף' , על שם בשר שעליו , שעשויה כמין כף של קדירה]. ותקע - נתקעקעה ממקום מחברתה; ודומה לו: "פן תקע נפשי ממך" (יר' ו , ח) - לשון 'הסרה'. ובמשנה (?; ראה ויק"ר יא , ז): 'לקעקע ביצתן' - לשרש שרשיהם.

כי לא יכול לו - המלאך , ורצה לעבור ולברוח בעל כרחו. ותקע - נבדלה מן הירך , כמו "פן תקע נפשי ממך" (יר' ו , ח). הַיָרֵךְ (להלן , לג) - טעמו למטה ברי"ש , כי כן שְמָה , וכן "גָדֵר מזה" (במ' כב , כד) , וכן "גָזֵל" (וי' ה , כא); וכשירך דבוק , נהפכין להיות פתח קטן , וטעמו באות ראשונה: יֶרֶך יעקב; "יֶרֶך המשכן" (שמ' מ , כב).

כי לא יכול לו - המלאך. ויגע בכף ירכו - של יעקב. ותקע - כמו "ותקע נפשי מהם" (ראה יח' כג , יז , יח) - סרה כף הירך ממקומה.

וירא כי לא יכול לו - כי מצות השם על המלאך בלי להזיקו , רק שלחו לחזק את לבו ולברכו; כי אין הדעת סובלת שנאמר לילוד אשה: שרה נגד מלאך השם , והנה כתוב "ויצא מלאך יי' ויך במחנה אשור" (מ"ב יט , לה)! ואין לטעון: אם כן למה הזיקו בכף יריכו? כי כל זה במצות השם , כדי שיתברר לו כי מלאך היה , על כן אמר "לא אשלחך כי אם ברכתני" (להלן , כז) , ועוד "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים" (להלן , לא); "כי שרית עם אלהים" (להלן , כט) - בהשתרר איש על חברו יאמר מלת 'על' , כמו "כי תשתרר עלינו" (במ' טז , יג); "וישר אבימלך על ישראל שלש שנים" (שו' ט , כב) , רק אצל המלאך אמר "כי שרית עם אלהים" , כי לא יוכל איש להשתרר על המלאך , רק הטעם: כי אתה שר עם המלאכים , ולא יוכל איש להתיצב בפניך.

ויגע בכף יריכו - רצה להגביה יריכו , אולי יפול. ותקע - "ותשרש שרשיה" (תה' פ , י); 'דשקאפיא' בלעז (לסור מן המקום); והזיקו מעט.

וירא כי לא יכול לו - "מלאכיו גבורי כח עושי דברו" (תה' קג , כ) , ועל כן לא יכול המלאך להזיקו , כי לא הורשה , רק במה שעשה עמו להקע כף ירכו. ואמרו בבראשית רבא (עז , ג): נגע בצדיקים שהם עתידים לצאת ממנו; זה דורו של שמד. והענין - כי המאורע כולו רמז לדורותיו , שיהיה דור בזרעו של יעקב יתגבר עשו עליהם , עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן , והיה זה דור אחד בימי חכמי משנה , בדור של רבי יהודה בן בבא וחבריו , כמו שאמרו (שה"ר ב , יח): אמר רבי חייא בר בא: אם יאמר לי אדם 'תן נפשך על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא' , אני נותן , ובלבד שיהרגוני מיד , אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול; ומה היו עושין בדורו של שמד? היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן ומשיאין נפשותיהן מהם. ויש דורות אחרים עשה עמנו עֵשָו כזה , ויותר רע מזה , והכל סבלנו ועבר עלינו , כמו שרמז "ויבא יעקב שלם" (בר' לג , יח).

וירא כי לא יכול לו - שלא יכול להפילו. ויגע בכף ירכו - רמז לו , שעֵשָו לא יוכל לו , אבל הוא יכאב מצד אחד , מצד ירכו; רמז לו בזה , שיכאב מאחד מיוצאי ירכו , והוא בתו שנבעלה לכנעני (ראה בר' לד , ב). לפיכך נגע בכף , כי 'כף' לשון נקבה. וכל זה הבין יעקב ממעשה המלאך; אבל דבר בתו אפשר שלא הבין כאשר היה עד היותו , כי חשב: אפשר שתחלה או תמות. וכל המעשה הזה אפשר שהיה במראה הנבואה בחלום. ואע"פ שמצא עצמו צולע בהקיץ , היה לו זה מאת האל להיות בו זה לאות - לפי שהיה פוסח במחשבתו אחר כמה הבטחות אשר עשה עמו האל - מדה כנגד מדה , להיות פוסח בגופו. כי אע"פ שלבו היה שלם ובוטח באל בכל לבו , אלא שחשב שמא יגרום החטא - אע"פ כן , אחר כמה הבטחות לא היה לו להרהר ולחוש לעשו , ולקראו כמה פעמים 'אדוני' , ולשלוח לו מנחה גדולה ולהשתחות לו כמה פעמים (ראה בר' לג). ובזה חטא , ושלם לו האל בזה העולם , ולקה בגופו עונש מחשבתו. ואם תרצה , תאמר כי המעשה הזה היה בהקיץ ממש , ולא היה אלא דמיון לבד שנדמה לו איש , ולא היה; כמו שנאמר במלאך יהושע (ראה יהו' ה , יג) ובמלאך גדעון (ראה שו' ו , יב ואי') ובזולתם (ראה שו' יג , ג ואי'). ונוכל לאמר כן במלאכי אברהם (ראה בר' יח , ב ואי') ולוט (ראה בר' יט , א ואי') , כי כל זה היה יכול להיות בדמיון. אבל זה היה בנגיעה , ואי אפשר בלא גוף; לפיכך נאמר , שלבש גשמות לשעתו על דרך מופת. וזהו שנגע בכף ירך יעקב , והיה צולע (ראה להלן , לב) , כי זה היה נגיעה ממש. ותקע - ענין 'הסרה' , כמו "פן תקע נפשי ממך" (יר' ו , ח); כלומר , שסר הבשר מעל העצם , וכאב בשרו. בעבור זה נהיה צולע.

ותקע כף ירך יעקב - סרה ממקומה , באופן שמצא עצמו צולע על ירכו כאשר השכים.

והנה נדמה לו שנגע בכף ירכו , ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.
ריכוז קישורים