תנ"ך - ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ: (בראשית פרק לב פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ: (בראשית פרק לב פסוק לב)

טקסט בלבד:

ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו: (בראשית פרק לב פסוק לב)

תיקון קוראים:

ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו: (בראשית פרק לב פסוק לב)
וּדנַח לֵיהּ שִׁמשָׁא כַּד עֲבַר יָת פְּנוּאֵל וְהוּא מַטלַע עַל יִרכֵּיהּ :

צלע - ל'.

[ויזרח לו השמש - לשון בני אדם הוא: כשהגענו למקום פלוני האיר לנו השחר; זהו פשוטו. ומדרש אגדה] (ב"ר עח , ה): ויזרח לו - לצורכו , לרפאות צלעותו , כמה דאת אמר "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מל' ג , כ). ואותן שעות שמיהרה לשקוע כשיצא מבאר שבע , מיהרה לזרוח בשבילו (ראה סנה' צה , ב). והוא צולע - היה צולע כשזרחה השמש.

והוא צולע על יריכו - עתה כשהיה השמש , ראוהו צולע על יריכו; כמו "ויהי בבקר והנה היא לאה" (בר' כט , כה) , כי עד עכשו לא נודע שהיא לאה.

והוא צולע על יריכו - לפיכך זרח לו השמש כשעבר את פנואל , לפי שהיה צולע על יריכו ולא למהרה.

ויזרח לו השמש - כמו "ויאור להם בחברון" (ש"ב ב , לב). ויש דרש (ב"ר נח , ב) , כי לו זרחה , שנתרפא בה. אמר רבי ברכיה: לא זרחה השמש אלא לרפאתו , אבל לאחרים אורה; אמר רב הונא: כך היתה השמש מרפא באבינו יעקב ומלהטת בעשו ובאלופיו. מרפא ביעקב , שנאמר "וזרחה לכם יראי שמי" וגו' (מל' ג , כ) , ומלהטת בעשו ובאלופיו , שנאמר "כי הנה היום בא בוער כתנור" (שם , יט). והוא צולע על ירכו - כאשר עבר את פנואל הרגיש יותר בכאב , ומצא עצמו צולע.

ויזרח לו השמש - כי כבר יזרח השמש במקום אחד , ולא יזרח אז במקום השני המתחלף לו באורך; וזה מבואר למי שעיין עיון מעט בחכמת התכונה.

והנה זרח לו השמש כאשר עבר פנואל , והוא צולע על ירכו מפני מה שקרהו.
ריכוז קישורים